ועכשיו שכבר הגענו לפנסיה: על מסלולי החיסכון השונים

בטור הקודם בחנו את האפשרויות העומדות בפני הפורש ומתי כדאי לו לממש את הפנסיה שעומדת לטובתו. בזאת לא מסתיימות ההחלטות שעלינו לקבל. אחת מהן היא כיצד לממש את הפנסיה העומדת לרשותנו. היום ננסה לעשות קצת סדר בהחלטה של איזה מסלול לבחור, וניתן כמה כלים בכדי להבין את המשמעויות של כל החלטה.

עד מתי משולמת לנו הפנסיה?
הרבה פעמים עולה השאלה, האם הפנסיה משולמת עד שנגמר הכסף שחסכנו, והתשובה היא שלא. הפנסיה תשולם לכל ימי חיינו גם אם נחיה יותר מתוחלת החיים הממוצעת וגם אם נחיה פחות.

מי משלם ברגע שנגמר הכסף שעומד לרשותנו?
התשובה לשאלה זו תלויה במכשיר המשלם את הפנסיה. לעיתים, מי שסופג את ההפסד, זו החברה המבטחת (כמו בביטוח), לעיתים העמיתים המבטחים (כמו בפנסיה) ולעיתים הפנסיונר בדרך של הקטנת קיצבה.

מה יקרה אם אנחנו הולכים לעולמנו בטרם סיימנו את הכסף שעמד לרשותנו?
במקרה כזה התשובה תלויה במסלול בו בחר הפנסיונר טרם צאתו לפנסיה וזו ההחלטה החשובה הראשונה אליה נתייחס. בטרם צאתנו לפנסיה אנו מתבקשים לקבוע מסלול של פנסיה. כאמור, הפנסיה תשולם לנו לכל ימי חיינו, אך מסלול הפנסיה קובע לנו איזו קיצבה או סכום חד פעמי יקבלו השארים שלנו או המוטבים, אם בכלל יקבלו, אחרי שמקבל הקיצבה הלך לעולמו.

המסלולים משתנים גם הם, כתלות במכשירים המשלמים. כך לדוגמא בקרן פנסיה חדשה מחוייב הפנסיונר להבטיח קיצבה מינימלית כלשהי לאלמנתו, במידה ויש לו כזאת. בנוסף, קיימים בקרנות פנסיה ובביטוחים מסלולים שונים, כמו הבטחה של מינימום 240 תשלומים, שמשמעותה, אם הלך הפנסיונר לעולמו בטרם קיבל 20 שנות פנסיה ישולמו יתרת התשלומים לאלמנתו או למוטביו. בפוליסות טרום 2004 קיים מסלול הקובע כי לאחר מות הפנסיונר יקבלו מוטביו עוד 25 גימלאות וכן הלאה.

טרום קבלת ההחלטה חשוב להבין ולקבל מידע על המסלולים העומדים לרשותנו. רק לאחר שהבנו היטב את טיבם לקבל החלטה. חשוב להבין, עת אנו מקבלים את ההחלטה, אנו למעשה נפרדים מהכסף ומתחילים לקבל קיצבה חודשית - ורק היא זו שעומדת לזכותנו. ההחלטה היא בלתי הפיכה ואינה ניתנת לשינוי במהלך הזמן.

נסתכל על פוליסות חדשות שהחלו בשנת 2004 ואילך, נכיר שני מסלולים ודרכם ננסה להבין את היתר

חוסך בן 67 שחסך מיליון שקלים בפוליסה, מתלבט בין מסלול ללא הבטחה לבין מסלול של מינימום 240. המשמעויות המספריות:

במסלול של מינימום 240 גימלאות יקבל החוסך פנסיה של 5,072 ש'. הפנסיונר יעשה את החשבון הפשוט ויגלה כי בכל מקרה יקבל במהלך הזמן סכום של 1,217,280 ש', כלומר על ידי הבטחת מינימום של 240 גימלאות ידאג החוסך כי כספו לא יילך לטמיון. מצד שני במסלול ללא הבטחה, תעלה הקיצבה לסכום של 5,535 ש"ח לחודש.

איזה מסלול עדיף לחוסך?
כאן כבר נכנסים לתוקף טעמי שנאת הסיכון של החוסך והבנתו את ההבדל בין המסלולים. למעשה במסלול של 240 גימלאות קונה החוסך סכום יורד של 1,217,000 ש'. אחרי 10 שנים בהן קיבל החוסך קיצבה, עומד סכום הביטוח על כ-600 אלף ש'. אם החוסך הצליח לעבור 15 שנה של פנסיה, עומד סכום הביטוח על כ-300 אלף ש'. במידה והצליח לעבור 20 שנה, הביטוח עומד על 0.

כמה משלם החוסך עבור סכום ביטוח זה?
התשלום הינו בעצם ההבדל בין הקיצבאות. במקרה שלנו - כ-500 שקלים בחודש. חשוב להבין כי ביטוח זה ישולם לכל אורך הדרך, גם לאחר שסכום הביטוח יורד, וגם לאחר שהוא הגיע לאפס. לאחר הבנה זו יכול החוסך לבדוק את טעמיו האישים, לבדוק את ההכנסות שעומדות לטובת בת זוגתו במקרי פטירה ועוד ועוד.

בטור הבא נסביר את האפשרויות של קבלת קיצבאות וקבלת סכומים חד פעמיים (מהוונים) על חשבון פנסיה עתידית.


***הערה: המנגנון נכון לגבי פוליסות ביטוח וקרנות פנסיה צוברות

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני או ביטוחי ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי או ביטוחי ו /או ייעוץ מיסוי ו /או יעוץ משפטי או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.