ציפיות אינפלציוניות: כיצד בנק ישראל צריך לנהוג?

לציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון יש משקל חשוב במדיניות המוניטרית של . לזה מוגדר יעד בטווח של 1%-3%. סטייה מייעד זה גורמת למדיניות מוניטרית נחושה ואקטיבית יותר מצידו. בחודשים האחרונים הציפיות האינפלציוניות בשוק האג"ח המשיכו לרדת, כאשר האפיק השקלי הניב עודפת על פני האפיק הצמוד. ירידה זו נובעת, בין היתר, הן בשל חולשה בנתוני המשק והן בשל שינויים מבניים במשק בתקופה הנוכחית.

הסיבות לירידה בציפיות כוללות כמובן את החולשה בצריכה המקומית והמחאה החדשה כנגד יוקר המחיה, אשר כבר התחילה לתת את אותותיה בשינויים אסטרטגיים ברשתות המזון, ועשוייה להשפיע בעתיד על ספקי המזון. בניגוד לעבר, המחאה פרצה בתקופה שאכן נעשים צעדים אופרטיביים, מצד שרי הממשלה, למען הורדת יוקר המחיה (הכנסת מחירי מוצרים לפיקוח, חוק המזון ופתיחת שווקים לתחרות יבואנים).

מעבר לכך הציפיות אינפלציוניות נמוכות נתמכות גם מהחולשה העולמית ומהירידות החדות במחירי הסחורות והנפט, מהירידות הצפויות במחירי החשמל, המים, שוק התקשורת (תחרות צפוייה בטלוויזיה הרב ערוצית וביטול האגרה) ורכישות ישראלים של מוצרים במחירים זולים יותר דרך האינטרנט. הקיפאון המתמשך בשכר ואפשרות של חולשה עתידית בשוק העבודה תורמים אף הם לציפיות האינפלציוניות הנמוכות.

מנגד, ישנה אפשרות של אינפלציה עתידית גבוהה יותר, שיכולה להערכתי להיתמך משני נושאים עיקריים: השפעת רכיב הדיור במדד והשפעת השינוי הצפוי במדד כתוצאה מהפיחות בשער השקל אל מול הדולר בחודשים האחרונים.

רכיב הדיור מהווה כרבע מהמדד ונמדד באמצעות מחירי השכירויות. לאורך השנים האחרונות עלו מחירי הדירות להשכרה, אך כמובן לא בחדות כמו מחירי הדירות בבעלות (לרכישה). בחודשים האחרונים נראה כי נבלמו העליות במחירים, הן בשוק הדירות והן בשוק השכירויות. הבלימה בשוק הדירות בבעלות מיוחסת, בחלקה לפחות, לחוק מע"מ 0%. קיימת מחלוקת האם כניסתו של חוק זה לתוקף תוביל לירידות מחירים, כפי שהחוק מתיימר לגרום על פי יוזמיו, או שמא יגרום דווקא לשחרור הביקוש הכבוש לדירות ולעליות מחירים מחודשות.

לדעתי קיים סיכוי גדול יותר שתסריט עליות המחירים יתממש, אך גם במצב כזה, ההשפעה על השינוי במחירי השכירויות הנמדדים תהיה מועטה, אם בכלל מהסיבות הבאות:
1. עם כניסתו של חוק מע"מ 0%, הביקוש לרכישת דירות צפוי לגדול בכל מקרה, ולכן יש לצפות לכך שהביקוש לדירות להשכרה ירד.

2. השוכרים יתקשו לעמוד בפני עליית מחירים משמעותית נוספת. שכר הדירה עלה בשנים האחרונות הרבה מעבר לשיעור העלייה בשכר העבודה. קשה לראות כיצד שוכרים יוכלו לעמוד בפני עליית מחירים נוספת, במיוחד על רקע האווירה הציבורית הנוכחית והרגישות ליוקר המחיה.

3. ברמות שכר הדירה הנוכחיות, משכירי הדירות מקבלים תשואה ראויה לעומת השקעות אלטרנטיביות. זאת בשל רמות הריבית והתשואות במשק שירדו בשנים האחרונות לרמות נמוכות. כתוצאה מכך, לא צפויות העלאות מחירים משמעותיות מצד המשכירים.

מידת ההשפעה של בשער השקל אל מול הדולר על המדד היא סימן שאלה גדול יותר. עברו שנים לא מעטות מאז שהתמסורת בין שער הדולר לאינפלציה הייתה גבוהה (שכר דירה והוצאות אחרות צמודות לדולר).

בשנים האחרונות לא היה פיחות חד כמו זה שהיה בחודשים האחרונים, ולכן קשה מאוד להעריך את התמסורת הנוכחית. אך בכל מקרה התנהגות השווקים בשנים האחרונות מלמדת שפיחות חד בערך המטבעות כנגד הדולר מלווה לרוב בירידות במחירי הסחורות והנפט - דבר שמקזז מאוד את השפעת הדולר על המדד (מחירי הדלק לחודש נובמבר אפילו ירדו כתוצאה מכך, כלומר ירידת מחירי הנפט השפיעה יותר מאשר עליית שערו של הדולר).

לאור כל זאת, הציפיות האינפלציוניות בשוק ההון עשויות להמשיך ולהישאר נמוכות בתקופה הקרובה. מעבר לכך, קשה שלא להצביע על האבסורד בכך שממשלת ישראל הגדירה לבנק ישראל יעד אינפלציה בטווח של 1%-3% בתקופת זמן בה האינפלציה נמצאת מתחת ליעד זה. שרי הממשלה פועלים בנחישות להמשך ירידה באינפלציה בעוד שבנק ישראל פועל בכיוון ההפוך לחלוטין - להחזיר את האינפלציה ליעד שכאמור הוגדר ע"י ממשלת ישראל.

לעניות דעתי אין על בנק ישראל לפעול באופן אוטומטי, ואין עליו לפעול באגרסיביות להחזרת האינפלציה ליעדה בכל מחיר. יש צורך להבין כי חלק מהאינפלציה הנמוכה, מקורה לא רק מחולשת המשק, אלא גם מתקופה נוכחית זמנית של שינויים מבניים מחוייבי מציאות בענפים שאינם מספיק תחרותיים, שינויים שבסופו של דבר אמורים לחזק את הצרכן לאורך זמן.



***הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.