על הייאוש והתקווה: גוש האירו ממשיך לשקוע, איפה הפתרון?

משפט מפורסם של אפרים קישון אומר: "איבדנו את התקווה, אסור לאבד את הייאוש" - זו תמצית המצב באירופה. כבר ארבע שנים מדשדש גוש האירו בקצב צמיחה שלילי או אפסי. עד עכשיו, התקווה של האירופים הייתה שהבעיה מתרכזת בכמה מדינות שלא ניהלו כיאות את החובות שלהם: יוון, ספרד, איטליה, אירלנד ופורטוגל. זאת, בעוד שבמדינות כמו צרפת וגרמניה, המצב יחסית טוב, רמת החוב לתוצר אינה גבוהה והצמיחה סבירה. אפשר לטמון את הראש בחול ולומר שאכן זה המצב, אלא שהמציאות שבה וטופחת על פנינו. הבעיות של מדינות ה-PIIGS מכבידות על כל המדינות בגוש, וכעת נראה שאט אט גם גרמניה וצרפת מתחילות לשקוע למיתון.

הייאוש נעשה יותר נוח
אם בייאוש עסקנן, אפשר לומר שבאירופה הוא נעשה יותר נוח. לפני כארבע שנים החליטו כמה חכמים ביבשת, לבצע מבחני לחץ, בכדי לבחון את עמידות הבנקים בתנאי משבר והצורך שלהם לגייס הון. כך, אפשר להימנע מהתדרדרות נוספת במקרה של משבר. אלא מה? אם חס וחלילה יתברר שהבנקים זקוקים להזרמת הון עתק, היבשת עלולה ליפול למשבר, רק בשל הלחץ לגייסו. מה עשו החכמים? פשוט קבעו תנאי סף מאד מקלים במבחנים, לא בחנו מצב של משבר קיצון אמיתי, וכך גילו לתדהמתם, שהמצב טוב ואפשר להמשיך ולהעלים עין. הבעיה כמובן לא נפתרה מאליה, ובמשך ארבע השנים הבאות עוד ועוד בנקים קרסו, בניגוד לתחזיות מבחני הלחץ.

הגיע הזמן להחליט?
בחודש שעבר, החליטו באיחוד האירופי לעשות מעשה: לבצע שוב מבחני לחץ, והפעם תנאי הסף יהיו קשים ולא מקלים. מישהו כנראה אמר, "בואו נבדוק מה המצב לאמיתו", וכך התברר, שמתוך 130 בנקים שנבחנו, 24 בנקים כשלו ויאלצו לגייס הון בסך של כ-24.6 מיליארד דולר. המצב אף יותר חמור אם מוסיפים לכך חלק נוסף של מבחני הלחץ - בדיקת המאזנים של הבנקים. בבדיקה התברר כי כ-60% מהבנקים לא שיערכו בצורה שמרנית, בלשון המעטה, את הנכסים שלהם, המשמשים כביטחון לאשראי ועליהם למחוק סכום עתק של כ-34 מיליארד אירו.

שוב בעיית הביצה והתרנגולת?
לאחר שבחנו טוב את הנתונים, הבינו החכמים האירופים, שהמערכת הבנקאית באיטליה, ספרד ויוון למעשה לא מתפקדת. אם זה המצב, לא פלא שגוש האירו לא מתאושש. מה שיניע את הצמיחה זה עלייה בצריכה הפרטית, ברמות הביקושים, וזו לא תיתכן ללא קיומה של מערכת בנקאית. אולם כעת, כשהבנקים האירופים לחוצים לגייס עוד הון, יש להם פחות ופחות אינטרסים לחלק אשראי.

אז מה עושים?
לאמיתו של דבר, ארה"ב היא זו שנקלעה למשבר החמור מלכתחילה, ומצבה טוב כיום בעשרות מונים משל אירופה. זאת, משום שהם הצליחו לנקוט שורה של פתרונות לא מסובכים, העוסקים בעיקר בהגברת הביקוש. גם אירופה יכולה ללמוד מהם. ראשית, יש להחיות את המערכת הבנקאית, במיוחד באיטליה וספרד, שהנן כלכלות משמעותיות יותר בגוש האירו. במקום להזרים עוד כספים לבנקים כושלים, שלא בטוח שכלל ניתן להצילם, גוש האירו יכול להקים מעין מנגנון בנקאי אלטרנטיבי, שייתן אשראי לעסקים וחברות.

שנית, כדי למנוע מצב של המשך קריסת בנקים, ניתן לבצע תכנית רכישת נכסים בעייתיים מהבנקים - תכנית דומה ל-TARP שבוצעה בארה"ב לאחר המשבר. אין שום סיבה, שבנקים אירופים המחזיקים נכסים בעלי שווי אפסי ימשיכו להחזיק בהם ולהזדקק לתמיכה אינסופית, במקום להעניק אשראי.

שלישית ואולי החשובה ביותר, חייבים להניע את הכלכלות באמצעות הקלות במיסוי, במיוחד לעסקים בינוניים וקטנים ואולי אף תכניות לביצוע עבודות יזומות של הממשלה. במדינות כמו ספרד, בה שיעור האבטלה נמצא מעל ל-24%, אין סיכוי שהצמיחה תחזור ללא ירידה באבטלה.

גרמניה מאבדת את הייאוש?
חלק מההצעות הללו עלו כבר בעבר. לאחרונה הבנק האירופי המרכזי הציע לבצע רכישה של חובות והנפקת לטווח ארוך, בהיקף של טריליון אירו. אבל גם לתכנית הזו, גרמניה מתנגדת ומעכבת אותה. זו האחרונה מובילה קו של התנגדות לצעדי ההרחבה, ודורשת ריסון תקציבי מחמיר מהמדינות במשבר - בדיוק ההיפך ממה שנדרש. החשש העיקרי שלה, שצעדי ההרחבה יגבירו את האינפלציה בגוש האירו. חשש זה מופרך לחלוטין, במיוחד כיום כששיעור האינפלציה שם עומד על כ-0.5%. צרפת, מדינה משמעותית נוספת בגוש האירו, שמצבה הכלכלי חלש משל גרמניה, מנסה לבצע בכל זאת צעדי הרחבה מסוימים.

אפשר לסכם ולומר, שהחדשות הרעות שגרמניה מתחילה לשקוע בתחילתו של מיתון. החדשות הטובות, שאולי כעת, כשמצבה נחלש, היא תהיה מוכנה סוף סוף לבצע את הצעדים הנדרשים. ואם לא, תמיד אפשר לשקוע בייאוש.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.