הכינו את התיקים: הסערה המושלמת מגיעה לאוסטרליה בתחילת 2015
אוסטרליה היא מקום נהדר בכל מובן. אך ככלכלה היא סובלת מבעיות מבניות ומתמריצים שליליים. אין דוגמא בולטת לכך יותר מתחום הדיור, בו השימוש בנכסי "סופר-קרנות", מנוף שלילי וקיומו של סקטור בנקאי גדול יוצרים בועה, שלדעתי מקבילה לזו שראינו בספרד וארה"ב לפני המשבר הגלובלי של 2008.
"מנוף שלילי" הוא היכולת לספוג הפסדים על נכסים להשכרה ולנכות אותם מההכנסה. ה"סופר-קרנות" הן המקבילה האוסטרלית ל-401K (התקנה האמריקנית המאפשרת למעסיקים להפחית חסכונות בקרנות הפנסיה מחבות המס של העובד), והן עשויות לשמש לרכישת בית שני.
הבורסה האוסטרלית היא מקום טוב להתחיל בו ניתוח של המצב הכלכלי באוסטרליה כיום. הבנקים מהווים כיום 42% מהמדד המוביל בבורסה המקומית - ASX200 - בעוד שענף טכנולוגיית המידע מהווה פחות מ-1% מהמדד.
אני מודה שהנתון הפתיע אותי. אוסרטליה הפכה לאומה שתלויה בתשואת . המשקיעים משקיעים במניות גדולות (בלו צ'יפ) שמחלקות דיבידנדים גבוהים, שנחשבת השקעה בטוחה יחסית, אבל זו גם התנהגות שמשקפת כלכלה שיודעת לעשות רק דבר אחד (One Trick Pony). החלטת ההשקעה ל-2015 יכולה להיות דווקא לצאת מאותן מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים, ולהיכנס למניות של משאבים - במיוחד לתחום הכרייה.
במקביל, הבנק המרכזי של אוסטרליה יצטרך להוריד את הריבית ל-2% (אם לא ל-1.75% או 1.5%). הכלכלה האוסטרלית תצטרך לספוג את ההשפעות של האטה בצמיחה של סין, ירידה של 40% במחירי הברזל (iron ore) בשיעור שנתי, וגרעונות ממשלתיים שגדלים בכל רבעון, עקב ירידה מתמשכת בהכנסות ממסים.
הבעיה, כמובן, שכל אינדיקציה להורדת תסייע לנפח עוד יותר את בועת הדיור. הבנק המרכזי האוסטרלי יצטרך לעלות מדרגה נוספת במדיניות המכוונת להפחית את הסיכונים של המערכת הכלכלית האוסטרלית, ולעלות את דרישות ההון מהבנקים. העובדה שהבנקים האוסטרליים רושמים רווחי שיא (ורושמים גם שיאים בבונוסים שהם מחלקים להנהלות) אינה הבעיה, אלא שיותר מדי כסף נשאר שם - במאזנים של הבנקים ובידי בעלי המניות שלהם.
מאז אמצע שנות ה-80 ועד 2007, היחס בין המאזנים של הבנקים האוסטרליים לתמ"ג של המדינה גדל מ-50% ליותר מ-200%. הכסף נשאר בתוך לולאה סגורה, שכוללת את הבנקים מחלקי הדיבידנדים ובעלי המניות שלהם. זליגת הכסף לכלכלה האמיתית פוחתת מידי רבעון. לכן, על הבנק המרכזי האוסטרלי לשחק תפקיד : לחזק את הבנקים (במקום שיחלקו כל כך הרבה דיבידנדים), ומכאן שיש להעלות את דרישות ההון. היקף המשכנתאות מגיע ל60%-70% מסך היקף ההלוואות באוסטרליה כיום, והמערכת הבנקאית יותר מדי תלויה בתחום פעילות זה כמקור למימון פעילותה.
אל תופתעו אם תראו אותנו מהמרים בקרוב על נפילה של 20%-25% במחירי הדיור באוסטרליה. זה כמובן עלול להביא למשבר במדינה, אך לדעתי התפתחות כזו תהיה התפתחות חיובית בכיוון של שינוי נדרש. אוסטרליה היתה ונשארה אחד המקומות השאננים ביותר שיצא לי לבקר בהם, ויש לשאננות הזו כמה סיבות טובות. הבידוד הגיאוגרפי שלה הופך אותה לחסינה במידה רבה מפני כוחות חיצוניים. סדר היום הפוליטי והכלכלי הוא פנימי, במידה רבה. ומספר המנכ"לים הזרים מוגבל (עקב מדיניות מיסוי ומדיניות הגירה).
יחד עם פולין, אוסטרליה היא אחת המדינות הבודדות שלא סבלו ממיתון אחרי המשבר הכלכלי. היא הצליחה לעשות זאת, תחילה, על ידי כך ש"רכבה" על גבו של "הנמר הסיני", ובהמשך על גב בועת הנדל"ן המתנפחת. הנתונים מראים שהצמיחה האוסטרלית ב-2014 נמצאת בתחום המגורים, בעוד שההשקעות בכרייה ירדו ב-4%, הצריכה הפרטית ואמון הצרכנים נמצאים בירידה, וההכנסות ממסים אינן עומדות בציפיות.
כן, סערה מושלמת צפויה להגיע לאוסטרליה בתחילת 2015, אולם אל תאבדו תקווה. מיני-משבר הוא בדיוק מה שאוסטרליה זקוקה לו. אוסטרליה של 2014 מזכירה לי את בריטניה של 1979. באותה שנה, "האשה עם תיק היד" כבשה את ההנהגה הפוליטית בבריטניה ובאירופה כולה. היא קיבלה לידיה כלכלה מאוגדת מדי, עם עלויות עבודה גבוהות, מטבע חלש, גרעון ממשלתי ומנהיגים פוליטיים ללא חזון או אומץ. מזכיר לכם משהו? בהחלט.
אם יש מדינה בעולם שיכולה להתמודד עם הבעיות שלה בעצמה, זוהי אוסטרליה. היא נהנית מרווחה חברתית, מערכת חינוך חזקה, משאבים נהדרים, ואנשי עסקים שנכונים לקחת סיכונים, אבל עליה להתאים מחדש את מבנה התמריצים שלה.
היא צריכה להפסיק את המצב בו השקעה בכסף מנייר, לבנים וטיח משתלמת יותר מהשקעה באנשים. עליה לצמצם את הבירוקרטיה, תפקיד הממשלה בכלכלה ולשחרר את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הגדול שלה ולהגן עליו (אחראי ל-80% מהכלכלה המקומית ול-100% ממקומות העבודה החדשים).
העסקים הקטנים והבינוניים של אוסטרליה סובלים ממחסור באשראי והון פוליטי. זו הדרך לאזן את הכלכלה האוסטרלית, שמעולם לא היתה תלותית יותר: לאוסטרליה יש לקוח מרכזי אחד (סין), תעשייה מרכזית אחת (בנקאות) ובעיית עלות גדולה אחת (עלות כוח האדם הגבוהה בעולם ומדינה שתקועה בשנות ה-70 מבחינת שוק העבודה).
בנקודת הזמן הזו, המצב כל כך גרוע שהוא למעשה טוב. אני מושקע חזק בנכסים אוסטרליים לקראת 2015 - שנה שבה אני צופה שהדולר האוסטרלי ייסחר בטווח של 0.8-0.9 דולר אמריקני, הריבית על ממשלת אוסטרליה תגיע ל-2%, והמחירים הנמוכים של סחורות גורמים לדיסקאונט משמעותי במחירים של מניות Fortescue ושאר ענקיות ענף הכרייה. הרעיון הוא להיות מושקע בלונג במניות של חברות משאבים ובשורט על מניות של חברות בלו-צ'יפ מחלקות דיבידנד אוסטרליות (ולסגור אותו עד אמצע 2015).
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.מעניין. (ל"ת)מוטי 20/11/2014 10:23הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.תודה על כתבה (ל"ת)ע 19/11/2014 11:40הגב לתגובה זו2 0סגור