צניחה במחירי הזהב השחור: מי המרוווחים; מי המפסידים

בחודש יוני השנה מחיר חבית נפט מסוג ברנט נע סביב רמה של 115 דולרים ומחיר מניית נובל אנרג'י, המפעילה את מאגרי תמר ולוויתן, נשק ל-80 ד'. כעבור חמישה חודשים, ביום שישי האחרון, מניית נובל אנרג'י נסחרה במחיר של 50.6 ד' ומחיר חבית נפט מסוג ברנט עמד על 69 ד'. באופן דומה, משלהי חודש יוני צנח הרובל הרוסי בשיעור חד של 35% אל מול הדולר האמריקני, שוב במתאם כמעט מושלם ביחס למחיר הנפט. השילוב בין צניחה במחירי הנפט והסנקציות המוטלות על רוסיה, עלול להתברר כהרה אסון, ולשלוח את הכלכלה הרוסית למיתון.

הדרמה לא פסחה על שותפויות הנפט והגז הישראליות. גם הן נפגעו מהצניחה במחיר הנפט, פרט לישראמקו, נוכח העובדה שחלק ניכר ממאגר תמר כבר נמכר בחוזים שאינם צמודים למחירי הנפט. אירגון אופ"ק התכנס לאחרונה בצל צניחת מחיר הנפט, והחליט להותיר את כמות ההפקה היומית ברמה של 30 מיליון חביות נפט ביום. חלק מהמדינות החברות רצו להוריד את התפוקה על מנת להעלות את המחיר, אם כי סעודיה, למודת הניסיון המר מהעבר, התנגדה על מנת לא לאבד נתח שוק, ואף שואפת לנסות לדחוק יצרנים בעלי עלויות הפקה גבוהות החוצה.

כך, הארגון שחרט על דגלו את יציבות מחירי הנפט, הפך למעשה ללא רלוונטי בקביעת מחיר הזהב השחור. בנוסף, יצרני הנפט האמריקנים מגדילים את תפוקתם, נוכח יתרון טכנולוגי מובהק בהפקת הנפט וההפקה ההולכת וגדלה מפצלי שמן וגז שעלותה פחותה. בשנת 2015 ארה"ב צפויה להיות יצרנית הגז והנפט הגדולה בעולם, ולעקוף את רוסיה וערב הסעודית.

• סיטי: הפער בין הנפט הקנדי לאמריקאי צפוי להתרחב ל-27 דולר
• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?

יבואניות הנפט הגדולות (אירופה, סין, הודו, יפן ועוד) צפויות ליהנות, וכעת לצרכן יהיה קצת יותר כסף בכיס, שעתיד לתרום לפעילות הכלכלית באותן מדינות ולא לכיסן של יצרנית הנפט או קרנות עושר ממשלתיות כאלה ואחרות. כך שלמעשה נפט זול שווה ערך לזריקת אדרנלין לכלכלה העולמית. עבור האמריקנים, ירידת מחירי הנפט מהווה בשורה טובה המתגלגלת ישירות לכיסו של הצרכן בארה"ב, שמשלם פחות ופחות עבור כל גלון בנזין, ושקולה לעלייה של כ-2% בהכנסה הפנויה.

לאחר מהלך אסטרטגי שהחל עם חרם הנפט הערבי אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כיום ארה"ב הופכת הלכה למעשה לעצמאית אנרגטית, וצפויה להשלים מהלך זה בשנתיים הקרובות. מרוויחות נוספות הן ללא ספק החברות אשר מחיר הנפט מהווה הוצאה מהותית עבורן, אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הן חברות התעופה, אשר דלק המטוסים הינו רכיב משמעותי בעלויות שלהן. ולא בכדי מרבית האנליסטים העלו את מחירי היעד של חברות כמו דלתא ואמריקן אירליינס, נוכח צפי לשיפור ברווחיותן. שערי מניותיהן כבר זינקו ביותר מ-40% מאמצע אוקטובר השנה.

כאן בישראל, גם חברות שלא עוסקות במישרין בהפקת גז ונפט חטפו את הרסיסים, אבל עם פעילות כלכלית ענפה בשווקים שהם יצואני אנרגיה. אפריקה ישראל, שמנייתה צנחה בכ-25% בשלושת החודשים האחרונים, היא בעלת פעילות ענפה ברוסיה. כמוה, גם חברת כלכלית ירושלים, שחשופה לפעילות נדל"נית ברוסיה, נפגעה, כשמניותיה צנחו ב-35% על פני אותה תקופה.

עוד תכניות

לירידה כה חדה במחירי האנרגיה יש השפעה ישירה על האינפלציה העולמית, שעשויה לגרום לבנקים מרכזיים לפעול בהתאם. סביבת אינפלציה נמוכה יותר צפויה לאפשר לבנק המרכזי האירופי, ה-ECB, לפעול בשוקי האג"ח הממשלתיות בעוצמה על מנת להילחם בדפלציה, והפד אף עשוי לדחות את העלאת הריבית המתוכננת במחצית השנייה של השנה הבאה.

• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• פאוול מיישר קו עם טראמפ? "בנקים אינם מנועים ממתן שירותים לקריפטו"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מעבר להשלכות הכלכליות, ישנן לא מעט השלכות גיאופוליטיות שקצרה היריעה מלפרטן, ארה"ב כבר פחות תלויה במדינות המפרץ הפרסי לאספקת נפט, וכך משקיעה פחות משאבים בהצבת כוחות צבאיים במפרץ. באופן טבעי, ישראל היא גם אחת המרוויחות, הן בצד הכלכלי והן בצד הפוליטי, נוכח העובדה שלחלק ממבקשי נפשנו ממזרח יש קצת פחות כוח והשפעה כיום מבעבר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.