האם סחירות תוך יומית מהווה ליתרון? לא בהכרח

ענף מוצרי המדדים בישראל גדל ומתפתח בקצב מרשים. בענף קיימים שני מוצרים, תעודות סל וקרנות מחקות. נכון לסוף נובמבר השנה, שווי הנכסים נאמד ב-118 מיליארד שקלים ו-26 מיליארד שקלים בהתאמה. שני המוצרים הינם פאסיביים ומטרתם זהה - לעקוב אחרי מדדים. עם זאת, ישנם הבדלים רבים ביניהם. בכתבה הזאת נפרט על אחד ההבדלים: סחירות.

תעודת סל סחירה , משמעות הדבר שניתן לקנותה (יצירה) ולמכרה (פדיון) במהלך יום המסחר בבורסה, כמו כל נייר ערך אחר סחיר הרשום למסחר, בשערי השוק על פי ביקוש והיצע. קרן מחקה , מנגד, אינה סחירה. כידוע, קרן מחקה היא קרן נאמנות, ועל כן ניתן לקנותה (יצירה) ולמכרה (פדיון) עד שעה יעודה. לדוגמא, אם שעה ייעודה של הקרן המחקה היא 16:00, אזי כל מי שישדר הוראה לבורסה עד 16:00, יקבל ביצוע בשער סוף היום הנוכחי. מי שישדר הוראה לאחר מכן, יקבל ביצוע בשער סוף יום המחרת. שער הביצוע נקרא NAV והוא שער שיערוך הקרן - המשוערך כל יום ומשקף את שוויה של יחידת קרן אחת.

על פניו נראה כי סחירות מהווה יתרון על אי סחירות. אולם, המציאות בה מזה מספר חודשים קצב גידול הקרנות המחקות גבוה בהרבה מקצב גידול תעודות הסל, מוכיחה שלא בהכרח. כאמור, ישנם הבדלים רבים בין שני המכשירים, וגם בהם נעוצות הסיבות להבדלים בקצב הגיוסים. לא נדון בהם בכתבה זו. כדי להמחיש את טענת הסחירות הנ"ל, להלן דוגמא מספרית על מדד ת"א יתר 50.

ראשית, הבהרה נוספת בעניין השוואת העלויות בין המכשירים: רכישה או מכירה של קרן מחקה, בניגוד לקרן נאמנות מסורתית או כספית, נושאת בחובה עמלת ביצוע, בדומה לתעודת סל. ולכן מבחינה זו הן שוות. כעת, ניגש לדוגמא:

• סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?
• סחירות במניה - למה בעצם זה חשוב?

משקיע א' מעוניין לרכוש תעודת סל על מדד יתר 50. לאחר תקופה, לטובת מימוש השקעתו עליו למכור את התעודה. משקיע א' ישלם שלושה סוגי עלויות במהלך ה"סיבוב": הראשון, עמלת קניה ומכירה. השני, מרווח בין קניה למכירה, המאפיין על נייר ערך הנסחר בבורסה באופן רציף. מבדיקות לאורך זמן נראה כי מרווח הנזילות הסביר בתעודות הסל על מדד יתר 50 נע סביב 0.40%. הסוג השלישי הוא דמי הניהול למנהל התעודה העומד על 1%. אם כן, סך העלויות ששילם משקיע א', אם החזיק את התעודה במשך שנה, הוא 1.40%, בנוסף לעמלות ביצוע.

מאידך, משקיע ב' מעוניין לבצע אותו דבר בעזרת קרן מחקה על מדד יתר 50. להלן העלויות ב"סיבוב" שלו. העלות הראשונה היא עמלות קניה ומכירה, וכבר ציינו כי הן שוות עבורו מבחינת התעודה והקרן. העלות השנייה היא מרווח בין קניה למכירה, אשר לא קיימת בקרן מחקה כיוון שאינה נסחרת באופן רציף ושער הקניה והמכירה עבור כל כמות הוא אחד (NAV כאמור לעיל). העלות השלישית היא דמי הניהול למנהל הקרן שעומדת על 0.25%. במקרה של הקרן המחקה, קיימת עלות נוספת - סטיית התקן בין מחיר הנעילה של המדד המייצג את מחיר ה-NAV לשער ה-MID (הממוצע של הגבוה היומי והנמוך היומי) של המדד. עלות זו תייצג את אי הסחירות של הקרן.

יש לציין שביצוע במחיר הנעילה יניב לפעמים רווח על מחיר ביצוע במהלך היום ולפעמים הפסד. אם נחמיר עם הקרן, נניח שהיא עלות הפסדית בלבד. מבדיקה של שלוש השנים האחרונות מתברר כי סטיית התקן הנ"ל עבור מדד יתר 50 היא 0.28%. סך העלויות ששילם משקיע ב', אם החזיק את הקרן המחקה במשך שנה, הוא 0.53% בנוסף לעמלות ביצוע.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לסיכום, ראינו כי בסביבת דמי ניהול נמוכה יותר בקרנות מחקות ביחס לתעודות סל, ובכך ניתן לגשר על חיסרון הסחירות ואף להפוך אותו ליתרון.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.