מסוגיה חשבונאית לקרב שליטת הרגולטורים בביטוח והבנקאות
עמדתן של נגידת בנק ישראל והמפקחת על שוק ההון בנושא חשבונאי טהור, כמו שאלת השוק העמוק, משקפת את התעצמות השליטה של הרגולטורים בגופים בתחום הבנקאות והביטוח. התעצמות זו מביאה לקבלת החלטות ניהוליות וחשבונאיות, פורמליות ולא פורמליות, עד 'רמת הבורג' כמעט, בניהול ובבעלות אותם גופים חשובים. שליטת הרגולטורים בענפי הביטוח והבנקים מתבטאת דרך קביעת המדיניות החשבונאית, דרך הדיבידנדים, הטלת וטו על מינוי בכירים וקביעת שכרם, וכן זהות בעלי השליטה כמו במקרה בנק לאומי, הפניקס, כלל עסקי ביטוח ומגדל ביטוח. כך לדוגמא, מי ששולט למעשה בינתיים בכלל ביטוח הוא נציג המפקחת - משה טרי. וזו כבר הלאמה בפועל של החברה.
אמנם, כל זאת נעשה משיקולים חשובים ונכונים של יציבות המערכות הקריטיות למשק. מאידך, אפקטיבית הגענו למצב של הלאמה בפועל, דרך ניהול על ידי רגולציה. אנו נמצאים במצב בו אין כלל קונים לשליטה במוסדות הפיננסיים. נראה שזאת גם אחת הסיבות להיעדר קונים לגרעיני השליטה במערכת הבנקאית בעבר, ולחוסר ההצלחה המתמשך במכירת הפניקס או כלל ביטוח.
ברקע לדברים, הודעת הרשות לני"ע מה-25 בנובמבר, לפיה החל מפרסום הדוחות הכספיים לשנת 2014, החברות הציבוריות יידרשו לשם יישום תקן 19 של ה-IAS להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות שלהן לפי שיעור הריבית של אג"ח קונצרניות באיכות גבוהה, ולא על בסיס שיעורי הריבית חסרת הסיכון של ישראל, שהינם נמוכים יותר. זאת בהתבסס על חוות דעת כלכלית אשר קבעה כי בישראל מתקיים שוק עמוק באג"ח קונצרני צמוד מדד. עם פרסום ההודעה החלה התעניינות רבה של גורמים מטעם חברות ציבוריות שחששו שיאלצו לשלם מחירים מונופוליסטים גבוהים לשם אספקת עקומי היוון ומחפשים גורם מצטט איכותי אחר.
לא כך הדבר במערכת הבנקאית המפקח על הבנקים, דודו זקן, הודיע למערכת הבנקאית כי הגיע למסקנה שאין שוק עמוק בישראל, אך מאידך, החל מינואר 2015 שיעור ההיוון להטבות לעובדים יחושב על בסיס תשואת אגרות החוב הממשלתיות בישראל, בתוספת מרווח ממוצע על איגרות חוב קונצרניות אמריקניות בדירוגAA ומעלה - חלופה אשר ככל הנראה כלל אינה אפשרית לפי התקינה החשבונאית הבין לאומית.
דורית סלינגר, המפקחת על אגף שוק ההון חיסכון וביטוח במשרד האוצר בחרה בהתעלמות מהסוגיה כלל ועיקר, והודיעה כבר לפני כחצי שנה, שהיא אינה רואה את עצמה מחויבת לקביעה בכל הקשור להיוון ההתחייבויות בקופות הפנסיה, כך שמבחינת החברות שתחת שליטתה, מה שהיה הוא שיהיה.
התוצאה, אותה סוגיה ישנן שלוש דרכי טיפול שונות: התמודדות חשבונאית וכלכלית על ידי הרשות לניירות ערך, התמודדות עקיפה של הנושא על ידי בנק ישראל והתעלמות מהנושא על ידי המפקחת על שוק ההון חסכון וביטוח. למעשה, ניתן לטעון כי עמדתם הפסקנית של בנק ישראל ואגף שוק ההון בהחלטה על כללי חשבונאות עצמאיים או בהתעלמות מכללי חשבונאות בין לאומיים מקובלים, ביחס לגופים המפוקחים על ידם, הינה חלק ממגמת ההלאמה בפועל של המערכת הפיננסית, בה הרגולטורים שולטים אפקטיבית במוסדות הפיננסיים בטענה של דאגה ליציבותם ומביאים את פרמיות השליטה במוסדות אלו לשפל ללא תקדים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ (ל"ת)דודו 14/12/2014 15:49הגב לתגובה זו
- 1.יריב 14/12/2014 13:34הגב לתגובה זוהממונה על הביטוח חושבת שעדיף שהחברה תיסחר 100% בבורסה מאשר השליטה תהיה של אי.די.בי. פיתוח? איך זה יכול להיות שללא בעל בית בכלל זה עדיף על בעל בית (אפילו חלש) שניתן להפעיל עליו סנקציות. נגד מי תפעיל המפקחת סנקציות אם כלל ביטוח תראה חריגות, נגד בעליהמניות מהציבור? ומה יגידו על כך החוסכים שקופו תהגמל שלהם יהיו המחזיקות האמיתיות בכלל ביטוח - שהמפקחת הורסת להם את הפנסיה עם עודף הרגולציה שלה. לא, בן משה ואלשטיין עדיפים כבעלי שליטה על פני הבורסה.
