הנה המונולוג שלא שמעתם בדיוני הריבית של הפד

מה, כבר 17 לדצמבר?! טוב, חבר'ה, צריך לצאת לציבור עם הודעת . זה כתוב באתר הרשמי שלנו. "משקיעים יקרים! הו אני רואה שיש כאן הרבה אנשים, בטח קל יותר להגיע לכאן עם הבנזין הזול, מה?! טוב, תראו, זה נכון שהאינפלציה נמוכה מדי לטעמנו וצניחת מחירי הנפט (מאיפה הגיע הדבר הזה?) לא תוסיף לה בריאות. זה נכון גם שהמשבר ברוסיה מסכן את הכלכלות השבריריות של אירופה (ואולי גם קצת את שלנו - לא צריך להשוויץ מדי). אבל אצלכם בשוק יש כבר באזז שאנחנו הולכים להפסיק את ההתחייבות לריבית נמוכה - באזז רציני ביותר. אז מה עושים?"

"קודם כל - הבטחות צריך לקיים. גם אם אתם בשוק הבטחתם אותן במקומנו. אז אנחנו כבר לא מתחייבים לריבית נמוכה ו...רגע! רגע! לפני שאתם שולחים אצבע אל מקש האנטר ויוצאים עם כותרת של It's finally here או משהו כזה, עכשיו אנחנו בעצם אומרים לכם שאין הרבה חדש תחת השמש. במילים אחרות, להעלות ריבית או לא להעלות - זו לא השאלה שנתחיל להתחבט בה מחר בבוקר".

אז תקשיבו, האינפלציה דווקא תהיה נמוכה יותר, גם ביום אביבי קשה לנו לראות באופק את יעד האינפלציה. הידד לעמימות! אנחנו גם לא בטוחים מה יקרה ברוסיה ומחירי הנפט. פוטין ידבר ביום חמישי, אז ניתן לו את הכבוד, אולי הוא יוציא את הערמונים מהאש?

אגב, העובדה שהסרנו את ההתחייבות, כלל לא מתנגשת עם אפשרות שהריבית תישאר נמוכה, אפילו נמוכה יותר ממה שחשבנו קודם. בכל מקרה, אנחנו נהיה סבלניים. כמה שיותר. הלא אומרים שהחיפזון מהשטן. בקיצור, תרגעו.

איך הגיבו השווקים?
נציץ רגע בטאבלט, הו! מצוין, הם עלו, ירדו, ובסוף נרגעו. המניות עלו כי התבדה החשש מהודעה ניצית יותר. במסיבת העיתונאים ניסינו, די בהצלחה, לשדר את המסר המרגיע מבחינתן לפחות. לגבי האג"ח, הן ירדו קצת, אבל זה בא אחרי עליות חדות בתקופה האחרונה, כך שגם מבחינתן ההודעה עברה בשלום. הדולר כמעט לא זז. לו היה כאן, זר לא היה יודע שעשינו מסיבת עיתונאים בכלל, וזה מה שרצינו.

"חבריי היקרים לצוות הפד, סיפקנו את הסחורה בלי להרעיד את השווקים. במיוחד, הצלחנו להסיר מכשול ותיק שהריבית לא הייתה יכולה לעלות איתו, וגם הסברנו שזה כלל לא אומר שהיא תעלה בהיעדרו. אז אפשר לנוח כמה חודשים. האפשרות של עליית ריבית בארה"ב לא תעלה על שולחננו עד אמצע השנה, לפחות. כמו שהדברים נראים ממדדי המחירים לצרכן וליצרן, גם אחר כך לא נסתכל על ריבית ה-0% מלמעלה. אלא אם כן, ירידה במחירי הנפט תחלחל להרגלי הצריכה של הציבור. הם ינצלו את ההכנסה הפנויה לביקושים חדשים למוצרים ושירותים אחרים, והאינפלציה תתרומם בכל זאת. מתישהו זה צריך לקרות, ובדרך כלל זה בא בהפתעה".

שיעור האבטלה ירד הרבה יותר מהר מכפי שנראה לנו היום. פה הסיפור מורכב, אם הרבה אנשים יחשבו שהעובדה שהריבית לא עולה זה סימן שהפד לא רגוע לגבי המשק האמריקני - הם עלולים להתייאש, לא לחפש עבודה. כך שטכנית האבטלה תרד. מי שלא מחפש - לא מובטל. אגב, אולי נחפש יעד תעסוקתי פחות מבלבל?

לפוטין יימאס והוא יעשה שקט. רק מחכים שיסכים
יש כמובן הרבה סימני שאלה אחרים, לכן אנחנו מתכנסים כל פעם ודנים.
אז כמו שאומרים אצלנו - לא לקחנו מהשולחן את צלחת הפונץ', אבל הזזנו אותה קצת. עכשיו נסתובב באזור ונבדוק מתי יש פחות אנשים באזור שלה. אם זה יקרה בגלל שהם פחות רעבים, הצלחת תיעלם.

במילים אחרות, ברגע שהסנטימנט יהיה משהו כמו "טוב, העסק דופק, יש 2% ו-5.5% אבטלה, פוטין התיישר, סעודיה גמרה לעשות שרירים ויש שקט. אז למה שלא נעלה ריבית?!" - נעלה אותה. כך נסיר עוד גורם אי וודאות שאתם, השווקים, לא אוהבים. מעבר לשאלות ה"איך" ו"מתי", דבר אחד אנחנו יודעים - לא טוב היות הריבית נמוכה (כל כך). תשאלו את שלום חנוך.

***המונולוג הוא פרי דמיונו של כותב הטור.