לסוחרים באופציות מעו"ף נוצרה אלטרנטיבה - שימו לב

בחודשים האחרונים אנו רואים זינוק במחזורים באופציות שקל - דולר בבורסה. מתחילת דצמבר ועד ה-25 בחודש נסחרו כ-105 אלף אופציות שקל - דולר ביום לעומת כ-246 אלף אופציות ת"א 25. בשילוב עם הדינמיקה של השוק (הן תקופת ההשפעה של בנק ישראל באזור שער 3.4 שקלים לדולר, והן התנועה החופשית כלפי מעלה בחודשים האחרונים) אופציות אלו מהוות כר פעולה מעניין בנוסף ל מדד ת"א 35 +0.33% מדד ת"א 35 2,260.15 +0.33% בסיס:2,252.81 פתיחה:2,236.8 גבוה:2,260.15 נמוך:2,236.8 תמורה:1,322,797,375 לעמוד ציטוט חדשות גרפים הרכב מדד ביצועים כתבות נוספות בנושא: (אשר מדשדש לו תקופה ארוכה).

מספר מילים על אופציות שקל/דולר בבורסה
- נכס בסיס: שער יציג המפורסם ע"י בנק ישראל ביום שלישי שלפני יום רביעי האחרון (קרי - יום לאחר החלטת הריבית).
- גודל חוזה: 10,000 כפול שער יציג, קרי כל אופציה היא על 10,000 דולר.
- אורך חיים: יש סדרות עד לשנה קדימה, אך רק הסדרה הקרובה (חודש) והבאה (חודשיים) סחירות באופן רציף. הסדרות הארוכות יותר כן סחירות ב-OTC (ואז עסקה מתואמת בבורסה).
- יום מסחר אחרון: יום קביעת השער היציג (שלישי), אך מבחינת סחירות הסדרה הפוקעת נוטה להיות נזילה עד שני בערב. המסחר ביום הפוקע מושפע מאופן קביעת השער (דגימה אקראית בין 13:15 ל-15:15, עם שיקול דעת אפשרי של בנק ישראל, ופרסום השער משעה 15:30 והלאה), אשר יוצר מסחר טכני באופיו.
- מגבלת פוזיציה: 100 אלף חוזים (מיליארד דולר), אך מגבלה זו נספרת רק 3 ימי מסחר על הסדרה הפוקעת בלבד, לפני הפקיעה (אם הפוזיציה מגולגלת, אין מגבלה).
- מינוף: טווח הסריקה הבורסאי לביטחונות הינו 5%, מה שמאפשר מינוף של כ-1:20 על חוזים (באסטרטגיות אופציות ניתן להגיע למינוף גבוה יותר). יש לציין שגם תיק ני"ע עשוי להיחשב לביטחונות אצל חברי בורסה, כך שפוזיציה מגדרת יכולה להיבנות בעלות הון של אפס.
- שיטת מסחר: אותן שעות, אותם מרווחי מחירים וכללים שחלים על נגזרי מדד ת"א 25 המוכרים.

**ישנם גם נגזרי שקל-אירו בורסאיים הדומים באופיים אך הם משמעותית פחות סחירים.

בנוסף, קיימת נזילות גדולה באופציות אלו הן בעסקאות מתואמות (ורואים עסקאות גדולות) והן במסחר הרציף. בזה האחרון רואים באופן תדיר ציטוטים בספר מאות יחידות, מה שמאפשר בעסקה בודדת לבנות חשיפה של מיליוני דולרים.

יש לציין שאחד היתרונות באופציות הבורסאיות (לעומת OTC בבנקים) הוא שניתן לסגור את הפוזיציה גם מול גורם אחר ממי שפתחנו נגדו. מכיוון שהמוצר סחיר וסטנדרטי (בניגוד לעסקה בבנק למשל). ניתן לבצע פעולות גם בעתיד, והלקוח איננו "שבוי" מול הגורם שהוא פתח מולו את העסקה (וזאת גם אם נפתח בעסקה מתואמת בורסאית).

מבחינת מרווחי קנייה-מכירה, החוזה הגלום על הסדרה הפוקעת נסחר עם מרווח של 10-20 פיפס (0.001-0.002 דולר). לצמד שקל-דולר זהו מרווח נמוך מאוד ותחרותי למסחר הבין-בנקאי. מרווח נמוך זה מתאפשר גם על עסקאות קטנות (וגם על גדולות) של 10,000 דולר בלבד.

מה ניתן לעשות עם אופציות-שקל דולר?
בגדול, אותם דברים שניתן לעשות עם אופציות מעו"ף, אך יש מספר שימושים נוספים הנובעים מצרכי גידור ריאליים של שקל - דולר (למשל לצרכי ייצוא/ייבוא או נטרול מטבע להשקעת חו"ל) וכן אסטרטגיות המשלבות בין שקל - דולר ות"א 25. נמנה פה מספר שימושים:

- גידור מטבעי פורוורד: ניתן לגדר מפני חשיפת לונג או תשלום דולרי עתידי (מכירה: שורט או תקבול דולרי עתידי) על-ידי קניית (או מכירת) חוזים. זה שימושי הן לגידור תקבולים דולריים ריאליים, והן לצרכי גידור של תיקי השקעות. אמנם (אם לא עושים בעסקה מתואמת OTC) זה דורש גלגול חודשי או דו-חודשי, אך העלויות פה נמוכות. תעודות סל מנוטרלות מטבע, למשל, גובות כ-0.5% ומעלה דמי ניהול (או מרווח ריבית, או בכסות אחרת) על תעודות מנוטרלות, ועלות הגידור פה (לשקל - דולר) נמוכות משמעותית.

- גידור עם option collar: במקום קניית פורוורד, קניית אופציית call מחוץ לכסף ומכירת אופציית put מחוץ לכסף (במרחקים שווים מהשער). בשל ה-skew הטיפוסי של השקל-דולר (לרוב סטיית תקן גבוהה יותר לעלייה בשער, סיכון גבוה יותר לשקל מאשר הדולר), גידור זה הוא בעל תקבול (חיובי בשורט, שלילי בלונג), מנטרל תנודות מחוץ לטווח ה-collar ומשאיר חשיפה לתנודות הקטנות בלבד.

- המרת סיכוי עתידי לתקבול ודאי covered call: ניתן לעשות גם במעו"ף, אך פה קורץ יותר בשל ה-skew הטיפוסי (סטיית תקן גבוהה יותר כלפי מעלה מאשר מטה). כנגד פוזיציה דולרית (למשל, חשיפה לנכסים דולריים בחו"ל), כותבים כל חודש אופציות call מעט מחוץ לכסף (עד לגודלה של הפוזיציה). פעולה זו ממירה את הסיכוי לרווח אם המטבע עולה "הרבה", לתקבול ודאי של פרמיית הכתיבה. אין סיכון, כי יש כיסוי של נכס בסיס. מבחינת מנהל התיק, זוהי פעולה שנותנת תשואה קבועה (תלויה סטיית תקן) ומקטינה את סטיית התקן של תשואות התיק (המרת חשיפה לא ודאית לתנודות מעלה, לפרמיה חודשים קבועה יחסית).

- מסחר בין ת"א 25 ואג"חים לשקל - דולר: יש קשר בין שני הנכסים, אך הסוחרים בהם שונים. לעיתים רואים נתק (בין אם בעקום סטיות, ובין אם בשערים). למשל, הקדמת הבחירות העלתה את השקל-דולר בכ-10 אגורות אל כמעט 4.0 שקלים, שינתה אך במעט את האג"ח הממשלתיות, ולא השפיעה על ת"א 25. מכיוון שמדובר באותו אירוע, היינו מצפים שהנכסים השונים יתמחרו את החדשות באופן דומה, ובמקום זאת קיבלנו 'תמחור רע' מהשקל-דולר, ו'תמחור אדיש' משאר הנכסים - מצב זה יוצר הזדמנות מסחר לונג-שורט בין הנכסים השונים (ובין עקומי סטיות).

-ספקולציה: האופציות מהוות כר נוח לפעילות ספקולטיבית על שער המטבע, בשל הספרייד הנמוך והמינוף האפשרי.

הכותב הוא סוחר בכיר באחד הגופים הגדולים בישראל.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.