שוק 'לא נורמלי': האם אפשר להרוויח במצב של אי-וודאות מתמשך?

לאחר הימנעות ארוכה מכתיבה, ועם תחילתה של שנה אזרחית חדשה, הגעתי להחלטה כי הגיע הזמן לחזור לשגרת כתיבה. שנת 2014 יצאה זה מכבר ושנת 2015 ניצבת לה מולנו כאילו לא אירע דבר. אם סופה של השנה היוצאת מעיד במשהו על הצפוי לנו בשנת הנכנסת, הרי לא תהיה זו הצהרה מרעישה כי השנה הקרובה אינה צפויה להיות פשוטה עבור המשקיעים.

לאחר פרק זמן לא זניח (6 שנים), ניתן להניח כי בעקבות המשבר הכלכלי שחווינו ב-2008, ולאחר טריליוני הדולרים שנשפכו ע"י הבנקים המרכזיים בעולם, שיהיה די בכל אלה מהמשבר לחלצנו. לתומי חשבתי שדי בהרי הכסף הנשפכים להחזיר לשוק את אלמנט השפיות הנכסף. אך כגודל הציפיה כך עומקה של האכזבה - כמעט מדי שנה אנו חוזים ברעשי המשנה של אותה "רעידת האדמה" שהחלה בשנת 2008 וחוזרים לפקוד אותנו משל היו חלום בלהות ממנו אנו ממאנים להתעורר.

הסימן המובהק ביותר לחוסר היציבות שממשיך לאפיין את שוקי ההון וכלכלות העולם, הינה הריבית הנמוכה השוררת בשווקים. אף חמור מכך, התשואות ארוכות הטווח בהן נסחרות מרבית אגרות החוב של ממשלות המערב - תשואות המשקפות תמורה אפסית הלכה למעשה עבור מרבית המשקיעים.

על מנת לנפח בועה נאותה, די לנו לספק אוויר חם בכמות מספיקה, וזה מגיע בדמות אותה / אפסית. השווקים אינם מסוגלים לחזור לשיווי משקל סביר כל עוד הריביות בעולם לא תחזורנה לרמה נורמלית. ובינתיים ללא כל הפרעה מתנפחות להן בועות במהרה, מבועת נדל"ן בישראל ועד לבועת במדינות המערב.

בחודשיים האחרונים, אנחנו עדים לתנודתיות חזקה בקרב אגרות החוב הקונצרניות, במיוחד אלו בדירוגים הנמוכים עד בינוניים - זהו המצב בישראל כמו גם בשאר העולם. הסיבה לתנודות בעולם נעוצה בירידת הנפט למחירי נמוכים מאוד. מדינות ותעשיות שלמות המתפרנסות מסקטור הנפט נפגעו, בין באופן ישיר ו/או עקיף, מירידת מחיר הנפט בשיעור של מעל 50%, לרמה שלא נחזתה זה שנים. ירידה כה חדה מדליקה נורות אזהרה של מודלים שלמים המתריעים לגבי כושר פירעון של חברות ואף מדינות. תוסיפו לכך ירידה נמשכת במחירי הסחורות, וקיבלתם תסריט, איך נאמר, פצצות לגבות.

גם בארץ אנו עדים ללחץ על מחירי האג"ח. לא די לנו שהמשבר הכלכלי ברוסיה (כפי שהזכרתי - מחירי הנפט והקשר שלהם לסולבנטיות של מדינות), הביא להתערערות האמון של שוק ההון ביכולת ההחזר של מספר חברות הפועלות במדינה, כגון מירלנד, כלכלית ירושלים, מבני תעשיה או קבוצת אפריקה. אצלנו גם הרגולטור תורם את חלקו לאי הודאות - החל מהחלטות בתחום הגז ועד להשפעה הנמשכת מהחלטות העבר מתחום התקשורת.

תערבבו את כל אי הודאות עם קורטוב של הקדמת הבחירות, ומה קיבלתם? כמובן, אפשרות לנפילות . הרי כולנו יודעים ששוק ההון סולד ממצב של אי ודאות ואצלנו יש כמוה בערמות. וכך מזה מספר חודשים אנחנו חוזים בחוסר שקט לאי הוודאות בשווקים, החל מהסטת כספים מהשוק המקומי לשוקי ההון הבינלאומיים - קצב שהולך וגובר, בתחילה לכיוון המניות ועכשיו גם לאגרות החוב. בתחילה בעיקר לארה"ב ועכשיו גם לשוקי המניות באירופה.

עושה רושם שההבנה אצל ציבור המשקיעים בארץ מתחילה לחלחל לגבי כך ששוק האג"ח המקומי קטן מדי עבור כל כמויות הכסף המסתובבות בשוק והמחפשות בנואשות אחרי תשואות - כל זה בעקבות אותה ריבית אפסית. אולי זו הסיבה שנדמה לי שהיציאה החוצה משוק ההון הישראלי נמצאת רק בחיתוליה.

תנאי השוק הקיימים היום מחייבים את ציבור המשקיעים להפוך ממשקיע פאסיבי לסוחר אקטיבי, אחרת אלה יתקשו להציג תשואות סבירות בתיקים. עצבנות המשקיעים ומצב השווקים מביאים לא פעם להזדמנויות מסחר קצרות טווח, ולכן בטורים הקרובים אנסה לבחון מדוע לעיתים עדיף להשקיע במניה של חברה במקום באג"ח, או כיצד ניתן להרוויח דווקא כאשר כולם מנסים לברוח.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.