הקרקס חוזר: הפוליטיקאים ממשיכים לפזר הבטחות חסרות ביסוס

קרקס הדיור התנקז אתמול, יום ב', למיקרוקוסמוס של יום אחד, ובמצעד האיוולת צעדו רבים וטובים. בסופו של יום, לאחר קשב רב לכל הנתונים וההצהרות, חזרתי לאותה נקודת מוצא, רק מסוחרר הרבה יותר.

<

זה התחיל עם פרסום הדו"ח של השמאי הממשלתי, שהציג את נתוני הענף ברבעון האחרון לשנת 2014, ובו הצגה של עליית מחירי הדיור של כ-5% לערך. נמשך בנאומו של שר הבינוי, שאין לי אלא להגדירו, כהזוי וחף מכל אחיזה במציאות, כי השנה, 2015, נראה את מחירי הדירות יורדים. באותו כנס ממש הביע את עמדתו, יו"ר "ארגון בוני הארץ", ניסים בובליל, כי במידה ולא יעשו צעדים דרסטים לטיפול עמוק בשוק הדיור, צפויה עליית מחירים של 5%-7% במחירים בשנת... כן, אותה שנה, שנת 2105. לקראת סוף היום, פרסם בנק ישראל את שער הריבית החדש - שפל של כל הזמנים שמזכיר למשקיעים ששכחו, דירה היא עדיין האלטרנטיבה היחידה מבחינתכם לתשואה.

<

מבולבלים? אז חסכתי לכם את מצעדת הנואמים באותו כנס של שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, של יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, ושל יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג - כולם, ללא יוצא מן הכלל, פיזרו הצהרות והבטחות לבוחר מעל ראשם של באי הכנס, רובם מענף הדיור, שישבו משתאים לנוכח חוסר הבושה. וכל זאת, להזכירכם, לפני פרסום דו"ח המבקר על טיפול הממשלות בשוק הדיור.

<

מצד אחד, אני לא ממש מופתע. בסך הכל אנחנו שומעים אינספור אמירות סתמיות או אינטרסנטיות מכל כיוון, אך האינטנסיביות היא שהיממה אותי. כנראה שלמשחק הפוליטי אין גבולות ומערכת בחירות היא קרקע פורייה מאד להצהרות חסרות אחריות. טענותיי לגבי מהות התכנים זהה לגבי כל הדוברים. יחד עם זאת, קשה שלא להתרכז בשר האחראי על משרד הבינוי בשנתיים האחרונות, עם אמירתו הכל כך מקוממת שמחירי הדיור ירדו ב-2015 וקריאתו לאזרחים לעצור את הביקושים. שוב.

<

אהיה הראשון לשמוח לראות את מחירי הדירות יורדים, מונגשים לזוגות צעירים שעובדים ומשרתים את המדינה, אך על מה מבסס כבוד השר את הצהרותיו?  על עשייה קודמת? על עשייה עתידית? אותו שר, האחראי על הענף הנדל"ן, למי ששכח, הצהיר בסיכום שנת 2013 כי היתה זו שנה מבוזבזת מבחינת הטיפול במחירי הדיור, ובתחילת שנת 2014, הצהיר מעל אותה במה בדיוק, כי מחירי הדיור ירדו. מוכר? ובכן, רוכשי דירת 4 חדרים ממוצעת בשכונת פסגות אפק בראש העין, שהקשיבו להצהרות אלו ולתכניות אחרות והחליטו לחכות, איבדו את האמון בסוף שנת 2014 ושילמו, או בואו נהיה כנים: הפסידו כ-120 אלף שקלים בממוצע  כשהקשיבו למוצא פיהם של קברניטי המדינה. הבטן תובעת אחריות, תובעת תביעה ייצוגית. במציאות, הכלבים ינבחו והשיירה תמשיך.

<

למען הסדר הטוב והתגובות שבו יבואו: אינני קורא לאיש לרוץ ולקנות דירה כי מחר יהיה יקר יותר, אלא בהחלט קורא למתמודדים בבחירות הקרובות לגלות אחריות ופשוט להפסיק לזרוע חול בעיני ציבור מבולבל. להפסיק לחזור על אותן אמירות בדיוק ואפס עשייה. אני קורא למתמודדים החדשים, רוצים להוריד את מחירי הדיור, בבקשה, הציגו תכנית לאומית. הצהרתו של יצחק הרצוג אתמול, כי אם העם ייתן לו 30 מנדטים, רק אז, יוכל לטפל ביוקר הדיור היא לא פחות ממגוחכת.

<

"המחירים עלו", "המחירים יעלו", "המחירים ירדו", "חכו עם רכישת הדירה ותעזרו בהורדת המחיר", "משקיעים בואו להשקיע", "תנו לי 15 מנדטים ויהיה בסדר"", "תנו לי 30 מנדטים ואני אטפל", "בואו ננסה את חוק מע"מ 0%" ואחד שלבטח ימליץ לבנות את כל הבית כמקלט אטומי כי זה מה שאנחנו צריכים עכשיו. והכל ביום בהיר אחד של חורף קודר בשנת 2015.