בחירות 2015: נדרש שינוי תפישתי מערכתי להשגת המטרות

ביום שלישי הקרוב נלך לקלפי ותסתיים עוד מערכת בחירות. אז מה השתנה בכל זאת במערכת הבחירות הנוכחית? כולם הפכו "חברתיים": ימין חברתי, שמאל חברתי ומרכז חברתי. ייתכן כי השיח ה"חברתי" הזה אכן ישפיע בצורה משמעותית. הנתונים מספרים כי ממשלות ישראל נסוגו נסיגה מתמשכת במשך עשרות שנים בתחומים האזרחיים - חברתיים מתוך אמונה כי פעולת השוק החופשי עדיפה על פני ההתערבות הממשלתית. ייתכן והשיח החברתי במערכת הבחירות עשוי לסמן את הנקודה בה המטוטלת משנה כיוון והחלה לנוע לכיוון של התערבות מחודשת ולקיחת אחריות של המדינה בתחומים אלו.

<

בין אם יהיו שינויים פרסונליים בהנהגה כתוצאה מהבחירות ובין אם לא, אני מאמין כי נדרש שינוי תפישתי מערכתי בדרך גיבוש המדיניות הכלכלית בנקודת שינוי הכיוון הקריטית הזו. בטרם ייכנסו הנבחרים למשרדיהם, עליהם לגבש מדיניות כלכלית, להציב לעצמם מטרות ריאליות, להקיף את עצמם באנשי המקצוע הטובים ביותר, שבאמת ובתמים שותפים ומאמינים בצורך להשיג מטרות אלו. עליהם לזהות מבעוד מועד את הקשיים האובייקטיביים ומערימי הקשיים האינטרסנטיים בדרך להשגת המטרות, שדורשת נחישות, לקיחת אחריות, חתירה למגע ואומץ להתעמת עם המכשולים בדרך.

<

הסיסמאות והתכניות שהציגו הנבחרים צפויות להיפגש מהר מאוד עם קרקע המציאות. לכן אני סבור כי על המנהיגים הנבחרים לבחון כיצד המדיניות הכלכלית הכוללת משתלבת עם היעדים בתחומים בהם עסקו במערכת הבחירות שדורשות טיפול דחוף: דיור, בריאות, חינוך, פנסיה, תעסוקה וצמצום פערים. כמו כן, עולות רפורמות ושינויים אחרים כמו רפורמה מקיפה במנהל מקרקעי ישראל, הסדרת שוק הגז, הסכם שכר חדש במגזר הציבורי והדרישה לקליטת כל עובדי הקבלן בכל שירות המדינה.

<

המקום בו אמורות להיות מנותבות כל ההבטחות, הסיסמאות והמצעים של המפלגות, שנזכרו כולן שהן חברתיות, הוא תקציב המדינה וחוק ההסדרים. כל התכניות הללו צפויות להיתקל בקרוב ביום בהיר אחד, בין היתר, אל מול האויב הגדול ביותר שלהן - גליון האקסל שיישלף על ידי אגף התקציבים באוצר. העבר הקרוב - רחוק, מראה כי קיימת חשיבות מכריעה לדעה של אגף התקציבים  ולדרכי פעולתו, הכוללת לא פעם, ניתוב ותמרון השרים למקומות הנוחים לאנשי האוצר.

הקשיים בהשגת היעדים צפויים להיות תפעוליים ותקציביים

הקשיים התפעוליים בהשגת המטרות צפויים לכלול בעיות בפתיחת הסתימות הביורוקרטיות והפקידותיות ארוכות השנים, ועדי עובדים וארגונים מקצועיים שצפויים להתנגד לשינויים, קשיים פוליטיים וחקיקה בכנסת, לוביסטים של בעלי מקצועות מסויימים וגופים אחרים שלנגד עיניהם מטרות אחרות.

מאיפה הכסף?

הרפורמות צפויות לעלות כסף, ושמירה של יעד גירעון סביר מחייבת מציאת מקורות תקציביים, הן בתקציב ההוצאות והן בתקציב ההכנסות. בצד ההוצאות, אין מנוס מחיפוש, גילוי וצמצום בורות שומן במגזר הציבורי ובמערכת הביטחון, והימנעות מבזבוז משווע בהוצאות הציבוריות.

<

בצד ההכנסות לא יהיה מנוס מהעמקת הגבייה ומלחמת חורמה בשחיתות ובהון השחור - לא רק בתור סיסמא - אלא בתכנית אופרטיבית כוללת בשיתוף מערכות המשפט והחוק. זהו תחום שקל מאוד להצהיר בו הצהרות וקשה מאוד לבצע ללא תמיכה רב מערכתית. גיבוש המדיניות אמור לכלול גם התייחסות למדיניות מסים כוללת שאמורה להשיג יעדים שאינם רק פיסקאליים.

<

קיימת אמונה כי המקורות התקציביים יבואו מהרפורמות עצמן, בכך שאלה יגדילו את הצמיחה והצריכה פרטית, ואמורים להגדיל בעתיד את הכנסות המדינה ממסים ולאפשר את הרפורמות והשינויים החברתיים. לדעתי אסור להסתמך על אמונה זו, מכיוון שלרוב הסתמכות על כך ש"בעתיד יהיה טוב יותר" מתבררת לרוב כמוטעית.

<

האתגרים הכלכליים הינם גדולים ומחייבים הסכמה רחבה, יכולות חשיבה וביצוע, ומחויבות למטרות בכל המערכות העוסקות בנושאים אלו. לעומת זאת במציאות הנוכחית ניתן להעריך כי מפלגת השלטון הבאה תכלול רק עשרים ומשהו מנדטים, ובמצב כזה לא תשתפר כלל היכולת לגבש מדיניות ולבצע אותה בצורה אפקטיבית. מה גם שעלויות הרכבת קואליציה ותיחזוקה במצב שכזה לא צפויים לקטון, במקרה הטוב.

<

לאור כל זאת, להערכתי ולצערי קיימת סבירות נמוכה שאכן הבעיות הכלכליות הדחופות של ישראל יטופלו כראוי בקדנציה הקרובה של הממשלה הנבחרת. ואיך נדע אם בכל זאת יתרחש השינוי או לאו? אם תשמעו בממשלה הבאה על קיצוץ רוחבי והעלאת מע"מ - תדעו שלא השתנה דבר. מדובר באותן פעולות קלות ואוטומטיות שאנחנו כבר מכירים מהממשלות הקודמות. הטיפול באתגרים הגדולים של הכלכלה הישראלית דורשות דווקא פעולות אמיצות ומושכלות.

הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.