במלחמה הזאת ישראל צפויה להפסיד:
ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות, על היתרונות, ובעיקר החסרונות, של החלת תהליך ההרחבה הכמותית במשק המקומי
הרחבה כמותית הפיכתו של רעיון ההקלה הכמותית למוחשי מעורר חגיגת רכישות בבורסה מכל הבא ליד, בהובלת מניות המעו"ף ואג"ח הממשלתיות הארוכות. אולם הניסיון הנצבר מהעולם לגבי הקלות כמותיות מעלה אצלי לא מעט חששות. אזכיר שהקלה כמותית היא פעולה מוניטרית חריגה שמגיעה אחרי שהכלי המוניטרי הקונבנציונלי, הריבית, מגיעה לכדי מיצוי.
למעשה, מדובר בסוג של הדפסת כסף לצורך רכישת אג"ח או מט"ח בשוק הפתוח - פעולה שכוללת סיכונים רבים ופוטנציאל ליצירת עיוותים קשים בכלכלה, כמו הגדלת אי השוויון, הקטנת מגוון החלופות הסולידיות להשקעה בשוק המקומי ויצירת תשתית להתפתחות אינפלציה, דרך תנועה של כסף מפקדונות לצריכה. בעולם אמנם לא ראינו התפתחות אינפלציה, בגלל העדר ביקושים ותעבורת כסף נמוכה, אך ספק אם יהיה זה המקרה בישראל. זהו ניסוי שמסוכן מאד לעשותו. הביקוש בישראל בריא בסה"כ ועלול לקפוץ באופן מהותי עם הצפת השוק בכסף זול.
הקלה כמותית הינה כלי אפקטיבי תחת מס' תנאים
- תשואות האג"ח גבוהות כך שיש לאן לרדת ולשחוק, אגב כך, את מחיר ההון של נכסים נגזרים רבים (כמו ריביות על משכנתאות והלוואות ארוכות טווח).
- אתה השחקן היחיד/הראשון בעולם שמבצע הקלה כזו ועקב כך אתה זוכה לפחת את המטבע המקומי באופן משמעותי ולהקל על היצואנים.
***כפי הנראה כעת, שני התנאים הללו רחוקים מלהתקיים.
לאחר תהליך שחיקה ארוך התשואות כבר בשפל היסטורי. ספק אם ירידת מדרגה נוספת, אם יש בכלל עוד לאן, תשנה משהו למישהו. התוצאה היחידה של המשך השחיקה בתשואות האג"ח היא יצירת פוטנציאל עצום להפסדי הון ביום שאחרי ופוטנציאל לשחיקה משמעותית בנכס הסחיר הבסיסי של הפנסיות של כולנו.
- "השוק ימשיך שלא להגיב לסימני האינפלציה עד שהפד' יפסיק לבטלם"
- האם הפד ירסן את עליית תשואות האג"ח דווקא בכלי שאמור לזרז את האינפלציה?
לגבי התנאי השני, בנק ישראל מצטרף "לחגיגה" כשהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מצויים בתוך תהליך של הקלה כמותית. כשבנקים מרכזיים כה גדולים וחזקים מבצעים מהלכים של הקלה כמותית, קשה עד בלתי אפשרי להילחם באופן אפקטיבי במלחמת המטבעות.
אז למי זה יעזור?
מובן שבבסיס הכוונה לביצוע הרחבה כמותית עומד הרצון לשמור על תחרותיות של המשק ולמנוע ייסוף חד של המטבע המקומי, בעיקר במדינה מוטת יצוא כישראל. אולם הכוחות הבסיסיים לייסוף מצויים בסופו של יום במאזן התשלומים של ישראל והכוחות הריאליים העולים ממנו. משם עולה תמונה של ייסוף המטבע.
מלחמה מלאכותית בהתחזקות המטבע תוכל להתקיים לאורך זמן קצר. אולם נוכח המשאבים של שאר השחקנים במלחמה, בעיקר גוש האירו, ספק אם יעמוד לנו כוחנו - הם יכולים להדפיס יותר. בסופו של יום, הסיבה היחידה להקלה הכמותית, כמו גם הפחתת הריבית, היא המלחמה המתחוללת בחוץ בין המטבעות בעולם. האם כלכלת ישראל הקטנה יכולה להילחם במלחמה הזו מבלי לצאת חבולה עד כאב? ספק גדול.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.גלובאלי 22/03/2015 17:49הגב לתגובה זובמים , הדבר עלול להביא לאיבוד שליטה שאף אחד לא רוצה בו , דהיינו המטרות של בנק ישראל יכולות להפוך בזמן קצר לבעיות שלו. נדגיש שוב שאנחנו בישראל ולא בשוויץ,לא בשוודיה ולא בדנמרק. אנחנו בישראל. על בנק ישראל להבין היטב היכן הוא נמצא והיכן הוא יכול להיטרף - האם הוא רוצה לבצע תנועה אל מים בלתי מוכרים או להמשיך ולהישאר במים המוכרים בהם פחות או יותר הוא מודע לסכנות הטמונות. במים הבלתי מוכרים מסוכן הרבה יותר ולמרות הפיתוי עדיף להתרחק מהם כמו מאש!
- 1.מאמר לעיניין, לדעתי ביבי צריך להרגיע את פלוג (ל"ת)ירון 22/03/2015 17:38הגב לתגובה זו
