עושים סדר: מי הם המשתנים שמשפיעים על הפנסיה של כולנו?

בטור שלפנינו ננסה לעשות סדר בשני המשתנים המשפיעים על הפנסיה (במכשירים צוברים בלבד) מקדם הקיצבה על פיו מחושבת הקיצבה והצבירה. בהמחשה פשוטה נסביר שוב כי בפנסיה הצוברת (הכוללת גם את ביטוחי המנהלים) הפנסיה החודשית נקבעת בדרך פשוטה לכאורה על ידי חלוקת הצבירה (המונה) במקדם הקיצבה (המכנה). ככל שהמונה גדול יותר והמכנה קטן יותר - הפנסיה תהיה גבוהה יותר. בואו ננסה להבין על אילו פרמטרים אנחנו צריכים להסתכל.

<

מקדם קיצבה. נקבע באופן פשטני ביותר על ידי שני פרמטרים. הפרמטר הראשון הינו תוחלת החיים הצפויה. קיימים הבדלים בין מקדמי הקיצבה לגבי הנחת תוחלת. בחלקם תוחלת החיים מובטחת ובחלקם תוחלת החיים נקבעת רק בעת המימוש של הפנסיה.

<

הפרמטר השני הינו הנחת תשואה על הכסף. כיום הנחת התשואה היא 4%, שהיא כמובן בעייתית בעולם של ריבית אפסית, וגם כאן קיימים כמה סוגים של מקדמים. אלה שמבטיחים תשואה ואלה שהתשואה רק תחזית. בכדי לשלם את הפנסיה המוצגת, יש לעמוד בתחזית התשואה. ברוב מקדמי הקיצבה קיים גם פרמטר של דמי ניהול שכמובן משפיע גם על הפנסיה.

<

בחלוקה גסה מאד ניתן לחלק את המכשירים:

1. פוליסות ביטוחי מנהלים עד 31.12.1990: פוליסות בהן תוחלת החיים מובטחת בכל מסלולי המימוש, וכך גם התשואה המגובה באג"ח מיועד על הנכסים. למי שיש מכשיר מהסוג הזה יקבל פנסיה שאינה רגישה לתשואות שוק ההון והיא תהיה צמודה למדד. 
2. פוליסות ביטוחי מנהלים משנת 92' ועד יוני 2001, בהן קיים מקדם מובטח תוחלת חיים שאינו מבטיח תשואה והמקדם נקבע על תוחלת חיים ישנה. לשם ההמחשה בפוליסות כאלה לגבר בגיל 67 במסלול של מינימום 120 גימלאות (10 שנים) תחושב הפנסיה על פי מקדם של 157.7. הפנסיה תהיה צמודה לרוחי ההשקעות (לחיוב ושלילה) 
3. פוליסות ביטוחי מנהלים מ-1.7.2001 ועד 31.12.2012. פוליסות בהן המקדם מבטיח תוחלת חיים בחלק מהמסלולים, אך אינו מבטיח תשואה. המקדם במסלול נקבע על פי תוחלת חיים חדשה ובדרך כלל מושפע גם משנת הלידה של המבוטח. לשם המחשה נניח מקדם לגבר בגיל 67 במסלול של מינימום 240 גימלאות של 200 - הפנסיה תהיה צמודה לרווחי ההשקעות (לחיוב ולשלילה). 
4. קרנות פנסיה ופוליסות ביטוחי מנהלים משנת 2013 ואילך (בפוליסות בהן גיל הכניסה הוא 60 ומעלה קיים מקדם מבטיח תוחלת חיים): בהן מקדם הקיצבה אינו מבטיח תוחלת חיים ואינו מבטיח תשואה. הוא נקבע רק בעת המימוש. הפנסיה תהיה צמודה לרווחי ההשקעות (לחיוב ולשלילה).

***בהערה ראשונה וחשובה נעיר כי מדובר על חלוקה כללית מאד. חשוב לבדוק כל מקרה לגופו בעזרת איש מקצוע בכדי להבין בדיוק את התנאים במכשיר הפנסיוני שקיים לנו.

<

מכאן ברור לנו כי מבחינת מקדם הקיצבה, הדברים הם די ברורים, אך אם בזה היה מסתיים הסיפור הדבר היה פשוט. ההבדלים בצבירות מושפעים ממנגנון דמי הניהול ושם ההפרשים יכולים להיות גבוהים. אם נצא מתוך נקודות ההנחה כי בפוליסות בהן המקדמים מבטיחי תוחלת חיים ותשואה (עד 31.12.1990), הבטחון הקיים ללקוח הוא הגבוה ביותר.

בכל הקשור ליתר המכשירים, למנגנון דמי הניהול חשיבות רבה. ננסה להציג חישוב וירטואלי בכדי להבין את המשמעויות. באופן כללי מנגנון דמי הניהול בפוליסות משנת 1992 ועד 31.12.2003 מניח את דמי הניהול הבאים:

• 0.6% על הצבירה בתוספת 15% על הרווח הריאלי המצטבר. כך לדוגמא אם נניח כי הרווח הריאלי המצטבר הוא 4% יהיה גובה דמי הניהול 1.2% (החישוב משוערך ומוצג שנתי ולא חודשי). אך אם התשואה הריאלית המצטברת תהיה בגובה של 6%, דמי הניהול יגיעו כבר ל-1.5% וכן הלאה. לשם ההמחשה 10% תשואה ריאלית מצטברת תביא את דמי הניהול ל-2.1%..
• בפוליסות משנת 2004 דמי הניהול הם קבועים ויגיעו עד ל-2%.
• בקרנות פנסיה מקיפות יגיעו דמי הניהול עד ל-0.5%.

אז איך משפיעים פרמטרים אלו על הקיצבה הנגזרת? בטור הבא נציג טבלה המסכמת את ההבדלים. נעלה תהייה נוספת הדנה באלו שלרשותם סכום גבוה, אם אינם מעוניינים לממש את מלוא הסכום כקיצבה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.