חושבים שאתם מכירים את כל ההשקעות הבטוחות? הנה אפיק מחוץ למסגרת

בראיון איתו ב-2013, סיפר אספן האמנות הירושלמי, אילן שבתאי' שבאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, הוא נסע עם חבר לקיבוץ כברי בשתי מכוניות, ושם רכשו עשרות עבודות של האמן אורי רייזמן ב-20-30 דולרים לעבודה, קשרו את העבודות על הגג ונסעו 40 קמ'ש כל הדרך חזרה לירושלים. לאחרונה, הוא מספר, מכרתי ציור אחד של רייזמן ב-320 אלף דולר (מחיר שיא לאמן) וקניתי בית בארה"ב עבור הבן שלי שלומד שם.

הסיפור הזה, הוא כמובן מקרה קיצון של יכולת נדירה של אספן לזהות אמן גדול, עשרות שנים לפני ששוק האמנות תימחר אותו כראוי, אך הוא ממחיש לנו את האפשרויות והתשואות הגלומות בהשקעה טובה באמנות.

חברות גדולות ואנשים פרטיים פונים יותר ויותר לאפיק ההשקעה באמנות על מנת להרחיב את פרוטפוליו ההשקעות ולפזר סיכונים. בימינו אלה, תקופה של ריבית אפסית, בורסה ומחירי נדל'ן שנמצאים בשיא, השקעה כזו יכולה להתגלות כאלטרנטיבה ראויה שמניבה פירות למשקיעים.

• יזם הקריפטו רכש בננה מודבקת לקיר ב-6.24 מיליון דולר
• ציור שנקנה בחנות יד שנייה ב-4 דולר יימכר ב-250 אלף דולר במכירה פומבית

קיימים בעולם מספר אינדקסים שמאפשרים לנו לכמת לאורך שנים את התשואות החזויות בהשקעה ביצירות אמנות. המפורסם שבהם הוא מדד Mei-Moses , מדד אמנות אמריקני שנוסד לפני 20 שנה, ובודק באופן קבוע את ביצועיהם של בתי המכירות הפומביות בעולם, שהם בעצם השוק "המשני" למסחר באמנות.

חלק מהמגמה המאפיינת את שוק האמנות בעשור האחרון, הוא הקמתן של קרנות שמתמחות בהשקעה באמנות. הגידול בקרנות אלה נובע מההבנה שמחירי אמנות מתנהגים באופן כמעט בלתי קשור (קורלציה נמוכה) לאפיקי השקעה אחרים, כגון מניות אגרות חוב ונדל"ן.

הקרן הראשונה להשקעה באמנות הוקמה ב-1974 על ידי חברת הרכבות הבריטית. עובדי החברה החליטו באותה שנה, כאשר שוק המניות הבריטי היה בשפל של כל הזמנים, לגוון את תיק ההשקעות שלהם ולהשקיע חלק ממנו בעבודות אייקוניות של גדולי האמנים המודרנים. 20 שנה אחרי הקמתה, התחילה הקרן לממש חלק מפריטי האוסף בתשואות פנומנאליות.

עוד תכניות

דו"ח "אמנות וכלכלה" של חברת דלויט הבינלאומית מחזק את התחושה שקרנות האמנות הן הדבר החם הבא. לפי הדו"ח, בשנה שעברה פעלו בעולם 44 קרנות להשקעה באמנות, 21 מהן בסין, שגילגלו כמיליארד דולר ב-2013. אימפרסיוניזם ואמנות מודרנית הם הז'אנרים שהובילו את שוק האמנות בזמן האחרון עם תשואה של כ-11% לפי מדד Mei-Moses.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השמות הגדולים - מניות בטוחות

כאשר בוחנים את התשואות השנתיות של 20 האמנים "הסחירים" ביותר בעולם, לאורך 20 שנה, מגלים שונות גדולה מאד ביניהם, אולם התשואה החציונית היא 7% לערך - תשואה שנתית טובה מאד בהשוואה לריביות הנהוגות היום בעולם.

בראש הרשימה צועד האמן השוויצרי הדגול, אלברטו ג'אקומטי, עם תשואה שנתית ממוצעת של 16%. סוגר את הרשימה הנרי מאטיס הצרפתי עם תשואה שנתית ממוצעת של 2% בלבד. הנציגים של העם הנבחר, שאגאל ומודליאני, במקום טוב באמצע.

שוק האמנות הישראלי

גודלו של השוק בארץ מוערך ב-50-60 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, מחיר שיא לציור של גרהארד ריכטר הגרמני, נקבע בסות'ביס לפני חודש עם סכום של 50 מיליון דולרים, כמו כל השוק שלנו.

המחזורים של העסקאות בשוק האמנות המקומי לא מאפשרים ניתוח תשואות אמיתיות של אמנים ישראליים לאורך שנים. אמנים כמו מרדכי ארדון, ראובן רובין, אמני "אופקים חדשים" (שהבולטים מביניהם זריצקי, סימון, ינקו, פייגין ואחרים) משיגים מחירים יציבים במכירות הפומביות שאף עולים בהתאם לחשיבות היצירה.

הדבר הבא - השקעה בצילום?

בשנים האחרונות ההשקעה בעבודות צילום צוברת תאוצה ומתגלה כהשקעה בעלת ערך מוסף גדול. בתי מכירות גדולים בעולם, כמו סות'ביס וכריסטיס כבר מקיימים מכירות יעודיות לצילום בלבד. 14 עבודות צילום בלבד חצו את תג המחיר של מיליון דולר, וכולן בשנים האחרונות. הצילום היקר ביותר שנמכר אי פעם הוא של אנדראס גורסקי (Andreas Gursky) ששולם בעבורו 4.4 מיליון דולר ב-2012 בסות'ביס. אחריו ברשימה ניתן למצוא עבודות של סינדי שרמן (Cindy Sherman) וג'ף וול במחיר של 3.9 ו-3.7 מיליון דולר בהתאמה.