בטור המקצועי היום נדון במשמעות של מקדמי הקיצבה וננסה להבין כמה נקודות שיכולות להשפיע עלינו בתהליך קבלת ההחלטות. ראשית, חשוב להבין כי מקדמי הקיצבה החלו לקבל התייחסות אחרת מאז עבר תיקון 3 לחוק שרותים פיננסים (קופות גמל)בשנת 2008. במסגרתו נקבע כי ההפקדות למכשירים פנסיונים יהיו למטרת קבלת פנסיה לכל החיים ולא למטרה הונית - סכום חד פעמי.
<מכאן מובן כי במידה וקיימות שתי תוכניות, אשר באחת מהן מקדם הקיצבה לגיל 67 לגבר הוא 157 ובשנייה 200, אותם מיליון שקלים שווים יותר כאשר מקדם החלוקה/ קיצבה הוא הנמוך ביותר. בדוגמא שלפנינו, כשמקדם הקיצבה 157 הפנסיה הצפויה היא 6,370 שקלים, בעוד שבמקדם הקיצבה 200 הפנסיה הצפויה היא 5,000 ש' בלבד. עד כאן הדבר הפשוט ומובן מאליו, אבל בואו וננסה לתקוף עוד כמה נקודות לדיון.
<חשוב לציין, כי גם תיקון 3 המפורסם שקבע שמטרת ההפקדות היא לקיצבה קיימת חובה למשוך קיצבה עד לקיצבה מזערית, שעומדת היום על כ-4,500 ש', ואת היתרה ניתן להוון, כלומר לקבל את סכומי הקיצבה הצפויים כסכום חד פעמי. ניתן לומר כי מי שמעוניין למשוך קיצבה רק עד 4,500 ש', או לחילופין למשוך קיצבה גבוהה יותר נניח של 8,000 ש', אבל על חלק מהכסף לבצע היוון, ייתכן וצריך להסתכל גם על פרמטרים אחרים כיון שחשוב להבין שבהיוון הפרמטרים הם אחרים.
<
- כל הכותרות
במקרה כזה ייתכן והלקוח ירצה להסתכל על פרמטרים, כמו האפשרות להשתמש במסלולי השקעות שונים - אפשרות שלא קיימת בפוליסות בהם מקדם הקיצבה טוב יותר (פוליסות מ-1992-6.2001), גובה הצבירה החזויה , דמי הניהול הנגבים במכשירים ועוד. לגבי גובה הצבירה החזויה, חשוב להבין כי תשואות ריאליות טובות של הפוליסות הישנות, שאנו מניחים כי הפוליסות החדשות ישיגו תשואות דומות במסלולי השקעה דומים, ויכולים להביא להבדלים דרמטים בצבירה. למשל דמי הניהול המשתנים יכולים להגיע ל-1.35% אם התשואה הריאלית היא 5%, ו-1.2% אם היא 4% וכן הלאה וכן הלאה.
<ניקח חוסך שצבר מיליון שקלים ודמי הניהול שלו הם 0.6% 15% מהרווח הריאלי במכשיר אחד עם מקדמי קיצבה עדיפים, 1% מהצבירה במכשיר שני עם מקדמי קיצבה טובים פחות, ודמי ניהול של 0.6% במכשיר ללא מקדמי קיצבה. כעת נבדוק כמה שווה הצבירה לאחר 10 שנים נגיע לתוצאות הבאות:
במקרה של צורך בקיצבה, אין ספק שגם בתשואה גבוהה של 5% ודמי ניהול גבוהים, היתרון של מקדמי הקיצבה גובר על כל שאר הפרמטרים. אך מה במקרה של לקוח שקיימת לו קיצבה מספיקה והוא דווקא מעוניין במנגנון של היוון? כאן כאמור אנו רואים שעקב ההפרשים בדמי הניהול אנו מגיעים למצב של צבירה גבוהה בכמה עשרות אלפי שקלים דווקא במכשיר שלא נהנה ממקדם הקיצבה המובטח. במקרה הזה אולי צריך לחפש את המכשיר שיתן לנו את הצבירה הגבוהה ביותר ואת מנגנון ההיוון הנכון ביותר.
אז מה עושים?
כמו שאני מציין תמיד, חשוב להשקיע מחשבה והבנה בפנסיה שלנו. חשוב להבין את הפרמטרים ולנסות לרדת למהותם הכלכלית והביטוחית לאורך זמן. על חשיבות הקיצבה אין כלל עוררין, ועל כן חשיבות יצירת סכום קיצבתי צריכה להיות אינטרס ראשוני של הפרט. יחד עם זאת, גם כאן אין רק פתרון אחד ומומלץ להתייעץ באנשי המקצוע על הפתרונות אשר מציע השוק ומתפתחים מפעם לפעם.
<
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
7.אבל מהמליון שהופקדו לפנסיה הורידו 6% שזה 60 אלף שח!זה נלקח בחשבון? 25/04/2015 22:54הגב לתגובה זו1 0בנוסף בפנסיה יש 30% אגח מיועדות שזה היום מצויין אבל יש תקופות שדווקא מגביל את התשואהסגור
-
6.ההסבר מבולבל להחרידאור 23/04/2015 21:42הגב לתגובה זו4 0ניכר שהכותב לא ביצע הגהה על הנכתב לפני פרסומו.סגור
-
5.הכי טוב - למשוך פיצויים וכספים נזילים מביטוחי מנהליםהכסף נזיל? משוך מייד 22/04/2015 10:40הגב לתגובה זו3 2אני מעדיף מזומן ולכן מושך מיד כל גרוש נזיל בקרנות השתלמות , פיצויים מביטוחי מנהלים או כל כסף נזיל הנמצא בגופי החיסכון הפנסיוני. הסיבה היא שהפוליטיקאים הקובעים את חוקי הפנסיה הפרטית מקבלים פנסיה אחרת לגמרי - פנסיה תקציבית. החוקים שהם מחוקקים - אינם חלים עליהם. הם מקבלים הבטחה לפנסיה שמנה ומעודכנת מתקציב המדינה , בלי דמי ניהול רצחניים , מקדמי קצבה ועוד שטויות שנועדו להבטיח שהכסף יישאר בגוף החיסכון הפנסיוני ולא אצל הפנסיונר. קניתי דירה וכל גרוש אשר משתחרר הולך לסגירת המשכנתא. במקום לשלם דמי ניהול רצחניים ולסבסד מקומות עבודה חזקים הסוחטים תנאים טובים יותר - אני משתמש בכסף הנזיל בעצמי במקום לתת לגנבים לשחוק אותו. כסף בבנק , בעו"ש , הרבה יותר בטוח ומוחשי מאשר הבטחות ללא כיסוי לקבל פנסיה בגיל 67 , 70 , או 80 ? מי יודע ???סגור
-
4.אין מה לעשות כי אין באמת תחרות.אנחנו תקועים עם הפוליסותשוקי 22/04/2015 08:43הגב לתגובה זו2 0אז מה זה עוזר שאנחנו יודעים יותר טוב עכשו על חשיבות מקדם הקצבה ?סגור
-
3.רק לא להשקיע בקרנות הפנסיה שהם גזל בחסות המדינה !!!!!!עדי 21/04/2015 11:08הגב לתגובה זו3 0אף אחד לא יקבל את הפנסיות הצפויות מקרנות הפנסיה !!! חבל על הכסף שנזרק לשם על ידי מבוטחים תמימים שחושבים שהמדינה תדאג להם ... חחח... אין סיכוי לקבל מקרנות הפנסיה את מה שהם מבטיחים על הקרח ..... ראו הוזהרתם !!!סגור
- טען עוד
-
2.ההנחה שלך שגויהאני 21/04/2015 10:35הגב לתגובה זו2 2ההנחה היסודית שלך שביטוח המנהלים יכול לשאת תשואה טובה היא טעות יסודית. ביטוחי המנהלים הם מוצר גרוע. עדיף לוותר על הקצבה ולעבור למקום שבו התשואות הן טובות מאשר להישאר עם קצבה מצומקת אבל עם מקדם מובטח.סגור
-
1.יש לי פוליסה משתתפת ברווחים משנת 1993לקוח שבוי 20/04/2015 23:59הגב לתגובה זו3 0עם מקדמי קצבה ישנים אבל עם דמי ניהול גבוהים אי אפשר לעשול כלום במצב היום רק לחרוק שיניים ולבהשלים עם הגזל חוץ מזה שהמשתתף ברווחים של הפניקס ביצועיו הרבה יותר גרועים משל חברות ביטוח אחרות (קרן י) ביטוח נטסגור
