3 תרחישים לסיפור היווני - ושורה תחתונה אחת

בשלהי חודש פברואר יוון ונושיה (הטרויקה) הגיעו להסכמות בנוגע למתווה המשא ומתן בחודשים הקרובים, ועל מספר רפורמות שהממשלה היוונית תיאלץ להעביר בפרלמנט עד סוף חודש אפריל. בתמורה, הטרויקה תעביר ליוון את החלק האחרון של ההלוואה במסגרת תכנית החילוץ בהיקף של 7.2 מיליארד אירו. יוון לא עמדה בחלקה בהסכם ועל כן חודש מאי צפוי להיות חודש מכריע לעתידה של יוון.   בהינתן שיוון אינה מסוגלת להשיג מימון להתחייבויותיה דרך השווקים, היא מעוניינת להגיע להסדר חדש עם הטרויקה, אך קיים ויכוח עקרוני לגבי הרפורמות הנדרשות ועד כמה הן מהוות חזרה למדיניות הצנע של השנים האחרונות. נזכיר כי בטווח השנים 2009-2013, יוון עברה מגירעון (ראשוני - ללא תשלומי ריבית) של 10% תוצר לעודף של יותר מ-1% תוצר, אך אחת ההשלכות המרכזיות של התאמה פיסקאלית זו הייתה ירידה של 27% בתוצר וירידה של 35% בהוצאה הריאלית על צריכה.

אם המטרה של מדיניות הצנע הייתה צמצום יחס החוב-תוצר היווני, ניתן לומר בצורה ברורה שהמטרות לא הושגו ותכנית הצנע נחלה כישלון מאחר והחוב כאחוז מהתוצר עלה בחדות מ-108% ל-180%. מפלגת סיריזה עלתה לשלטון בדיוק על רקע נתונים אלו שמהווים מבחינתה (ומבחינת העם היווני) עדות מוחלטת לכישלון מדיניות הצנע, והיא התחייבה שלא לחזור על טעויות הממשלות הקודמות.   מן הצד השני נמצאים האירופים, שאם לומר את האמת לא באמת חשוב להם מה קורה ביוון, אך התקפלות שלהם מול היוונים תקבע תקדים מסוכן. הספרדים והפורטוגלים הולכים לקלפיות לקראת סוף השנה ובמוחם תהדהד השאלה למה היוונים כן והם לא? אם התשובה לשאלה זו היא שגם להם מגיע, העניין יכול לבוא לידי ביטוי בהדחתם של ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי וראש ממשלת פורטוגל פדרו קואלו, אשר שניהם נחשבים לשותפים לדרך של אנג'לה מרקל. היוונים בצד אחד, האירופים בצד השני נראה כי הבחירה בחודש הקרוב תלויה בין האפשרות הפחות רעה לאפשרות היותר רעה. אם ראת הממשלה היווני ציפראס ינסה להעביר את כל הרפורמות שהאירופים דורשים, - ממשלתו תיפול (ותפשוט את הרגל). אך אם הוא לא יעשה מספיק - יוון תפשוט את הרגל - Between a rock and a hard place.   לפני שנפרט את התרחישים האפשריים לעתיד יוון וגוש האירו, נחזור רק על לוח הזמנים הצפוי:

• יום חמישי (30.04): יוון צריכה להעביר תשלום של 1.7 מיליארד אירו לשכר ופנסיה
• ה-6 למאי: יוון צריכה להעביר תשלום ריבית של 0.7 מיליארד אירו לקרן המטבע.

כפי שציינו שבוע שעבר, ללא התשלום הבא שמגיע ליוון במסגרת תוכנית הסיוע הנוכחית, אין לממשלת יוון מספיק כסף כדי לממן את שני התשלומים לעיל. 

עוד ב-6 למאי: דיון ב-ECB לגבי המשך מתן הלוואות לבנקים היוונים. כידוע, הבנק המרכזי מהווה מלווה של המפלט האחרון לבנקים המסחריים בגוש ובכלל זה לבנקים היוונים. מכיוון שבנקים אלו משתמשים באג"ח של ממשלתם שעומדת אולי לפשוט רגל כערובה להלוואות אלו, ה-ECB שוקל לסגור את ברז הנזילות לבנקים היווניים. במידה וצעד כזה אכן יצא לפועל הבנקים היוונים יעמדו על סף קריסה. בהתאם, אג"ח ל-4 שנים של NBG (הבנק הגדול ביוון) נסחרת בתשואה של 21%.  ה-11 למאי: פגישה נוספת עם היורוגרופ.  ישנם שלושה תרחישים מרכזיים:

• לוקחת סיכון: בלקרוק במשקל יתר לאשראי בגוש היורו
• למרות הירידה באינפלציה - השווקים באירופה עם החודש הגרוע מזה שנה