לא יכול להיות יותר גרוע? זה מה שהחרמת מוצרי ההתנחלויות תביא לישראל

לאחרונה הולכות ומתרבות הכותרות לקריאות על חרם כלפי ישראל, ובפרט כלפי מוצרים ושירותים הניתנים מעבר לקו הירוק. מפלגת מרצ החלה לאחרונה בניסיונות לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, ואף מנסה לקדם חקיקה שתסמן מוצרים כאלו, זאת במטרה להחרים אותם.

אלא שמה שהמחרימים שוכחים, שחלק גדול מכוח העבודה שמייצר את המוצרים מעבר לקו הירוק מקורו בתושבים פלסטיניים, שזוהי פרנסתם היחידה. למעשה, כח העבודה הפלסטיני שעובד במפעלים ישראלים בשטחים הינו כח אדם משמעותי מאוד לכלכלה הפלסטינית. כיום, כ-50 אלף פועלים פלסטינים מועסקים במפעלים ישראלים בשטחים, שמהווים כ-8%-10% מכח האדם הפלסטיני העובד. במידה והמפעלים ייסגרו, עקב חקיקה או חרמות ספורדיים, יצטרפו פועלים אלו למעגל האבטלה הפלסטיני, ששיעורו נושק ל-30%. ללא המפעלים הישראלים נתון זה יטפס לקרוב 40% אבטלה.

יצויין, כי ברצועת עזה עומד שיעור האבטלה על כ-45%, שלעומתה, כאמור, המצב בגדה טוב משמעותית. סגירת המפעלים תקרב את האבטלה בגדה לשיעור דומה לזה שברצועה. אלא שהנתון הוא רק קצה הקרחון - סגירתם של המפעלים יחמיר באופן מהותי את מצבה של הכלכלה הפלסטינית.

רק בכדי לסבר את האוזן, פועל פלסטיני במפעל ישראלי בשטחים כפוף לחוק שכר מינימום, שעומד כיום על 4,500 שקלים שיעלה בעתיד ל-5,000. הפועלים עובדים בדרך כלל שעות נוספות, משמרות ובתעריפי לילה וסופי שבוע, כך שבממוצע, בוודאי לאחר עדכון שכר המינימום, שכר פועל פלסטיני ממוצע יעמוד על כ-7,500 שקלים. אם ניקח בחשבון שחלק מהפועלים מתקדמים במפעל ומשמשים גם בתפקידים בכירים יותר, כמו אחראי משמרת או מנהל מחלקה, הרי שעם שעות נוספות משכורתם של אלה מאמירה לעתים גם ל-10-12 אלפי שקלים בחודש. לעומת זאת, מורה פלסטיני מרוויח עד 1,500 שקלים לחודש. פועל פלסטיני ברשות, כ-50 שקלים ליום, כלומר כ-1250 שקלים בחודש. החשבון, אם כך, פשוט, פועל פלסטיני במפעל ישראלי בשטחים מרוויח פי 6 מאחיו שעובד עבור מפעל פלסטיני או עבור הרשות. המשמעות היא ש-50 אלף הפועלים הפלסטינים במפעלים ישראלים בשטחים שווים במונחי הכנסות לכ-300 אלף עובדים פלסטינים במוסדות או מקומות עבודה פלסטינים. בעקבות כל אלה, רגע לפני שקוראים להחרים כדי לקרב את תהליך השלום, כדאי לקחת בחשבון את ההשלכות. אם המפעלים הישראלים יצאו מהשטחים אל תוך תחומי הקו הירוק, כח העבודה הפלסטיני, המונה לפי פרסומים של הרשות כ-870 אלף איש, ייאבד במונחי הכנסות 300 אלף עובדים, המהווים כ-34% מכח העבודה, שוב, במונחי הכנסות.

• האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?

שיעור האבטלה מכח עבודה זה הינו כ-30%, כך שלמעשה במונחי הכנסות, ה'אבטלה' תעלה ל-64%. ולא, עוד לא דיברנו על כך שכל פועל פלסטיני שמשתכר יפה, מפרנס כמה משפחות סביבו, כולל את המסעדות שבאזור, המכולת, חנויות שונות ונותני שירותים.

מה בעצם יישאר מכלכלת הרשות?

לא הרבה. אם לא מחשיבים במסגרת התמ"ג הפלסטיני את כספי התרומות והסיוע,התשובה היא - ממש כלום. התוצאה המיידית והישירה של הוצאת המפעלים הישראלים מהשטחים תהיה התמוטטות מוחלטת של הכלכלה הפלסטינית.

'זאת הכלכלה, טמבל', היתה סיסמת הבחירות של קלינטון במירוץ נגד בוש. זאת הכלכלה, טמבלים, צריך לומר כאן בפה גדול. אנחנו יודעים היטב מה קורה במקום בו אין כלכלה. יש יותר מקום לטרור, קיצונות וקנאות דתית רצחנית. כבר כיום קיימים בשטחים כיסי התנגדות תומכי דעא"ש. אם תיקחו מהפלסטינים את הכלכלה, כסף, מעט הקיום בכבוד, הרי שבין הרשות המושחתת, החמאס על מנהיגיו העשירים, המנותקים והנהנתנים, ותנועות דעא"ש המרימות ראש, במי אתם חושבים שהם ייבחרו?

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במידה והתוכנית של מרצ ושל מחרימי ישראל בעולם תצלח, מוצרים המיוצרים בשטחים יוחרמו והמפעלים ייאלצו להיסגר או לעבור אל תוך הקו הירוק. ראו מה קרה למפעל "סודה סטרים" במעלה אדומים שעבר אל תוך גבולות ישראל בעקבות החרם - מאות הפלסטינים שהשתכרו בו בכבוד הפכו למובטלים בן לילה. התוצאה? שלום לא יהיה כאן, אלא החמרת הסכסוך והגברת הקיצונות שנתמכת בידי אוכלוסיה ענייה, שאיבדה את התקווה לקיום בכבוד.

זאת הכלכלה, טמבלים. אל תפגעו בה. סוף מעשה - במחשבה תחילה.