מאבדת את האליפות? מכבי ת"א בכדורסל צריכה לעבור שיעור בכלכלה

בשיעור הראשון בכלכלה לומדים שעקומת התמורה מציגה בגרף קמור את הדילמה בין צריכה להשקעה. דילמה שנראית אולי פשוטה כאשר מציגים אותה על מערכת הצירים, אבל הסיפור שהיא מספרת עמד במרכזן של אין ספור החלטות הרות גורל, החלטות שהכריעו מערכות בחירות, מוטטו כלכלות, כאלה שדורשות הרבה סבלנות ואת היכולת להנהיג גם כאשר יכולים להבטיח לא יותר מהרבה דם, יזע ודמעות בטווח הקצר, כדי להתאושש ולבנות עתיד טוב יותר בהמשך.

<

במעבר חד מהחלטות הרות גורל היישר אל שעות הפנאי של כולנו, ההחלטה הזאת יכולה להכריע את גורלה של אליפות המדינה בכדורסל. נכון לעכשיו, נקודת השיא בעונה של מכבי תל אביב התרחשה אי שם בחודש פברואר עם הזכייה המרשימה בגביע המדינה בכדורסל. הארנה החדשה בירושלים אירחה את משחק הגמר שנדחה עקב הסופה הגדולה, מה שצופף עוד יותר את  לוח הזמנים הצפוף של אלופת אירופה.

<

מכבי נכנסה למסכת של חמישה משחקים ב-11 ימים. הסדרה המעייפת נפתחה בניצחון ביתי על פאו, מה שהעלה את רף החלומות עד כדי כך שברחוב הירקון שמעו את הקולות המדברים על ביתיות בשלב רבע הגמר. שני משחקי הליגה הבאים התגמדו לחלוטין נוכח המשימה הקרובה במשחק החוץ מול הכוכב האדום. מכבי פתחה את השבוע במוצ"ש עם שיא קריירה של דווין סמית', המשיכה ביום שני (כשסמית' נח על הספסל) עם ניצחון נוסף בכיכובו של פארגו - מכבי הסתערה מוקדם מדי והגיעה מותשת לבלגרד, שם הפסידה והמירה את חלום הביתיות ברבע הגמר בחשש מהסתבכות שתסיים את העונה בשלב הטופ 16.

<

השבוע הזה, שהפך את המומנטום, הוא משל להתמודדות של מכבי בכל השנים האחרונות עם הדילמה הזאת שבין צריכה להשקעה. מכבי תל אביב מגיעה ליישורת האחרונה של העונה עם סגל שחוק ומכת פציעות. צריכת היתר של דקות המשחק של השחקנים המובילים, היא לא רק גורם לפציעות אלא גם אלטרנטיבה לדקות משחק שיכולות לשמש כהשקעה בשחקנים הצעירים של הקבוצה.

<

אין הרבה אנשים שיחלקו על כך ששיטת המשחקים בליגה הישראלית בכדורסל היא ארוכה ומייגעת - כמות המשחקים העצומה שכל מטרתם היא להביא אותנו אל הפלייאוף ולא להכרעה של ממש, הופכת את משקלו הסגולי של כל משחק בודד לזניח. לקבוצה עם סגל עדיף כמו של מכבי, שמובטחת לה ההשתתפות ביורוליג ושמרכז הרווח הכלכלי שלה הוא בעיקר מעבר לים, זו אמורה להיות הזדמנות מצוינת לקדם שחקנים צעירים.

<

למשל, אם בשבוע הקשה כל כך שאחרי גמר הגביע, בן אלטיט, ארד הררי ואור לאומי (קפטן נבחרת הנוער) היו משחקים ביחדו 60-70 דקות לערב - לא היה נגרם שום אסון, גם אם זה היה עולה במשחק או אפילו שניים. מכבי היתה יכולה לייצר מכך רווח כפול - היא היתה מגיעה רעננה יותר לבלגרד ומרוויחה שחקנים נוספים ברוטציה של הליגה הישראלית, מה שחשוב כל כך עקב החוק הרוסי. 

<

קשה להאשים בכך את הצוות המקצועי, גם לאור העובדה שזוהי שנתו הראשונה של גיא גודס כמאמן ראשי במכבי ובעיקר לאור העובדה שגם מאמנים וותיקים ומנוסים ממנו היו צרכני יתר של דקות משחק של "כוכבים" ומשקיעים ב"חסר" בדקות המשחק של הצעירים, מה שאומר שהבעיה היא לא טקטית נקודתית אלא ככל הנראה חלק מ-DNA שכדי לשנות אותו דרושה הירתמות של המערכת כולה.

<

חיסכון שווה להשקעה
מכבי מגיעה למשחק מספר 5 מול הפועל אילת עייפה ופצועה, או אם תרצו – העו"ש הולך ומידלל. האוברדראפט מתקרב ואין חסכונות שניתן לשבור כדי לחולל שינוי. מכבי תצטרך להסתדר עם מה שיש לה, ולמרות הכל, אף אחד לא יהיה מופתע אם רוח המועדון, התעלות השחקנים שנותרו במערכה וכמה הברקות של מאמן מצוין (ובאופן אישי אני חושב שגודס בהחלט בדרך להיות אחד המאמנים הטובים באירופה) יספיקו כדי שעונת 2014-2015 תסומן ככזאת שהקבוצה עמדה בה בכל המטרות התחרותיות.

<

במקרה כזה אם ההצלחה תגרום לקבוצה, מנהליה ומאמניה לשכוח את הגורמים לכך שהעונה הזאת היתה יכולה להסתיים בכישלון, ואם לא יחול שינוי באסטרטגיה הצהובה ובמידת הנכונות להקריב משחקים חסרי חשיבות למען דור העתיד, הרי שעם כל הצער שבדבר - גם למכבי תל אביב עדיפה ההדחה בחצי הגמר על פני הזכיה באליפות.