צעדי הממשלה האחרונים עלולים להביא לקטסטרופה בשוק ההון

ניסיונות הממשלה להורדת מחירי הדיור עבור אזרחי ישראל הינו צעד נדרש ומבורך. אולם הצעדים האחרונים עלולים להביא לקטסטרופה בשוק ההון. יש לנצל את עודפי הנזילות במשק ולעודד את המשקיעים ליזום פרויקטים אשר יובילו להגדלת היצע הדירות. אולם האוצר מתנהג כבעל עניין השומר על החגיגה של תקבולי השיא ממיסים, ויוזם מהלכים אשר ישמרו על חלקו בבועת הנדל"ן. מדובר בצעדים פופוליסטיים שלכאורה מיועדים לזוגות הצעירים, במקום צעדים פיסקליים ארוכי טווח יעילים יותר, שעלולים להקטין את חלקו של האוצר בחגיגה.

בניסיון לצנן את הביקוש הגואה לדירות, מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את העלאת מס הרכישה בקניית דירה להשקעה. משרד האוצר אף הגדיל והפתיע בישיבת ועדת הכספים בדרישתו להקדים את מועד כניסת השינוי לתוקף כבר לחצות הלילה, במקום המועד המקורי אשר תוכנן לראשון ביולי.

אירוע מהותי נוסף שהתרחש אתמול, הינו הצהרתה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבנק ישראל לא מתכנן להוריד את הריבית הנוכחית המסמנת לשיטתה את הקו התחתון ממנו אפשר רק לעלות. במקביל, על פי הערכות בנק ישראל, הריבית תעלה בהדרגה עד סוף 2016 וצפויה להגיע לשיעור של 1.25%.

סביבת הריבית הנמוכה דחפה את הציבור לשוק ההון בחיפוש אחר תשואה - מה שהקפיץ לאורך השנים האחרונות את מחירי המניות והאג"ח. בשנים האחרונות הציבור חוזה במדדי המניות שוברים שיאים, וההיסטוריה מלמדת שהציבור נכנס לשוק ההון במחירי שיא, מעט לפני שהשוק מתהפך. בימים אלו, רמת המכפילים בשוקי ההון גבוהה עד כדי בועתית. כלומר לדוגמא, בהנחה שרווחיות חברות מדד ת"א 100 תישמר ברמתה הנוכחית ויחולק כלל הרווחים, מי שרוכש כיום את המדד צפוי להחזיר את השקעתו בתשלומי דיבידנד תוך כ-31 שנים. אם לתרגם זאת למונחי ריבית או תשואה שנתית - מדובר בתשואה של כ-2.4% לשנה, אולם הסיכון הוא עצום.

• השכונה הוותיקה של ראשון לציון בירידה חדה: מתחת ל־22 אלף שקל למ"ר
• נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"

בשילוב לשינוי המגמה בסביבת הריבית יעלו שיעורי ההיוון של החברות ועלויות המימון שלהן - אלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות יהפכו אטרקטיביות יותר, הכסף יתחיל לזרום החוצה משוק ההון ומחירי המניות והאג"ח יתחילו לאבד גובה. במקביל, תחושת העושר המדומה של הציבור תרכין את ראשה וההוצאה הפרטית תקטן, יחד עם רווחי החברות. בנוסף לכל הצרות הללו, יגדלו גם ההחזרים החודשיים של תשלומי המשכנתא ושל כלל ההלוואות במשק באופן שיגדיל את סיכוני חדלות הפירעון.

בשורה התחתונה, קיימת בישראל מצוקת דיור, כאשר מנגד קיימת כמות עצומה של כסף מוסדי ופרטי המחפש השקעה. במקום לדחוף את המשקיעים משוק הנדל"ן לשוק ההון, אל פי תהום, יש צורך לנקוט בצעדים פיסקליים ולדחוף את המוסדיים לבניית דירות ולעבר פרויקטים ארוכי טווח של שדרוג התשתיות עם דגש על הגדלת ההיצע. מחירי הדירות ירדו, מחירי השכירות ירדו והציבור ייהנה מתשואה סולידית על השקעתו.