שוק אפור: גישת בנק ישראל להלוואות המונים פוגעת בציבור בישראל

סבורני שהבנק המרכזי ממשיך לגלגל לפתחם של משרד האוצר, הרשות להגבלים עסקיים ואחרים את הטיפול בשוק האשראי הישראלי. אני מבקש להביא כאן את עמדתנו בדבר חשיבותו של בנק ישראל כאחראי לשכללו של שוק זה.

אחת הסיבות למשבר הפיננסי הגלובלי האחרון הייתה ההתפתחות של מערכות פיננסיות חוץ בנקאיות - האומנם? המשבר ב-2008 נבע מנטילת סיכונים בלתי מבוקרת בתוך המערכת הבנקאית בארה"ב. בנקים קמעונאיים ובנקים להשקעות, שהיו מפוקחים בצורה רופפת על ידי הבנק המרכזי והרשות לניירות ערך, בנו להם רשימה ארוכה של מכשירים כדוגמת Credit Default Swaps, שהמשקיע האגדי וורן באפט הגדיר אותם כ"נשק יום הדין", שהביאו לקריסת המערכת.

לא מדובר על שוק חוץ בנקאי, נהפוך הוא, מדובר על שוק הנטוע עמוק בתוך בעיית המינוף וניהול הסיכונים של המערכת הבנקאית העולמית. אם כבר, נכון לכנות זאת כבנקאות צללים. מערכת בנקאות המסתמכת על פקדונות ציבור על מנת לייצר מוצרים פיננסים מסובכים שבתנאי קיצון עשויים להביא להתמוטטות המערכת כולה. הבעיה המרכזית היא היעדר פיקוח - בדיוק! אלא שהעדר הפיקוח במדינת ישראל נובע אך ורק מפרשנות של חוק הבנקאות (רישוי) על ידי בנק ישראל. חוק זה מציע לבנק המרכזי הישראלי שלל כלים לפיקוח על הבנקים, אגודות אשראי, מוסדות פיננסים וכדו'. החוק קובע כי הפיקוח על כלל הפעילות הפיננסית בישראל צריך להיות בידי הבנק המרכזי. לצערנו, האחרון החליט להפוך חלקים שלמים בחוק לאות מתה ולפקח אך ורק על בנקים.

• הלוואה או מתנה? דרשה מהחתן לשעבר שישיב 784 אלף שקל
• הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

אני מזכיר כי ב-1936 היו בפלשתינה 75 בנקים, כ-100 אגודות אשראי, ומאות מוסדות פיננסים. מערכת תוססת ובריאה של אשראי, פקדונות וגופים שפעלו במרץ להקמת המדינה. קריסה של בנק זה או אחר לא איימה כלל וכלל על יציבות המערכת כולה. המצב היום הוא תולדה של פרשנות זו והפיכת כלל המערכת, שאינה בנק, ללא לגיטימית לרבות הכללתו במילים "שוק אפור". האם שוק אפור במובן של ריביות רצחניות?

אם כן, אני מזכיר לנגידה הנכבדה כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי פטורים על פי חוק מריביות מקסימליות וחובת גילוי מלאה של הריבית ללקוח. בעוד ש"השוק האפור", או יותר בשמו הראוי "החוץ בנקאי", רשאי לגבות ריבית נומינלית המגיעה היום לכ-9% ריבית וצמודת מדד המגיעה לכ-13% (ריבית הבנקים יכולה להגיע לכ-20%).

יתרה מזאת, בלי שקיפות אי אפשר לייצר תחרות. בעולם נדרשת גילוי עלות האשראי ללא סייג. בישראל, הבנקים רשאים להעמיד מסגרת אשראי, בריבית של 8% לגד' ואז לגבות עמלות כמו עמלת מסגרת, עמלת פקיד, עמלת משכון וכו' וכו'. הכל מבלי לשכלל זאת למחיר האשראי. אז איך אפשר לייצר תחרות מבלי לדעת מה אתה משלם?! מבלי שכללי המשחק זהים לכולם?! האם כוונת הנגידה הנכבדה לשוק אפור במובן של גבייה לא חוקית? לצערנו פושעים ונוכלים יש בכל תחום. יש לטפל בהם בנחישות באמצעות המשטרה ובתי המשפט. בין אם מדובר על גנבי חול או בגנבי אשראי. עם זאת, הניסיון להכניס לקטגוריה אחת פושעים, חברות אשראי שאינם בנקים, מוסדיים וחברות טכנולוגיה - מביא להכתמה של השוק כולו כלא ראוי.

עוד תכניות

האם חברות טכנולוגיה הן שוק אפור?

הגופים המלווים בריביות הנמוכות ביותר היום למשקי בית ועסקים קטנים בארה"ב, אנגליה וסין הם פלטפורמות להלוואות המונים (Peer to peer lending). זוהי תחרות המייעלת את השוק באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות, ויש לדחוף במהירות וביעילות קידום של פלטפורמות אלו גם בישראל. ממשלת אנגליה, אגב, מלווה ישירות למשקי בית ועסקים קטנים דרך פלטפורמות הלוואות המונים. בישראל, אנו זוכים להתעלמות מוחלטת.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"הפער הרגולטורי" שהפך למטבע לשון בישראל נובע אך ורק מסיבה אחת: מינוף והשענותם של אלו על כספי ציבור כרשת ביטחון. עקב העובדה כי על כל שקל שמופקד בבנק - הבנק מחזיק בנכסים נזילים של כ-11 אגורות (חובת נזילות), מספיק שכ-10% מבעלי הפקדונות ימשכו את כספם מהבנק על מנת שנצטרך את התערבותו של הבנק המרכזי לחילוץ. כך במשבר של 2008, נדרשו האמריקנים להדפיס כמויות אדירות של כסף על מנת לבצע את החילוץ. אני מזכיר כי אף פלטורמת הלוואות המונים לא קרסה ב-2008. למה? כי אין מינוף. שקל מופקד שווה לשקל שמוקצה להלוואות. על מנת לייצר מערכת יציבה ותחרותית יותר, מן הראוי שהבנק המרכזי יעודד מערכות של הלוואות המונים.