צבי סטפק - על הסיבה לכך שסין הציתה פתאום נפילות בבורסות, ולאן מכאן?

אתה מתעורר בבוקר, פוקח עיניך ונושא אותן למזרח, לבחון מה "עשתה" הבורסה בשנחאי, כדי "לדעת" כיצד צפויות להיפתח בעוד כמה שעות הבורסות בפרנקפורט, פריז ולונדון, תל אביב, ומאוחר יותר, ניו-יורק, שהרי שוקי המניות פעילים כמעט 24 שעות, מסביב לשעון. האמת היא, שאין שטות גדולה מזו - מעקב צמוד אולי מעניין ומעלה את רמת  האדרנלין בגוף, אבל הוא עלול להיות ממכר ואפילו מסוכן אם הוא גורם לך לחשוב לטווח קצר מאוד - לקנות? למכור? גם לקנות וגם למכור? למכור קודם ולקנות אחר כך, לקנות היום כדי למכור מחר?

להיתלות בבורסה הסינית כגורם המסביר את התנודתיות העצומה בשווקים, זו טעות קשה מאוד. הבורסה הסינית כשלעצמה אינה אחראית לירידות החדות שנרשמו בתוך 5-6 ימי מסחר בוול-סטריט או בפרנקפורט. מעולם לא היה מתאם חיובי של ממש בין הבורסה של שנחאי לבורסה של וול-סטריט, או זו של תל אביב. היו לא מעט ימים, ולא כל כך מזמן, בהם הבורסה הסינית ירדה ב-5% ויותר והבורסות במערב התנהגו כמי שלא שמעו על זה.

<

ב-5 השנים שמאז נקודת השפל של השווקים (מארס 2009 ועד אמצע 2014), הבורסות בכל העולם זינקו ואילו הבורסה הסינית עמדה על מקומה. רמת המתאם בין הבורסה בניו-יורק לבין ישראל עמדה על 0.64, בעוד שרמת המתאם בין הבורסה בניו-יורק לבין הבורסה בשנחאי עמד על 0.15 בלבד. 

אז מה קרה הפעם שפתאום הבורסה הסינית נהייתה חשובה כל כך? 

<

הסיבה הראשונה, היא נתפשת כיום, באיחור רב, כאיתות בוהק למצבה של הכלכלה הסינית. מה שמתרחש במשק הסיני הוא החשוב, ולא הבורסה כשלעצמה. ביולי 2013 כתבתי במאמר "סין: המשבר מתקרב? ממזרח תיפתח הרעה?", הצבעתי על סימנים לא טובים בכלכלה הסינית: "הדעת נותנת שכל אלה יוצרים תשתית למשבר עתידי בסין. קשה לחזות את העיתוי והעומק של המשבר". להערכתי, כיום סין עדיין לא הגיעה למשבר של ממש, אבל בשל חוסר השקיפות, ההערכה הזו היא בערבון מוגבל.

<

הסיבה השנייה לעלייה בחשיבות הבורסה הסינית טמונה באופן הטיפול של הממשל הסיני בנפילות בבורסה. הצעדים שנקט הממשל, שבעיניים מערביות נראים מוזרים בלשון המעטה, מעוררים במערב חששות לגבי אופן הטיפול שלו בכלכלה האמיתית - זו סוגיה חשובה של אמון.

<

ובכל זאת נותרה השאלה, מדוע כל זה התנהל תוך תנודתיות עצומה בבורסות העולם. הסיבה, לטעמי, מאוד ברורה - סביבת הריבית האפסית כיום, שנמשכת מזה 6 שנים, מייצרת תנודתיות כתוצאה הכרחית, ולא צריך אירוע מרעיש כדי להעיר את התנודתיות מתרדמתה.

<

התנודתיות החלה בנפילה של 50% במחירי הנפט בתוך חודשיים, נמשכה בירידה חדה של האירו מול הדולר בתוך מספר חודשים, התבטאה בזינוק חד בערכו של הפרנק השוויצרי בתוך כמה דקות ועברה משוק הסחורות והמטבעות לשוק אגרות החוב, כאשר בחודש אחד התרסקו אגרות החוב ל-10 שנים של ממשלות ארה"ב וגרמניה בכ-8%, ועכשיו התנודתיות הזו הגיעה גם לשוקי המניות.

<

מה כל זה אומר מבחינת המשקיע?         
המשקיעים, כולל הישראלים, מכרו מכל הבא ליד, ומתי? עיקר המכירות בשוק הישראלי, ואני מנחש - גם בשוקי המניות בעולם, התנקזו ליום שני שעבר. תזכורת: ביום שני ה-24.8.15 ירד מדד ת"א 25 בשיעור חד של 3.5%, אחרי ירידה בשיעור של 4.1% ביום שקדם לו. באותו יום נרשמו פדיונות ענק בסך של 2.6 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות, לא רק של קרנות מנייתיות, אלא בכל מה "שהריח" ממניות, כלומר, גם למשל בקרנות אגרות חוב שלהן רכיב מקסימלי של עד 10% מניות.

<

האם הציבור שמכר נהג בחוכמה?          
לא ניתן לתת תשובה מוחלטת לשאלה. השווקים יכולים להתייצב ברמה נמוכה יותר מזו שבה מכרו המשקיעים או ברמה גבוהה יותר, אבל לפחות סטטיסטית ברמה ההתנהגותית, זו טעות שכן ברוב מכריע של המקרים, משקיעים מהסוג הזה יחזרו לשוק רק אחרי ש"יתפסו בטחון", ומתי זה יקרה? כאשר השווקים יהיו ברמה הרבה יותר גבוהה מזו שבה הם מיהרו להיפטר מהסחורה שברשותם.

מאת: צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב-דש