כיצד פתיחת מוסד אקדמי מביאה לפיתוח הפריפריה?

בשבוע הבא תפתח שנת הלימודים האקדמית ברוב המוסדות ברחבי הארץ - הזדמנות טובה להסתכל כיצד סקטור זה משפיע על שוק הנדל"ן בישראל בכלל ובערים ספציפיות בפרט. האם הסטודנטים הם אלה שיקטינו את הפריפריה בישראל? האם יש בכוחם של אותם אנשים צעירים להפוך ערי פריפריה בעלות תדמית ציבורית שלילית לערים תוססות ומלאות חיים? האם  מהפכת הדיור בישראל תתחיל מציבור זהם? מתברר שהתשובות לכל שאלות אלה הן חיוביות.

<

מחקר שנעשה בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה קשר ישיר ומובהק בין מקום הלימודים של סטודנטים בישראל לבין השתקעותם באותו המקום. המחקר הראה כי לסטודנטים הלומדים במקומות שונים בפריפריה יש נטייה גדולה עד פי 26 לעבור לגור בעיר בה למדו לעומת אלה שלא למדו בה.

<

במהלך שנות לימודיו של הסטודנט הוא רוקם סביבו רשת של קשרים חברתיים, מקצועיים וכלכליים אשר משפיעה על בחירת מקום המגורים בו הוא יהיה מעוניין להשתקע בהמשך חייו. המוסדות האקדמיים מהווים את הפלטפורמה עליה בונים הסטודנטים את עתידם המקצועי והחברתי. מונח הנטוורקינג הופך להיות משמעותי יותר ויותר באותה עת, והוא מסמל את החשיבות של הקשרים החברתיים שיוצר אדם עם הסובבים אותו בהקשר לעתידו המקצועי. האנשים איתם אנחנו לומדים באקדמיה הופכים להיות שותפי הדרך שלנו בחיים שאחרי הלימודים. קשרים עסקיים ונטוורקינג שנוצר בין סטודנטים במהלך הלימודים מתפתח לכדי יזמות עסקית וכלכלית בעיר. קשרים אלו הם נדבך מרכזי עליו מתבסס תהליך ההשתקעות של סטודנטים וצעירים בעיר.

<

לצד הקשרים העסקיים גם אורח החיים הסטודנטיאלי תורם מאוד לרצונם של הסטודנטים להישאר בעיר גם לאחר שסיימו ללמוד. חיים אלה מייצרים בערים בהן יש מוסדות אקדמיים קהילות צעירות ותוססות. החיים באווירה שכזו משכיחים מעייני הצעירים דימויים שליליים על הערים בהן הם חיים, וזה נכון ביחס לערים במרכז ולערים בפריפריה כאחד. מתוך כך אפשר להסיק מסקנה אחת פשוטה - ככל שעיר תכיל יותר מוסדות אקדמיים ככה היא תגדיל את ההגירה החיובית של קהל צעיר ותוסס שיפתח אותה וירצה להישאר בה גם לאחר סיום לימודיו.

<

דוגמא בולטת ליישומו של תהליך זה בארץ ניתן לראות כבר כיום בבאר שבע. בעבר נתפשה באר שבע כעיר פריפריאלית לא מזמינה, מה שהרתיע רבים מלעבור לגור בה וגרם להגירה שלילית של צעירים שעזבו אותה לטובת חיים במרכז הארץ. כיום ניתן כבר לומר ללא חשש שבאר שבע נתפשת בעייני רבים כעיר בתנופה, עיר הסטודנטים של ישראל. בעיר ממוקמות אוניברסיטה אחת ועוד שלושה מוסדות אקדמיים אשר מעלים בקביעות את מספר הסטודנטים בעיר, וכפועל יוצא את מספר התושבים בעיר והפיתוח העירוני על כל גווניו. רחובותיה של העיר שופעים במקומות בילוי ומוקמים בה אזורי מסחר חדשים.

<

בשנים האחרונות נבנו בעיר קריית הייטק מתקדמת וקריית ספורט חדשנית. לצד אלה פוקדת את העיר תנופת בנייה ובניינים חדשים צצים בה כל העת. רבים מאותם מבנים מוקמים בעבור קהל צעיר ומכילים דירות אשר מותאמות בגודלן ובמיקומן לצורכיהם של הסטודנטים והתושבים הצעירים. אין ספק שההתפתחות של באר שבע הופכת אותה למרכז בפני עצמו.  זוהי רק שאלה של זמן עד שהעיר כבר לא תיחשב כפריפריה בעייני הציבור.

<

דרך הדוגמא של באר שבע ניתן להבין כיצד מוסדות אקדמיים יכולים לשנות את פני הערים והתפישה הציבורית לגביהן. בנייה של מוסדות אקדמיים בעיר תביא להגירה חיובית של תושבים אליה ולכך שהסטודנטים שלמדו בה יישארו לגור בה גם לאחר סיום לימודיהם. קיומן של ערים מסוג זה יוצר ערי מרכז חדשות בכל רחבי הארץ ומצמצם את אזורי הפריפריה. התרחבות דמוגרפית של ערי פריפריה תביא לתנופת בנייה במחירים זולים יותר מהמחירים במרכז ותגדיל את מספר יחידות הדיור במשק - המפתח למהפכת הדיור בישראל, בעיקר בזכות הסטודנטים, הלוא הם דור העתיד של המדינה.