חייבים לשמור על איזון: הבורסה הפכה למגרש גרוטאות של חברות ביומד

כאשר נכנס יוסי ביינארט לתפקיד מנכ"ל הבורסה, אי-שם בשלהי 2013, הוא ניצב מול זירת מסחר עייפה ומשעממת, בעלת רמת נזילות נמוכה ורגולציה מחמירה, אשר הבריחה חברות רבות מהשוק המקומי. לאחרונה בעידוד הנהלת הבורסה, החלו חברות ביומד אמריקניות לבצע "תהליך גיור" ולפעול לרישום כפול בבורסה התל-אביבית.

מחד, מדובר בהליך מבורך, אשר מנגיש את המשקיעים הישראלים לחברות וסקטורים נוספים ויוצר שלל הזדמנויות השקעה לפעילי שוק ההון. מאידך, צירופן של ה"מניות המגוירות" לבורסה, גורר עימו סיכונים רגולטורים ומבניים. רישומן למסחר של חברות הביומד החדשות מכניס אותן באמצעות "המסלול המהיר" אל מדדי המניות המובילים, וכתוצאה מכך, המשקיעים אשר מחזיקים בתעודות-סל וקרנות מחקות, נחשפים בעל כורכם, לחברות זרות  ובלתי מוכרות.

יתרה מזאת, הסיטואציה בה 30% מהחברות שנסחרות במדד ת"א-100 כפופות להוראות הדין האמריקני, תורמת להיחלשות הפיקוח של הרשות לניירות ערך הישראלית,  על החברות הנסחרות במדדי המניות המובילים. כאשר בוחנים את מצבן הכספי של ה"עולות החדשות", דהיינו מנקיינד, ביוטיים ונבדיאה, גובר החשד המפוקפק כי הן פה לא מתוך אהבת המולדת, אלא מאהבת "סל הקליטה" הנדיב שהן מקבלות. כך לדוגמא, ניצלה ביוטיים את הביקוש הטכני של מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל המתמחים במדדי המניות, ומכרה להם ישירות מניות בסכום של 80 מיליון שקלים. חב' מנקיינד צפויה לגייס באופן דומה מעל 200 מיליון שקלים אל קופת המזומנים המדשדשת שלה.

הפיתרון ההולם טמון בשינוי תקנון הוראות הבורסה, על פיו קיימים 3 קריטריונים לצורך הצטרפות אל "מאגר המניות", אשר מתייחסות לשווי השוק המינימלי של החברה, שיעור החזקות הציבור שלה ורמת הסחירות. הוספת 2 קריטריונים חדשים אל דרישות המאגר, יקטינו את הסיכון הקיים בהשקעה ישירה במדדי מניות ולא יפגעו ביכולתה של הבורסה ל"גייר" חברות זרות נוספות.

• הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
• פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"

קריטריון הזיקה חברה המבקשת להצטרף אל "מאגר המניות" צריכה להוכיח את קריטריון הזיקה למשק הישראלי. מבחן הזיקה יכול להתבצע במספר אפשרויות, החל מהיקף מוכח של הפעילות העסקית בישראל, לרבות העסקת עובדים מקומיים, ועד דרישת נוכחות של בעל מניות ישראלי בגרעין השליטה או נציגות ישראלית נאותה בדירקטוריון החברה. יישום קריטריון זה, יחזק את הממשל התאגידי של החברות הזרות, יתרום להגברת השקיפות שלהן ויעצים את הקשר עם ציבור המשקיעים המקומי.

קריטריון היציבות העסקית חברה אשר מבקשת לקחת חלק ב"מאגר המניות" ובמדדי המניות המובילים, צריכה להציג יציבות כלכלית ועמידה ביחסים פיננסים נאותים, כגון מכפיל רווח, רמת מינוף ועוד. כך לדוגמא, חברה אשר לא הציגה רווחיות במשך מספר רבעונים רצופים, לא צריכה להיות חלק ממדדי המניות המובילים. יישום קריטריון זה היה מעכב את הצטרפותן של ביוטיים, נבידאה ומנקיינד המפסידות, למדדי המניות. ואף מדרבן אותן לבצע פעולות אקטיביות לצורך חיזוק והשבחת הפעילות העסקית הקיימת. כמו כן, מבחן היציבות העסקית היה ממתן את ההפסדים שנוצרו לציבור המשקיעים בתעודות הסל ובקרנות המחקות אשר נחשפו בניגוד לרצונם למניות של חברות במצוקה, כגון אלון רבוע כחול, כלכלית ירושלים, אפריקה ישראל ועוד.

לסיכום, הפעולות אשר נקטה הנהלת הבורסה בשנה האחרונה הינן מבורכות ויש בכוחן להגביר את הנזילות, נפחי המסחר ואף לגוון את אלטרנטיבות ההשקעה הקיימות. יחד עם זאת, יש למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגדיל את היצע החברות בבורסה המקומית לבין ההשלכות המבניות אשר עשויות לסכן את ציבור החוסכים והמשקיעים.  על קברניטי הבורסה להפוך את מדד ת"א-100 למדד יוקרתי, אשר מייצג נאמנה את המשק הישראלי ומבטיח לציבור המשקיעים בו חשיפה לחברות איכותיות בעלות זיקה למשק המקומי.  

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"