ממשיכים לשנות: המערכת הפנסיונית עוברת מהפכה - כתבה III בסדרה

מעסיקים, אולי אתם לא יודעים, אבל גם אתם מחכים לדיונים בחוק ההסדרים בנוגע לפנסיה. נראה כאילו שאנחנו לא מסיימים לכתוב טור ומיד מגיעים שינויים נוספים אשר אמורים להשפיע על החוסכים וגם על המעסיקים. מבלי ששמתם לב העלות שלכם לתשלומים לפנסיה גדלה. במהלך השבועיים שחלפו, נחתם הסכם בין יו"ר איגודי המעסיקים ובין יו"ר ההסתדרות, בו נקבע כי עלות ההסדר הפנסיוני שגולגלה עד היום על העובד בצורת דמי ניהול תועבר החל מ-1.1.2016 אל המעסיק.

בהסכם נקבע כי המעסיק ישלם עוד 0.6% בתוספת מע"מ (או מינימום 10 שקלים) מההפקדה החודשית שהוא מעביר לסוכן המתפעל. אם מצרפים את זה לתיקון 12 לתקנות קופות גמל, שקובע כי המעסיק יפקיד, מבלי קשר למכשיר הפנסיוני בו בוחר העובד, את אחוזי ההפקדות הגבוהים מבין כל ההסדרים (7.5% משכרו של העובד) עולה כי רק מעלות ישירה זו גדל תקציבו של מעסיק שמעסיק 50 עובדים עם שכר ממוצע של 9,000 שקלים לתנאים פנסיונים בכ-90 אלף שקלים בשנה.

חשוב לקחת בחשבון שבנוסף לעלות ישירה זו תושת על המעסיק גם עלויות עקיפות נוספות.
הראשונה, ועליה דנו בעבר, הינה לדאוג לתקינות תשלומי הפנסיה של העובדים. לצורך כך יזדקק המעסיק "לצינור" - מסלקה דרכה יעביר המעסיק את פרטי העובדים כפי שמחייבות התקנות. אם ניקח בחשבון עלות של 20 שקלים לחודש (וזו עלות משוערת נמוכה) לתעודת זהות. עלות נוספת זו מתבטאת אצל המעסיק הספציפי בעוד כ-12 אלף שקלים לשנה.

במקביל, יתווספו לכך גם עלויות עקיפות. המעסיק יחוייב במסגרת הסכם המעסיקים שנחתם לדאוג לכך שתהיה במקום העבודה קרן פנסיה שתהווה קרן פנסיית ברירת מחדל, על פי קריטריונים שיקבעו על ידי הממונה על שוק ההון. סביר מאד להניח כי לצורך כך יזדקק המעסיק לשכירת איש מקצוע אשר הוא ישא בשכרו בכדי לעמוד בכללים שנקבעו בהסכם המעסיקים.

אי הודאות עדיין רב. לא ברור בדיוק מהי ההגדרה של סוכן מתפעל, כך לדוגמא קיימים עסקים קטנים ובינונים שם קיימים מספר סוכנים, מה קורה אם הסוכן לא מטפל בקרנות ההשתלמות, האם גם על הפקדה זו הוא זכאי לקבל את עלות התפעול ועוד. על מנת למנוע אי ודאות, חוסר הבנה ופיספוס של הרפורמה אשר מטרתה חשובה חשוב יהיה להגדיר במהירות נקודות אלו.

מה לגבי החוסכים?
גם כאן מבלי שהבחנו עבר תיקון לתקנות מס הכנסה, אשר קבע כי הפקדה של מעסיק לפנסיה מעבר ל-2.5 פעמים מהשכר הממוצע במשק יחשב כהכנסת עבודה בידי בעובד. לדוגמא, אם נניח שהשכר הממוצע במשק הוא 9,000 שקלים, והפקדת המעביד מעבר לשכר חודשי של 22,500 שקלים תופיע כשכר ששולם לעובד. כלומר, שכיר ששכרו 26 אלף שקלים יראה בתלוש השכר עוד שכר של 263 שקלים, אשר אינו קיבל בפועל (אלא הופקד לתוכנית הפנסיונית). על סכום זה הוא ישלם מס של כ-40% (כולל ביטוח לאומי). עד כאן , לא נורא.

הבעיה היא שמנסיון עבר ידוע כי הגבלת תיקרה שכזו בדרך כלל גורמת לכך שחוסכים נמנעים מלהפקיד מעבר לשכר שמעליו יש צורך לשלם מס. המנעות כזו מוכרת לנו גם בקרנות השתלמות וגם במכשירים הפנסיונים - עד שנת 2000 לא הוגבלו כלל בהפקדה ולאחר מכן לאט לאט הוגבלו עד השינוי האחרון בו עמדו על כ-36 אלף שקלים. הקטנת הפקדה צפויה זו בתוספת לריביות הנמוכות, זמן ההעסקה האפקטיבי הקצר יותר מהעבר והעלייה בתוחלת החיים מבטיחה לנו כי כמות הכסף עימה יגיעו החוסכים לגיל הפנסיה תהיה נמוכה יותר. כולנו תקוה כי הגדלת אחוזי ההפקדה והצפי לירידה בדמי הניהול יפצו לפחות במעט על החוסר הצפוי הזה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.