רשות ניירות ערך מכבה אש בבנזין

זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסיים ב-IBI שירותי בורסה, מתייחס למוצר ההשקעה החדש - אג"ח מסוג COCO 
זיו פניני | (13)
נושאים בכתבה זיו פניני

לאחרונה התבשרנו כי רשות ניירות ערך תאפשר לציבור לקנות אג"ח בנקאיות נחותות מסוג "קוקו". מהלך זה בא לאחר שהרשות כבר אישרה לגופים מוסדיים לקנות אג"ח נחות מסוג זה.

 

מה יוצא דופן בהרשאה זו ומה הבעיה הפוטנציאלית באישור זה?

 

רגע לפני שאעלה את הטיעון העומד בבסיס הבעיה, חשוב להבין כי דווקא אג"ח זה מסוג קוקו (COCO - Contingent Convertibles) הוא מכשיר חשוב מאוד בשוקי הון, הן מצד המנפיק – במקרה זה המערכת הבנקאית והן מצד המלווה/משקיע.

מכשירים מסוג זה מאפשרים להעביר סיכון מחוץ למאזן החברה ולסחור בו בין משקיעים תמורת פרמיה/תשואה, ויכולים אף להקל על מצבת החובות במקרה של בעיה וחשש לחיי החברה. הם מבורכים ויש להם מקום במגוון הגדול של מכשירים לגיוס חוב בשווקים מתקדמים.

 

אבל, צריך לזכור שאג"ח זה הנו נחות ומגדיר אפשרות לתספורת ידועה וקבועה מראש. כלומר, הוא מתפקד כאג"ח רגיל כל עוד הטריגר (בד"כ יחס הלימות ההון) נמצא מעל נקודה מוסכמת וידועה מראש. במקרה והטריגר הופעל אזי חלק מהחוב או אף כולו נמחק לחלוטין – תלוי בסוג האג"ח.

 

אג"ח זה מזכיר את הפיקדונות או אג"ח מסוגreverse convertible, אשר מתחת לרף מסוים הופכים למניות ואז יורדים ממצבת החובות של הבנק בעת משבר. אבל, אג"ח קוקו אפילו לא מוחלפות למניות והן אטרקטיביות אפילו פחות מכתבי התחייבויות ושטרי הון, העשויים לדחות קופונים או להמיר אג"ח למניות בסיטואציות מסוימות. במקרה של אג"ח קוקו, הן פשוט מוחקות את החוב או חלקו והמשקיע/המלווה אינו מקבל בעלות על החברה. כלומר, אם וכאשר החברה תצליח להתייצב ולחזור לפסים רווחיים בעתיד בזכות אותה מחיקת חובות, המשקיע/מלווה כלל לא יהנה מכך.

 

למה כן?

 

אג"ח מסוג זה אטרקטיביות כמובן לבנק המנפיק, אבל יכולה להיות אטרקטיבית גם עבור המשקיע. זה תלוי, כמובן, בפיצוי שניתן לאג"ח זה. כלומר, אם החברה המנפיקה מקבלת תספורת ידועה מראש בתרחיש ידוע, היא צריכה לפצות את המשקיע בתשואה גבוהה משמעותית מכול מכשיר חוב אחר של אותו בנק.

 

אגב, חשוב שמשקיע בסוג זה של אג"ח יחזיק בתיק נכסיו כמות ידועה ומוגבלת, ממש כפי שהוא עושה עם מכשירי סיכון ומינוף אחרים. כך, במקרה של כשל, יתפזר הסיכון בין משקיעים רבים ובמידה מצומצמת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אז איפה הבעיה?

 

אם הכל פועל כהלכה והמכשיר הנו מסוכן אך בעל מנגנון פיצוי, היכן אם כן נמצאת הבעיה?

הבעיה אינה במכשיר אלא בחברה המנפיקה ובתזמון הבעייתי. בישראל, מניות הבנקים נחשבות לחברות בטוחות מאוד שמושתות עליהן כללי רגולציה ופיקוח הדוקים עד מאוד. ההסטוריה אף מלמדת שמניות אלו זכו גם לסוג של ערבות מדינה במקרה של כשל שוק...

אבל במקביל, אנו נמצאים בתנאי שוק לא נורמליים, בסביבת ריביות אפסיות, כאשר סכומי כסף גדולים מחפשים נואשות תשואה והסיכון המתומחר בשווקים, הן הנדלניים והן שוקי ההון, ממשיך להיות מתומחר בחסר.

 

התשואות האבסולוטיות ותוספות התשואה בין המדרגים השונים ממשיכות להישחק ולטשטש את הקביעה מהו נכס חסר סיכון וכמה תשואה יש להוסיף לכל יחידת סיכון שנלקחת, דווקא בחברות המדורגות בנדיבות. שהרי חברות אלו, שמתפקדות כחברות "בערבות מדינה חלקית", לא היו חושבות להנפיק אג"ח זה אילו היו מפצות את המשקיע פיצוי ראוי ואמיתי.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    פניני האם נגזרים זה לגידור או הימור? (ל"ת)
    אמיר הסוחר הותיק 30/11/2015 20:01
    הגב לתגובה זו
  • נגזרים זה לבידור (ל"ת)
    קטורזה 30/11/2015 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מה עם הראלי שהבטחת? (ל"ת)
    קשקשתא 30/11/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
  • עוד לא נגמרה השנה... (ל"ת)
    עמי 01/12/2015 23:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תודה על כתבה (ל"ת)
    שרון 30/11/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זי"פ 29/11/2015 20:56
    הגב לתגובה זו
    1 - 4, זה פחות או יותר הטיעון בכתבה, אין הרשות עושה זאת בכוונה והרצון להעביר אחריות גם למשקיע הוא נכון.. הבעיה כאמור היא בתזמון... כרגע לא כדאי לחנך את השוק לקחת סיכון... הוא כבר נמצא שם מזמן... 6 -7 , דווקא מוצרים כגון אלו לגיטימיים עקרונית , הבעיה היא תמיד במינון והכמות שבהם משתמשים... גם ללא מוצרים אלו התחייבויות רבות בריביות נמוכות לנדל"ן, רכב, "הלוואת סטודנט" , או סתם הלוואות שיפוץ קניה וצריכה הם לב ליבו של המשבר הבא ולכן צריך לחשוב איך להקטין את תופעות הלוואי של ריביות אפסיות אלו ולא "להנפיק" דווקא כרגע את מכשירי המסחר בסיכונים שהזכרתם... ועוד לא הזכרנו את חובות המדינות וסמי מדינות...
  • 7.
    מזוכיזם 29/11/2015 18:07
    הגב לתגובה זו
    מקסימוום אגח להמרה...זהו עם המזוכיזם הזה.
  • 6.
    עמוס כ 29/11/2015 17:13
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לגייר כול מכשיר פיננסי שעשה שמות בכלכלה האמריקאית. גם לאגח משכנתאות הם רוצים עכשיו. הם יעבירו את כול החולי לתיקים של הציבור. ראו הוזהרתם!
  • 5.
    והשרפה בו תבוא... (ל"ת)
    כבאי 29/11/2015 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר 29/11/2015 15:28
    הגב לתגובה זו
    כשגוף כמו הרשות לני"ע מאפשר לציבור לקנות אגח כזה של בנקים היא צוחקת עליהם כיוון שברור שהבנק לא יפשוט רגל בארץ אז למה להנפיק קוקו? ואם כן היא חושבת שזו אפשרות, למה להכניס את הציבור פנימה? האם הרשות החליפה את כובע השומר בכובע המפתה?? ואם כן אז איפה הרשות של הרשות?? אם זה ככה אנחנו כנראה לפני מפולת גדולה בדרך...
  • 3.
    לא יאמן! זו בדיחה כנראה... (ל"ת)
    אבי 29/11/2015 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    י"ע 29/11/2015 14:45
    הגב לתגובה זו
    מנסים להעביר האחריות למשקיעים (גם הקטנים) למקרה שתקרה מפולת כמן ה sub-prime
  • 1.
    הרשות 29/11/2015 14:22
    הגב לתגובה זו
    אבל הרעיונות שלה הזויים מכול. בדקו טוב טוב למה אין לנו שוק הון מתפקד.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.