למכירה: חברה ביטחונית, יד ראשונה, במצב סביר

דרמה סוערת מתחוללת בימים אלו במסדרונות רשות החברות הממשלתיות. המכרז המתוקשר להפרטת תע"ש צפוי להידחות או להתעכב על רקע תלונות שהגיעו למבקר המדינה, הנוגעות לאי-סדרים בהליך המכרז. במשך תקופה ארוכה נחשבה חברת תע"ש ל"יהלום שבכתר" מבין החברות הממשלתיות: תחום העיסוק האטרקטיבי, השינויים הגאו-פוליטיים בארץ ובעולם והמוניטין המקצועי של החברות הביטחוניות, הרימו את רף הציפיות של קברניטי רשות החברות,  אשר ציפו לרשימה מכובדת של רוכשים פוטנציאליים ולתג מחיר של מעל 2 מיליארד שקלים.

כעת, שבועות ספורים לקראת סיומו של המכרז, אנו מתבשרים כי רק 2 קבוצות נותרו במרוץ לרכישת מניות גרעין השליטה בתע"ש. במסמך זה ננסה לבחון מה הם האתגרים שהביאו לפרישתן של הרוכשות הפוטנציאליות, ונבדוק האם יש אמת בטענתן, כי המכרז נתפר למידותיה של קבוצת אלביט מערכות.

האתגר המשפטי. מהיום בו החל תהליך המכרז, בחודש מארס האחרון, הרוכשות הפוטנציאליות היו עדות לסאגה המתמשכת באישורו של מתווה הגז, ובמשא ומתן המייגע עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י. אין ספק, כי הפעולות המשפטיות אשר ננקטו ע"י מתנגדי מתווה הגז, הותירו רושם שלילי קשה על המתמודדות, מה שגרם לחלקן לפרוש מהמרוץ.

האתגר הפיננסי. מחיר המינימום שנקבע עומד על 1.1 מיליארד ש'. חלק ניכר מהתלונות אשר הופנו למבקר המדינה נוגעות לאופן חישוב תג המחיר של תע"ש. שכן, התמורה לא תיכנס לקופת המדינה, אלא תהיה מיועדת לתשלומים עקיפים הנוגעים לחברה. לדוגמא כ־600 מיליון ש' ישמשו למימון הסדרי פרישה לעובדים, 300 מיליון ₪ לצורך מימון תביעות עבר, 200 מיליון ₪ ישמשו לפירעון חובות בנקאיים ועוד.

האתגר הרגולטורי. החלטת הממשלה להפריט את תע"ש נבנתה כך שתגן על אינטרסים החיוניים של המדינה: ההיבט הביטחוני, וההיבט הכלכלי. בנוסף, המכרז כולל הגבלות על מכירת מניות ואמצעי השפעה אחרים לצד שלישי. כל אלו יקשו על המתמודדות להנהיג תכניות התייעלות בטווח הקצר.

הטענה הגורסת שבכירים ברשות החברות תפרו את המכרז עבור אלביט מערכות חוטאת לאמת. שכן האתגרים מחייבים השקעה כספית ארוכת-טווח והקצאת משאבים רגולטוריים רבים. להערכתנו, מרבית המתמודדות שפרשו במהלך המכרז עשו זאת לאחר שהבינו כי הן יתקשו לתרגם את השקעתן בתע"ש לרווח מהיר. חשוב להדגיש, לקבוצת אלביט מערכות, אשר מתחרה מול התעשייה האווירית (תע"א) בישראל ובעולם, יש עניין מובהק לרכוש את תע"ש, ובכך ליצור לעצמה יתרון משמעותי מול תע"א.

בניגוד למתמודדות האחרות,  אלביט יכולה לספוג הוצאות שנראות עודפות בשלב זה, ולהסביר לציבור בעלי המניות, שהן יחזירו את עצמן כשהיא תגבר בקלות רבה על התע"א ושאר המתחרות בעתיד. יתרה מזו, אלביט מערכות הינה בעלת ניסיון רב בכל הקשור להתנהלות הרגולטורית, ומקיימת קשר שוטף וארוך עם משרד הביטחון וגורמי ממשל נוספים.

לסיכום, תהליך הפרטת תע"ש התחיל בקול תרועה רמה, אך כעת מסתמן כאחד הכישלונות המהדהדים של רשות החברות הממשלתיות. אמנם אין פה "אקדח מעשן" והמכרז הנ"ל לא נתפר למידותיה של אלביט מערכות, אך אנו סבורים כי לאור מה שהצגנו, תנאיי המכרז הנוקשים והאתגרים הרבים מיטיבים רק עם קבוצה אחת. בשנה הקרובה צפויים להתחיל המכרזים להפרטת הדואר, מע"צ ומקורות. כל שנותר לנו הוא לקוות שקברניטי משרד האוצר ורשות החברות יצליחו להפנים את הלקחים ממחדלי מכרז תע"ש.