מחיר ההצלחה מול מחיר הכישלון: מכבי ת"א מודל 15/16 פשוט לא יכולה

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, מסתכל על צורת הניהול של ז'או טבק מול מכבי ת"א מודל 15/16 ואומר, זה לא הרצון הנמוך זו היכולת המועטה
 | 
telegram
(1)

אחת מנקודות החוזקה שמיוחסות לז'אן טבק, לפחות על פי תקשורת הספורט, היא הנטיה "לקרוע את השחקנים" בשילוב הצעקות הקולניות אחרי כל תצוגה רעה. ישנם מאמנים ומנהלים שדוגלים בדרך הזאת, מתוך תחושה שכך הם תמיד מביאים את השחקנים או העובדים שלהם למיצוי מלא של הפוטנציאל.

יש לי לא מעט ביקורת על פילוסופיית הניהול, מאחר והיא יכולה להועיל רק לטווח הקצר (וגם זה לא תמיד), אך במקרה של מכבי תל אביב  מודל 2016, צורת הניהול הזאת מציפה נושא מרתק הרבה יותר. הרעיון של "לקרוע שחקנים" ו"להחזיק אותם קצר" יכול לעבוד כאשר התוצאות שהם מביאים נמוכות מהפוטנציאל שלהם. מכבי תל אביב העמידה העונה סגל עתיר תקציב, אולי היקר בתולדותיה, אך במקביל נקלעה לעונה הגרועה ביותר מאז 1993 ואולי אפילו רחוק מכך.

אני מניח שבתת מודע של הנהלת הקבוצה יושב לו היטב היטב הפער בין המחיר שהיא משלמת לתפוקה שהיא מקבלת, ומכאן כנראה יוצאים הציטוטים שמשבחים את המאמן על כך שהוא בסך הכל רוצה שהשחקנים יציגו ביצועים של קבוצה ששווה 20 מיליון דולר. אבל כאן בדיוק הנקודה המעניינת - מכבי תל אביב הצליחה לאורך השנים, בחוכמה רבה ובכישרון רב, להעמיד סגלים איכותיים שקיבלו ערכים מוספים ממציאות כמו טייריס רייס, ריקי היקמן, הנדריקס, דיוויד בלו, סופו ועוד. שחקנים שהיו שווים בפועל פי 2 ו-3 מהמשכורת שזכו לה במכבי ואיפשרו, עם תקציב בינוני, להגיע לפסגות שקבוצות עם תקציב כפול נכשלו בדרך אליהן.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

אחת הדרכים למדוד הצלחה של קבוצה היא לסכום את משכורות השחקנים בעונה שאחרי ולהשוות אותן לשכר מהעונה הקודמת. למשל, התקציב של מכבי בעונת מילאנו עמד על 18 מליון דולרים (בערך). בשנה שאחרי, טייריס רייס הרוויח בערך מיליון דולר יותר ברוסיה, היקמן הרוויח הרבה יותר בטורקיה ואם דיוויד בלו היה מעוניין בחוזה בקבוצה כמו צסק"א או ריאל, הוא כנראה היה מקבל משכורת כפולה או משולשת ביחס לזו שהרוויח במכבי. לשכר השחקנים אפשר להוסיף את השווי האמיתי של דיוויד בלאט וכך, בעוד שתקציב הקבוצה עמד על 18 מליון, השווי האמיתי של המועדון עמד על סכום גבוה יותר - נניח לצורך הפשטות - 23 מיליון דולר. במקרה כזה אפשר לאמוד את מידת ההצלחה (מעבר לזכיה בתארים) - כ-5 מיליון דולרים.

באותה מידה אפשר לאמוד ממש את מחיר הכישלון של עונת 2015/16. שחקן כמו גו'רדן פארמר שהרוויח כ-1.5 מיליון דולר, לא שווה יותר משליש, על רוצ'סטי אני לא רואה מישהו שישלם בעונה הבאה יותר מחצי המשכורת שלו כיום, תוסיפו את פבראני, העונה החלשה יחסית של סמית' ותקבלו אסופת שחקנים שמחיר השוק האמיתי שלהם משקף למכבי תקציב נמוך בהרבה מזה שהיא משלמת. כאשר קבוצה שווה על הנייר 20 מיליון, אך בפועל היא שווה פחות, הרי שכמו שניתן היה לאמוד את מחיר ההצלחה של השנים האחרונות, ניתן לאמוד העונה את מחיר הכישלון. מכבי ת"א מודל 2015/6 שילמה על מרצדס וקיבלה, במקרה הטוב, רכב מנהלים רגיל, יד ראשונה מאיש הייטק.

זה הזמן לבקש ממישהו שיסביר למאמן הצהוב  - אין לך מה "לקרוע" אותם, זה לא שהם לא רוצים - הם כנראה לא ממש יכולים. ככל הנראה שזה יוכח בעונה הבאה כאשר נראה כמה הם ירוויחו.

ועצה קטנה לסיום, לפעמים, ובטח שבמקרים כאלה, דווקא להוריד לחץ זו הדרך לגרום לשחקנים לשפר את הביצועים. שיטת המשחקים של הליגה בארץ מאפשרת המון הפסדים בליגה בלי שהשמיים יפלו - תוריד לחץ, תן לצעירים לשחק, תכריז שעד שלב הפלייאוף זו האג'נדה שלך - הלחץ יירד, כולם ירגישו הקלה, עוד צעירים יקבלו הזדמנות ובהפוך על הפוך - גם שחקנים שאיכזבו עד עכשיו יצליחו להפיק מעצמם יותר.

הכותב הוא מנהל שיווק בקסם מדדים

תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    טור נחמד רק נראה ששולב באתר הלא נכון (ל"ת)
    נסה בספורט 5 20/01/2016 14:39
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות