משבר שהוא הזדמנות במקום לא צפוי: השקעה אפריקאית
אלי אבידר, יו"ר לשכת המסחר ישראל אפריקה, על כדאיות ההשקעה במדינות אפריקה דווקא בימים של חולשה וחוסר במדינות אירופה הפופולרית
אפריקה אחרי שהסתיים משבר מחירי הנפט הקודם, שוחחתי עם מנכ"ל חברה ישראלית גדולה הלוקחת חלק בפרויקטים ממשלתיים בניגריה. הוא סיפר לי שבעת המשבר, ביקש ממנו הממשל הניגרי, כמו גם מחברות נוספות, לדחות את מועדי הפירעון של חלק מהתשלומים. חלק מאותן חברות ראו בכך אות מבשר רע, והחליטו לחסל את עסקיהן במדינה. אבל המנכ"ל שאיתו שוחחתי בחר להתאזר בסבלנות. ואכן, כשהמצב הכלכלי התייצב, לא רק שהממשל הניגרי עמד בהתחייבויותיו, אלא שהחברה גם זכתה להגדיל את עסקיה - הן בזכות המתחרים שנטשו והן בגלל הנאמנות שהיא הראתה להשקעות במדינה.
בסיפור טמונים שני לקחים חשובים. הראשון נוגע להתנהלות בעת משבר. אורך רוח וסבלנות יכולים להביא את החברה לעמדת זינוק מצוינת ברגע שהמצב מתייצב, ואילו פאניקה וחיסול העסקים עלולים להוריד לטמיון השקעות גדולות שכבר נעשו, ולפנות את הדרך למתחרים שממתינים על הקווים. הלקח השני נוגע לכלכלות הגדולות של אפריקה, כגון ניגריה ואנגולה. התשתית במדינות האלו מבטיחה את חידושה של הצמיחה, והממשלים שם מודעים לאחריות שלהם כלפי חברות בינלאומיות שהשקיעו בכלכלתן. שווה לתת בהם אמון בחזרה.
אין ספק כי ירידת מחירי הנפט פוגעת בכלכלות החזקות של יבשת אפריקה. אלא שבניגוד למשברים באירופה, שהעמידו את המערכת כולה על סף קריסה ודרשו תוכניות הצלה חיצוניות, הכלכלות הצומחות של אפריקה אינן מראות את אותו סוג של פגיעות. "ניגריה אמנם מתמודדת בימים אלו מול אתגרים תקציביים וחיצוניים גדולים, אך המדינה הזו כלל איננה זקוקה לתוכנית מימון של קרן המטבע הבינלאומית" - את הדברים הללו אמר ל-Financial Times לא אחר מאשר ג'ין ליאון, נציג קרן המטבע בניגריה.
קשה להאמין, אבל הגענו לעידן בו השקעה במדינה אירופית במשבר מסוכנת יותר מהשקעה בכלכלה אפריקאית צומחת. למעשה, אחת התופעות המדהימות של השנים האחרונות היא היכולת של אותן מדינות אפריקאיות להתמודד עם משברים. כך למשל, בניגוד להלוואות הענק שניתנו לכלכלות דרום אירופה הקורסות, שספק אם יוחזרו במלואן אי פעם, הניגרים ביקשו לאחרונה מגופים פיננסיים הלוואה צנועה יחסית בסך 3.5 מיליארד דולר, המיועדת להמשך ההשקעה בתשתית, באנרגיה ובתעשיה. מטרתה לשמור על נתוני הצמיחה המדהימים של ניגריה, שגרמו לה לעקוף את דרום אפריקה בתור הכלכלה הגדולה של יבשת אפריקה.
עדות נוספת לאטרקטיביות של ניגריה היא תוכניתה של סין להשקיע במדינה בשנים הקרובות לא פחות מ-60 מיליארד דולר, על אף הקשיים מהם סובלת הכלכלה הסינית לאחרונה. הסינים מבינים היטב כי ניגריה, על 181 מיליון תושביה ואוצרות הטבע האדירים שלה, רק החלה את הזינוק קדימה.
ההתבגרות של ניגריה אינה ניכרת רק בכלכלה, אלא גם במערכת הפוליטית. לפני חודשים אחדים נכנס לתפקיד נשיא המדינה מוחמו בוכארי, שנבחר בבחירות דמןקרטיות. בוכארי נבחר בזכות הלגיטימציה הציבורית הרחבה שלו, ולמרות שהוא לא זכה בתמיכת תאגידי הענק של ניגריה - סימן מובהק לחוסנה של המערכת הפוליטית.
קשה לצפות מתי יגיע משבר מחירי הנפט לסיומו. יש המקווים כי כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן תוביל להתקרבות מחודשת בין וושינגטון לבית המלוכה בריאד, ולעצירת מדיניות הצפת הנפט של הסעודים. במקרה כזה, הניגרים והאנגולים יחזרו לגזור קופון שמן ממיליוני החביות שהם מפיקים מדי יום. אולם גם אם המשבר יתמשך, ברור שהצמיחה באפריקה בעשור האחרון היתה תוצאה של שינויים חברתיים, פוליטיים ודמוגרפיים עמוקים, ולא אופנה חולפת. מי שידע לשרוד את הסערה הנוכחית יוכל ליהנות מפירות הזינוק האפריקאי במשך שנים ועשורים נוספים.
- טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
- לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
