התגובה הנוכחית של שוקי ההון - מצביעה על 'סוף עידן'
מאז שהבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית למינוס 0.3% בדצמבר 2015, מטבע האירו התחזק מול הדולר ביותר מ-5%. מאז הורדת הריבית של הבנק המרכזי היפני למינוס 0.1% בסוף ינואר, המטבע היפני התחזק בכ-4.5% ביחס לדולר. אחרי ההחלטה להוריד את הריבית למינוס 0.5% ע"י הבנק המרכזי בשוודיה בפברואר, עלתה הקרונה השוודית בכ-2% ביחס לאירו.
הבנקים המרכזיים שהגיעו לריבית שלילית לא מצליחים יותר להחליש את המטבעות שלהם. החלטת ה-ECB ביום חמישי האחרון ממחישה זאת היטב. השוק הופתע לחלוטין מהנועזות של צעדי הבנק. אמנם לא מיד, אך המניות רשמו עליות חדות ותשואות האג"ח ירדו, אולם המטבע האירופי דווקא התחזק. התנהגות זו של המטבעות הפוכה ממה שראינו בשנים האחרונות, כאשר בתגובה למהלכים של הבנקים המרכזיים המטבעות בדרך כלל ירדו ולעיתים קרובות אף בשיעור חד.
מדוע חל שינוי?
אפשר להניח שהסיבה קשורה לכך שהמטבעות מגיבים לא רק לרמה האבסולוטית של הריבית, אלא בעיקר לציפיות לגבי השינוי בה. המשקיעים רואים שמהרמות הנוכחיות השליליות של הריביות אין הרבה לאן לרדת ומפסיקים למכור מטבע. אם מרחב הפעולה של הבנק המרכזי מוגבל, גם אם הריבית עומדת ברמה נמוכה, אין סיבה לצפות לפיחות מטבע. בגלל התנהגות זו אפשר לדוגמה להניח הנחה, שלא ניתנת אמנם לבדיקה, שאם בנק ישראל היה עוצר את הריבית ברמה של 1.0%-1.5% ולא ממשיך ל-0.1%, לא בטוח שהשקל היה היום חזק יותר. יתכן ששערו היה אפילו נמוך יותר, מכיוון שבנק ישראל היה שומר על "מרחב איום" נגד הספקולנטים לאפשרות של הורדות נוספות של הריבית, מה שאין לו היום.
המקרים האחרונים של אי תגובת המטבע למהלכים של הבנקים המרכזיים שהוצגו לעיל עשויים לסמן סוף מלחמת המטבעות שהתנהלה בשנים האחרונות. הבנקים, שהריבית שלהם שלילית או אפסית, הופכים לנטולי יכולת להחליש את המטבע. למצב שנוצר יש השלכות נרחבות. ראשית, מבחינת הכלכלה האירופאית, יהיה הרבה יותר קשה לגרום לגידול ביצוא בלי פיחות האירו. בשנתיים האחרונות פיחות האירו הוביל את הייצוא מאירופה וסייע להיחלצות של גוש האירו מהמשבר. שנית, גם יעד האינפלציה קשה הרבה יותר להשגה בלי הפיחות.
בנוסף, אם הלהבות של מלחמת המטבעות דעכו, זה מוריד לחץ מבנקים מרכזיים רבים בעולם. ל-FED האמריקאי יותר קל להעלות את הריבית. בנקים אחרים עדיין לא מעלים את הריביות, אך הלחצים להורדה נוספת של הריבית פוחתים. עקב כך אפשר להניח שהסיכוי להורדה נוספת של הריבית בישראל פחת מאוד בעקבות הקטנת הלחצים על השקל מצד מדיניות הבנקים המרכזים באירופה ויפן.
סוף מלחמת המטבעות טוב לכלכלה העולמית. מלחמה זו לא הגדילה ביקושים או תפוקות, אלא בעיקר גרמה לחלוקה מחודשת של אותה "עוגה". עלייה בתנודתיות בשוק המטבע העולמי הובילה לעלייה באי הוודאות והתייקרות פרמיות הסיכון, מה שבסופו של דבר פגע בכדאיות סחר החוץ והשקעות החברות מחוץ לגבולות מדינותיהן.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
5.הכלכלות במצב מצויןחלום 17/03/2016 02:49הגב לתגובה זו1 0מי קבע ששני אחוז אינפלציה זה יעד מקודש? זה הפך להיות כמו מהירות האור בפיסיקה. קבוע אוניברסלי. יש חיים והם טובים גם בלי אינפלציה באמצע היעד.סגור
-
4.הריביות יתחילו לעלות בקרוב גם בישראל (ל"ת)כלכלן 16/03/2016 20:28הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.זה התחיל כבר בסוף 2015 בפעם הראשונה עם הבנק של/ 15/03/2016 11:40הגב לתגובה זו5 0יפן..ואז דראגי..ואז שוב יפן רק הרבה יותר חריף ואז שוב דראגי....הריבית היא כלי לא אפקטיבי יותר , נגמר סיפור הריבית, להפך כדאי לנסו לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות ריבית- להעלות את מחיר הכסף כך שניתוב ההון בכלכלה יהיה אפקטיבי יותר וילך רק להיכן שצריך. עידן הריבית ככלי הקלה אפקטיבי הסתיים.סגור
-
2.כלכלות במבוי סתוםאמיר 15/03/2016 09:48הגב לתגובה זו7 3אם הורדות ריבית לצורך החלשת מטבע פועלות עתה בכיוון הפוך ( נגד הגיון ) אולי זה אומר שכלכלות נכנסו למבוי סתום , כששום דבר לא עוזר להתאוששות . ובאין פיתרון כלכלי יחפשו פיתרון פוליטי - מלחמה ויש לכך תקדימים היסטוריים .סגור
-
1.יסוף בתגובה להורדת ריבית, מתאים לתאוריה של זליכה על כוחאבי 15/03/2016 09:18הגב לתגובה זו12 1שוק ההון. לטענתו הורדת ריבית גורמת ציפיה לעליה במניות ובנדלן, ואז הון זר רב זורם לאותה מדינה והמטבע דווקא מתחזקסגור