במהלך החודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקפה הרפורמה המתוקשרת במדדי המניות. בראש ובראשונה מיועדת הרפורמה להוות גלגל הצלה לבעיית הנזילות ולמחזורי המסחר הנמוכים, תוך מתן פתרון הולם לתנודתיות הרבה אשר מאפיינת את מדדי המניות. אולם, באופן תמוה למדיי, בחרו קברניטי הבורסה להתעלם באופן מוחלט ממדדי התל-בונד. מדדים אלו נזכיר, מייצגים סל של אגרות חוב קונצרניות, כאשר משקלה של כל אגרת חוב מושפע מהיקף החוב המונפק. או במלים אחרות, החברות בעלות החובות הגדולים ביותר מקבלות את המשקל הגדול ביותר. כך לדוגמא, חברה אשר מבצעת הרחבה לסדרת האג"ח הקיימת שלה ובכך מעלה את רמת המינוף שלה, זוכה למשקל יחסי גדול יותר במדד הרלוונטי. מנגד, חברה אשר מבצעת buy back לסדרת אג"ח שלה ומקטינה את רמת המינוף שלה, "נענשת" באמצעות הקטנת משקלה היחסי במדד.
בשנתיים האחרונות, אנו עדים לגל הנפקות חוב של יזמיות נדל"ן אמריקאיות, המבקשות לנצל את התמחור הנוח של שוק האג"ח המקומי ולגייס סכומי כסף גדולים לצורך מימון פעילותן והרחבת פורטפוליו הנכסים שלהן. בין המנפיקות, היו כאלו אשר ניסו ולעיתים אף הצליחו, לרקום עסקה פיננסית על גבי המשקיעים המקומיים: כך לדוגמא חברת מויניאן גייסה חוב בריבית חד-ספרתית, ומיד לאחר-מכן העמידה הלוואה ליזמית הנדל"ן M.D.G בריבית דו- ספרתית, וחב' וורטון פרופרטיס, אשר תכננה לייעד את כספי ההנפקה לצורך רכישת הלוואות בעלים, תוך סיכון מחזיקי האג"ח.
כאשר בוחנים את הנפקות האג"ח של יזמיות הנדל"ן האמריקאיות, מגלים כי הגופים המוסדיים אשר אמונים על ניהול כספי הציבור, אינם מתמחרים נכונה את הסיכונים הפוטנציאלים הקיימים בהנפקות הללו, ולמעשה מוכנים לשלם בעבורן מחיר גבוה מידי. להבדיל מהשקעה בקרן נאמנות המתמחה באג"ח (מתן אשראי), אשר בה, מקבל המשקיע מוצר בעל פיזור מושכל של אגרות חוב, המשקיעים במדדי התל-בונד באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות נחשפים, בעל כורכם, לכלל אגרות החוב המרכיבות את המדד, ללא שיקול דעת. אנו סבורים כי על הרשות לניירות ערך, לקבוע למנפיקות הזרות, קריטריונים ספציפיים לצורך הכללתן במדדי התל-בונד:
- כל הכותרות
1. זיקה ישראלית באמצעות התאגדות בישראל: אחת הסוגיות החשובות ביותר, אשר מתעוררת במקרה של מחלוקת משפטית בין מנפיק החוב לבין מחזיקי האג"ח, מיוחסת למיקום הערכאה המשפטית אשר תספק סעד לעותרים. אמנם, כל יזמיות הנדל"ן הזרות התחייבו להחיל את הדין הישראלי לעניין פשרה, הסדר וחדלות פירעון, ולא לפנות לבית משפט מחוץ לישראל, אך סאגת קריסתה של חב' אורבנקורפ הקנדית מהווה תמרור אזהרה למשקיע הישראלי, בדבר יכולתו לעמוד על זכויותיו המשפטיות, כנגד חברה זרה אשר בחרה באופן מודע, לכאורה, שלא לכבד הסכמים. על הרשות לניירות ערך לקבוע, כי על כל מנפיק אשר מעוניין להיכלל במדדי התל-בונד המקומיים, חלה החובה להתאגד בישראל.
2. דרישת בטחונות: השילוב בין תאגיד זר ולא מוכר ולבין גיוס חוב ללא בטחונות, מביא לתנודתיות חריפה במחיר האג"ח, עם כל פרסום תקשורתי או הודעה מטעם החברה המנפיקה. על הרשות לניירות ערך לקבוע כי על המנפיקים הזרים אשר מבקשים להכליל את אגרות החוב שלהם במדדי התל-בונד להעניק למחזיקי האג"ח בטחונות ושעבודים ראויים.
לסיכום
כמעט כל- 17 יזמיות הנדל"ן הזרות (למעט חברת דלשה קפיטל), אשר הנפיקו חוב בישראל, עשו זאת ללא בטחונות. באוכלוסיית מדד התל-בונד השקלי, ניתן למצוא כיום 8 חברות זרות אשר מהוות משקל של כ-13%, והחל מיום ראשון הקרוב, עתידות להתווסף עוד חמש חברות זרות למדד זה. על הרגולטור לתת את דעתו לסיכונים המבניים הקיימים במדדי התל-בונד, להתקין תקנות אשר יגנו על ציבור המשקיעים והחוסכים ואף יחזקו את מערכת היחסים והאמון ההדדי בין המשקיע הישראלי לבין התאגידים הזרים.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.הרשות לני"ע לא מתפקדתאיציק 28/05/2016 18:19הגב לתגובה זו2 0בגלל הרשלנות של הנפקת אג"ח זר בארץ והכלכלה במדדים של החברות הביו פח כמו מנקיינד , שדפקה את תעודות הסל, החלטתי לברוח מהבורסה הדפוקה הזו, ולפי המחזורים, הרבה אחרים עשו כמוניסגור
-
גם אני ברחתי בהפסד אבל עם משהו.אזרח 29/05/2016 11:33הגב לתגובה זו0 0כי אם לא הכל היה הולך.סגור
-
9.חחחמשה דמרי 24/05/2016 11:11הגב לתגובה זו1 2מעולה!סגור
-
עומר ונדרובמשה דמרי או? 24/05/2016 14:41הגב לתגובה זו1 0סתם תוההסגור
-
8.הרשות לניירות ערך -רשלניתFISHERKING 24/05/2016 09:21הגב לתגובה זו0 0הפקרות מבהילה מצד הרשות לניירות ערךסגור
- טען עוד
-
7.כמה אתה טוחן את המוחאלוהים 23/05/2016 20:54הגב לתגובה זו3 0הרבה מילים בלי שום תובנותסגור
-
6.השקעה באג"ח קונצרני חברות זרותכלכלן 22/05/2016 18:25הגב לתגובה זו2 0הכתב קורא לרשויות לדרוש בטחונות להנפקות של חברות זרות שאינן רשומות בישראל בגלל הקושי המשפטי בתביעה נגד חברה חדלת פרעון כל מי שמכיר את השוק יודע שלא מעט חברות ישראליות הגיעו לחדלות פרעון וסידרו למשקיע תספרות בשיעורים גבוהים זה הסיכון בכל הנפקה כולל של חברות ישראליות מבוססות שהגיעו לחדלות פרעון בגלל ניהול כושל ואו נסיבות כלכליות כמו רגולציה מחמירה הכתב מפחיד משקיעים ומוציא אזהרה כוללנית יתכן מאד ששיקוליו זרים .אין לי הוכחות אבל צריך להזהר מהמלצות כוללניות המערכת צריכה לא לאפשר כתבות מסוג זה שהרי יתכן והגורם לכתבות רצון לזרוע פניקה ולאסוף סחורה בזול.סגור
-
5.צחי קלמיןפרנקו 22/05/2016 13:12הגב לתגובה זו3 11. לא מצויין היכן עובד הכותב ומה תפקידו, בניגוד לעבר.2. בבלת כמו תמיד3. יש לציין האם הכותב מחזיק בניירות עליהם הוא ממליץ, למען הגילוי הנאותסגור
-
אולי יש לו אינטרס בני"עצודק 24/05/2016 09:16הגב לתגובה זו2 0חשוב לציין האם הוא מחזיק או מעוניין להחזיק בני"ע עליהם הוא כותבסגור
-
4.לא רציניחושב אחרת 21/05/2016 08:05הגב לתגובה זו2 1כתבה שיטחית ומתלהמתסגור
-
3.אקסטלאחד שמבין 18/05/2016 17:32הגב לתגובה זו3 0אני לא מבין למה אתה מכליל בכתבה פה על כל החברות האלה.יש חברות נדלן אמריקאיות מאוד טובות.אקסטל שילמה את הקופונים הקודמים שלה, וגם אמורה לשלם בעוד חודש קופון יפה.המוסדיים היו שם לפני חודש וחצי וטענו שהכל תקין בחברה, פורטפוליו מפוזר, דוחות חזקים ואין שום סיבה שהם לא יחזירו את החוב.כל החברות שמתמחות באגחים קונות את האגח הזה אחרי כל ירידה שלו..סגור
-
כמחזיק האגח הזה אני רוצה לדעת אם יש מקום לבהלה שראינואנונימי 22/05/2016 23:14הגב לתגובה זו1 0כעת באגרות הללו. מהו השיעבוד השלילי ומה משמעותו במקרה שלהם.סגור
-
2.מעניי,ן כי בעברו כותב המאמר רכש אגח אלותוהה 18/05/2016 16:19הגב לתגובה זו5 0בהנפקות, בקרנות אותן ניהל תוההסגור
-
1.החברות הזרות באו לעשות עלינו סיבובאחד העם 18/05/2016 14:04הגב לתגובה זו2 0חברות פח כמו אורבנקורפ ודה לסר...סגור
-
מה הקשר בין פרה לחמור?שקול 23/05/2016 14:13הגב לתגובה זו1 0להכליל המשפט אחד את זה לסר ואורבנקופ שגנב משקיעים זה לא רציני כמו להגיד ענבל אור ושיכון ובינויסגור
