משקיעים בקונצרני? תפסו מקום טוב באמצע

יניב קוניס, מייסד אינדקס מחקר ופיתוח מדדים, מתייחס להזדמנויות ולסיכונים שיש כיום בשוק הקונצרני בישראל וממליץ להתמקד באג"ח מקבוצת דירוגי ה-A

יניב קוניס |

מזה ארבעה חודשים מצוי השוק הקונצרני בישראל במגמה חיובית, שלאחרונה גורמת ליותר ויותר משקיעים מהציבור לחזור ולהשקיע באפיק המרכזי הזה. כמו כל דבר בחיים, תזמון זה דבר חשוב, אבל לא רק. במקרה של השוק הקונצרני, חשובה גם ההכרה בכך שקיימות בשוק רמות סיכון שונות שמשליכות על תמונת הסיכוי-סיכון של המשקיעים בו.

אם בשוק המניות ההסתברות שמניה מסוימת תקפוץ בשיעור של 10% תוך זמן קצר די דומה בין כלל המניות הנסחרות בבורסה, אז באג"ח קונצרני זה לא המצב. ככל שסדרה תיחשב כמסוכנת יותר להשקעה, כך גם תנודתיות האג"ח שלה תגדל משמעותית. כאן טמון המוקש למשקיע הממוצע. בשוק האג"ח, כשהמגמה חיובית אז הנכסים המסוכנים יותר מניבים תשואה גבוהה יותר. בשוק הקונצרני, אלה הן בעיקר סדרות האג"ח מתחת לדירוג השקעה, אבל לא רק. גם סדרות בדירוג השקעה של BBB נהנו לאחרונה מתשואה עודפת ביחס לסדרות בדירוגים גבוהים יותר. 

מסיבה זו יותר ויותר משקיעים בוחרים במדדי תל-בונד תשואות כפתרון להשגת חשיפה לשוק הקונצרני. הבעיה היא שהם מתמקדים בעיקר בצד אחד של המשוואה (התשואה) ופחות בצד השני (הסיכון).

אין ארוחות חינם

צריך לזכור ששיטת דירוג האשראי הנהוגה בישראל מייצרת מדרגות סיכון גבוהות מאוד בין כל קבוצת דירוג. ההסתברות לחדלות פירעון או להפסד הון מהותי של משקיע בסדרת אג"ח בדירוגי AA ומעלה נמוכה משמעותית ביחס לסדרת אג"ח מקבוצת A, וזו נמוכה משמעותית ביחס למצב דומה באג"ח בדירוגי BBB ומטה.

מלכתחילה שיטת הדירוג המקומית נותנת ציון גבוה יותר לאג"ח מקומית ביחס לאותה אג"ח שהייתה מוצעת בשוק הגלובלי, כך שכל ירידה בקבוצת הדירוג מעלה באופן משמעותי את הסיכון למשקיע. הדרך הפשוטה ביותר לראות תופעה זו היא דרך מרווחי האשראי של כל קבוצה.

בקבוצת AA ומעלה מרווח האשראי הממוצע עומד כיום על 1.2% לעומת 2.6% באגרות חוב מסוג A. כאן מגיע הנתון המפחיד שממחיש את הסיכון בהשקעה בסדרות מקבוצת BBB - המרווח שלהם מעל ממשלתי עומד על 4.5%! אין ספק כי תוספת התשואה של שני אחוזים לשנה ביחס לאג"ח מסוג A לא באה בחינם ואפשר לראות לא מעט סדרות שהשתייכו ממש עד לאחרונה לקבוצת BBB, כמו אפריקה ואלון ריבוע כחול, אשר נכנסו לתהליך של הסדר חוב.

ללכת על האמצע

קבוצות הדירוג השונות מאפשרות לחלק את השוק הקונצרני שלנו ל-3 רמות סיכון עיקריות: האזור ה"בטוח", האמצע והאזור ה"מסוכן".

האזור הראשון הוא הבטוח יחסית מבחינת ההסתברות לירידת ערך משמעותית או חלילה לחדלות פירעון של סדרה או קבוצת סדרות שבהן נשקיע בשוק הקונצרני. אלו אותן סדרות בדירוגי AA ומעלה שמצד אחד, אין בהן הרבה סיכון, אבל גם פוטנציאל התשואה בהשקעה זו נמוך יחסית. כאמור, כיום מדובר בתוספת של 1.2% על אג"ח ממשלתי דומה, בהחלט לא רע בסביבת ריבית אפס, אבל מנגד, לא אטרקטיבי כמו התשואות הגלומות בסדרות מסוג High Yield.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האזור ה"מסוכן" מורכב בעיקר מאותן סדרות ללא דירוג או בדירוגים נמוכים מאוד כמו קבוצת B ו-C, אבל לא רק. סדרות בדירוגי BBB שנסחרות בתשואות לפדיון גבוהות משמעותית ביחס לאפיק הממשלתי או לסדרות בדירוגים הגבוהים, שייכות גם הן לאזור זה. מכאן שהשקעה במכשיר שמשלב בתוכו סדרות בדירוגי BBB צריכה להעניק לנו פיצוי הולם על הסיכון. זה לא המצב שקיים היום בתל-בונד תשואות. בשני מדדי התשואות של הבורסה - הצמוד והשקלי - המרווח הממוצע מעל ממשלתי עומד על 3.1%, כלומר, המשקיעים במדד נהנים מתוספת תשואה של מחצית האחוז בלבד בעבור חשיפתם לסדרות מסוג BBB ביחס לתשואה שהייתה מתקבלת במדד המתבסס על טהרת דירוגי A בלבד.

לטעמי, מדדים אלו אינם מייצרים במצב הנוכחי משוואת סיכוי-סיכון משתלמת. על כן, משקיע שבוחר כיום להיחשף להשקעה כדוגמת תל-בונד תשואות, צריך להתייחס אליה בדיוק כמו להשקעה באג"ח HY. אפשר להרוויח הרבה יחסית בזמן קצר, אבל גם הסיכון בהתאם.

לרוב המשקיעים הפרטיים בישראל, בוודאי אלה שרק לפני שנה החזיקו בעיקר אג"ח ממשלתיות בתוספת אג"ח קונצרני בדירוגים גבוהים, המקום הנכון בשבילם בשלב זה הוא להתמקם באמצע השוק. כלומר, בקבוצת דירוגי ה-A, בה פוטנציאל התשואה לא רע בכלל - תשואה פנימית של קרוב ל-4%, ומנגד, הסיכון להפסד משמעותי אינו גבוה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.