"להישאר באיחוד זה כמו להישאר עם בן זוג מעיק בגלל הילדים"

חבל שלא סוחרים בארץ בשישי, הולך להיות יום מסחר מעניין בחו"ל. גם אם יצביעו להישאר יהיה מעניין, ויהיה עוד יותר מעניין אם יצאו. הקלפיות נסגרות ב22: 00 שעון בריטניה (24: 00 שעון ישראל, שעה לאחר סגירה בניו-יורק) בחמישי בלילה, ותוצאות יתחילו לזרום לאורך הלילה. תוצאות אמת כמעט סופיות כנראה ב-07:00 שעון בריטניה, קרי קצת לפני פתיחת השוק.   השוק מתמחר כעת Brexit בהסתברות של כ15%-30%. אישית, אני נוטה להעריך שהסיכוי גבוה יותר, בין השאר כי המוטיבציה של הבוחרים בעצמאות ובתקווה להגיע להצבעה גבוהה יותר ממי שבוחר להישאר עם האיחוד. אם נתעלם מגורמי-קצה כמו עובדי רגולציה שונים, אז רוב המצביעים להישאר לא עושים זאת מתוך אהבה גדולה לאיחוד, שהוא גוף מאוס, לא יעיל, ועם שלל בעיות, אלא מתוך פוזיציה של ניהול סיכונים – לצורך האנלוגיה בוחרים להישאר עם בן/בת-זוג מעיק ומתעלל כי זה נוח כלכלית ואולי גם טוב לילדים.   ומה יקרה בשוק? צריך להסתכל על אופן בניית הציפיות. בחודשים האחרונים היה קמפיין של היסטריה ותבהלה סביב האפשרות של יציאת בריטניה. שלל גופים אינטרסנטים, ממשרד האוצר הבריטי דרך הבנק האנגלי ואף קרן המטבע הבינ"ל, פרסמו תחזיות אפוקליפטיות כלכליות סביב יציאת בריטניה. מנהיגים זרים פרסמו איומים ביחס ליחס שבריטניה תצפה לו – גם שלל מנהיגים בתוך האיחוד, וגם מנהיגי שמאל בינ"ל כגון אובמה שאמר שבריטניה תהיה בסוף התור להסכם עם ארה"ב.   על כן, קל לומר שהצבעה להישאר תסיר את איום ה-bogeyman (שחוגים כלכליים-סוחרים מאמינים בו יותר מאשר העמך), ותגרום לעלייה משמעותית במחירי המניות בבריטניה ובאיחוד. עצם הקטנת ההסתברות לברקזיט ב5%-15% במהלך הסופ"ש האחרון גרמה לעלייה גדולה בתחילת השבוע.   ההצבעה לעזוב, שתתברר בליל חמישי לאורך המסחר האסייתי, ותוודא בבוקר שישי באירופה, היא המעניינת יותר. די ברור שמניות והליש"ט יחטפו חזק, אבל מי יחטוף יותר? לדעתי, לאו דווקא מניות בריטיות, שכן הישארות באיחוד הינה עניין אמביוולנטי אם כי נוטה בקונצנזוס לחיוב, אלא דווקא המניות של החברות במדינות שהכי מקורבות לצלחת. אם יש Brexit אז יש סבירות עולה ל-Frexit (שתגרור לאור הפירוד הגיאוגרפי שתיווצר את Spexit ו-Prexit באופן עוקב).

מניות גרמניות, ובפרט תעשיית הרכב הגרמנית, מניות צרפתיות וכולי – הן אלו שלתפיסתי יחטפו הכי חזק. מניות איטלקיות-ספרדיות-פורטוגליות? לאו דווקא כל-כך חזק – האיחוד לא עשה חסד כה גדול עם ה-PIGS.   ובבריטניה? לאחר התבהלה הראשונית בשוק שנראית די צפויה בכיוון העזיבה, אני הייתי צופה rebound חזרה (אולי לא לאותה רמה – קרי ירידה חדה ותיקון מעלה פחות ממנו), שכן שלל ההתבטאויות ההיסטריות לגבי בריטניה יילקחו, לפחות בחלקן, בחזרה. לעומת זאת, כן ידברו על מדינות נוספות באיחוד שעשויות לעזוב. אם יעזבו, לא סביר שמשרד האוצר הבריטי יאיים באי תשלום פנסיות למשל.   במדינות האיחוד המקורבות לצלחת (גרמניה, צרפת, וכו') לא הייתי צופה תיקון כזה, אלא אולי אף ההפך, שכן נראה דיון ציבורי שיעבור מתחזיות אפוקליפסה בריטיות לתחזיות בנוגע לתבערה אירופית, ופירוק גוש האירו הרבה יותר משמעותי מבריטניה מבחינה כלכלית. בריטניה מלכתחילה הייתה חצי-בפנים, חצי-בחוץ. יציאת מרכיבים משמעותיים של גוש האירו מהאיחוד המוניטרי היא תרחיש מסובך בסדרי גודל מאשר יציאת בריטניה (שיש בה סיבוכים לא קטנים).   והשוק בתל-אביב? אנו קשורים לעניין באופן משני ביותר. ההשפעה עלינו היא דרך הערכות על הכלכלה העולמית. תל-אביב תעקוב אחרי שינוי השווקים הבין-לאומיים, אך באופן ממותן. זה עדיין יכול להיות גדול אבסולוטית כמובן. אם ביום ראשון נגיב לתזוזה עולמית של 10%, אני הייתי אומר 5% מקומית.

וסיפא על בנק ישראל, שנראה שסוף סוף נפל לו האסימון התרת המגבלה האווילית של 5% להחזקות הבנקים עשויה לאפשר סוף כל סוף מסחר בבורסה, ודחיית באזל 3 צד-נגדי הבעייתי כל-כך (תוך אולי אימוץ מודל בינ"ל מקובל ומתאים לאופציות) גם מועילה. יש לקוות שיעלו את ה-7.5% ל-10% או אף 15%. האמת הפשוטה היא שבשל שלל הכללים של תיקון מראני וחוסר ההשפעה המוחלטת ממילא של האסיפה, ממש לא צריך להיות חשש להרחיב את זה גם מעבר למוסדיים, אף שהמוסדיים הם המהות פה. ממילא מי שאין לו היתר שליטה מוגבל למינוי דירקטור בודד, תוך איסור תיאום כלשהו עם גורמים אחרים, ויכולת השליטה שלו בדירקטור מאוד מוגבלת. לכך אוסיף שהדירקטוריון עצמו הוא בעל השפעה נמוכה לעומת הפיקוח.   מניות הבנקים היו סחורה מתה שישבה בתיקים רבים בול על המגבלה ושלעולם לא נמכרה כי רצו יותר וגם לא נקנתה כי לא הייתה אפשרות חוקית, מלבד מעקף דרך נגזרי מניות בודדת, וכעת הן הפכו לסחורה חיה. מעבר לשיפור בנזילות (ובעמידות בפני זעזועים וזריקת סחורה על השוק) במניות הבנקים, יש כאן גם שיפור בערך המניות, ושיפור בנזילות של כלל השוק.   מהצד הנגדי, אמירתו של אביגדור יצחקי על דברי משנת הנגידה בנוגע לעליית עלויות רכישות דירה -  "זה גם סוג של מקיאוולי, כי הם אחראים על זה. היא אחראית על זה! היא אחראית על היציבות. היא אחראית על המשכנתאות, היא אחראית על הצמיחה ובא הגנב וגונב ואחרי זה הולך להתלונן למשטרה שמישהו גנב. בנק ישראל, תפקידו להעמיד מימון סביר בתנאי שוק סבירים - אבל הוא לא עשה את זה" נכונה באופן מוכלל לגבי בנק ישראל. יד ימין לא יודעת מיד שמאל. 

בבנק יש מדיניות מוניטרית סופר-מרחיבה, אך מדיניות פיקוח על הבנקים שהיא סופר-מצירה וחונקת, שיוצרת הלכה למעשה מחנק אשראי במשק. ניסיון להרחיב מוניטרית, ומנגד זריעת תבהלה על-ידי מחלקת המחקר (כמובן שמשקיעים יותר פוחדים מהרגולציה-מיסוי-ממשל ההפכפכים, אבל גם זה לא מועיל). מדיניות מוניטרית מרחיבה, ומנגד קריאה של הנגידה להעלות מיסים בצורה שמרתיעה משקיעים. יופי שהריבית דה-יורה היא 0.1%, אך בפועל לקיחת אשראי לשם השקעה פה הינה פעולה שבנק ישראל עצמו מסכל (בפיקוח, מחקר, ניסיון להשפעה על מדיניות פיסקלית).   בהחלט נראה שלמפקחת על הבנקים יש גמישות מחשבתית המאפשרת שינוי, בניגוד חד לקודמה, נותר לראות לאן זה ייקח אותנו. תקווה יש.

• "אם ב-1 ביולי התיקון יעבור כפי שהוא - זו פגיעה אנושה במניות"
• ב-1 ביולי הקרוב - האם ייפול גרזן על הבורסה בת"א?