למה, כמה ומה הלאה: התשובות לכל השאלות שהברקזיט העלה

למה השווקים הגיבו בירידות כה חדות לתוצאות משאל העם?

• במהלך השבוע שקדם למשאל העם תוצאות הסקרים העידו על צבירת מומנטום חיובי לטובת מחנה הנשארים. בסוכנויות ההימורים הסבירות להישארות עלתה מ-60% ל-75% והשווקים עלו בחדות ערב משאל העם ביום חמישי האחרון. מכיוון שתוצאות המשאל היו בניגוד לקונצנזוס, לסקרים ולאתרי ההימורים, תגובת השווקים הייתה חדה מאוד.
• חשוב לשמור על פרופורציות – השווקים בסך הכל חזרו שבוע אחורה מבחינת מדדי המניות.
• בורסות אירופה רשמו את הירידה היומית החדה מאז 2008. האם ההחלטה של הבריטים שוות ערך לקריסת המערכת הפיננסית בארה"ב? ממש לא.

מה ההשלכות הכלכליות של היציאה מהאיחוד בטווח הקצר?

• לתוצאת משאל העם לא יהיו השלכות כלכליות שליליות משמעותיות בטווח הקצר אפילו על בריטניה, קל וחומר שעל הכלכלה הגלובאלית.
• גם אם הממשלה הבריטית תחליט להפעיל את סעיף 50 של אמנת ליסבון שמאפשר לה לצאת מהאיחוד, בריטניה תיוותר חלק מהאיחוד בשנתיים מיום הפעלת הסעיף (מה שצפוי לקרות רק לקראת סוף השנה).
• בטווח הקצר, ההשפעה הכלכלית תגיע רק דרך מנגנון הסנטימנט והציפיות של הפירמות שיאלצו להמשיך ולפעול בסביבת אי וודאות גבוהה וסביר להניח שבסביבה כזו הפירמות ישקיעו פחות ויגייסו פחות עובדים.
• מצד שני ישנם גורמים שמאזנים את התמונה. הבנק המרכזי האנגלי כבר הודיע כי יפעל והיחלשות הפאונד תומכת ביצוא הבריטי.

מה ההשלכות הכלכליות בטווח הארוך?

• להחלטה של הבריטים השלכות פוליטיות משמעותיות בכל רחבי אירופה.
• אי הוודאות הפוליטית, בעיקר באירופה צפויה להימשך ולהכביד על הצמיחה בבריטניה, בגוש האירו ובעולם.
• לכן, הצמיחה העולמית צפויה להיפגע. האם אנו בדרך למיתון עולמי? כנראה שלא.
• בנוסף, אם בריטניה לא תצליח להגיע להסכמים חדשים עם האיחוד במהלך השנתיים מיום הפעלת הסעיף, צפויה פגיעה בסחר בין בריטניה לשאר אירופה. 

מהן ההשלכות הפוליטיות?

• החשש הוא מתהליך שיעלה משמעותית את רמת אי הוודאות הפוליטית באירופה. לכן, גם המדדים באירופה ירדו יותר מהמדדים בבריטניה עצמה.
• בהקשר הזה, היום נערכות בחירות בספרד והחשש הוא מעלייה של המפלגה האירו-סקפטית, פודמוס, לשלטון.
• בנוסף, בשנתיים הקרובות ייערכו בחירות בהולנד, צרפת, איטליה (כנראה) וגרמניה. בכל אחת מהמדינות המפלגות האירו-סקפטיות צברו לא מעט כוח פוליטי בשנה האחרונה ובעקבות משאל העם בבריטניה עשויות אף להתחזק יותר.
• בתרחיש השלילי ביותר, יציאת בריטניה מהאיחוד מחזקת את המפלגות האירו-סקפטיות ברחבי היבשת ומובילה לפירוק של גוש האירו.
• לעומת זאת, בתרחיש החיובי, אזרחי המדינות הגדולות מבינים שהסיכון גבוה מדי, בריטניה הולכת למשאל עם נוסף לאחר שקיבלה עוד כמה סוכריות מהאיחוד והכל חוזר למצבו הקודם.

האם אנו לקראת משבר בסדר גודל של 2008?

• אין ספק שהתרחיש השלילי ביותר (תרחיש קיצון) בו גוש האירו מתפרק הוא תרחיש בסדרי הגודל של 2008. ההסתברות לתרחיש כזה בהחלט עלתה אך היא עדיין נמוכה מאוד.
• ההתפתחויות עד כה הן פוליטיות. המשבר העולמי ב-2008 היה קריסה של המערכת הפיננסית. הדרך למשבר פיננסי שנובע מהתפרקות של גוש האירו אפשרי אך יכול להגיע רק לאחר סדרה של זעזועים פוליטיים שיתרחשו אחד אחרי השני. אנו עדיין לא שם.

מה צפוי לקרות בעתיד הקרוב?

• ראש ממשלת בריטניה ויו"ר המפלגה השמרנית התפטר אך יישאר בתפקידו בחודשים הקרובים עד לבחירת מחליפו.
• לאחר שייבחר המחליף הבריטים צפויים להתחיל במשא ומתן עם האיחוד האירופי בנוגע להתנתקות מהאיחוד, אך קיימת אי וודאות רבה בנוגע ללוח הזמנים.
• מכיוון שהסיטואציה הפוליטית במדינות האיחוד שברירית, האירופאים צפויים להערים קשיים רבים במשא ומתן עם הבריטים.
• עם זאת, אין להסיק מכך שהאיחוד האירופי לא ירצה להגיע להסכמים עם הבריטים שכן בתקופה כזו, האינטרס של שני הצדדים הוא לשדר יציבות וודאות גבוהה ככל שניתן. בסופו של תהליך סביר להניח שהצדדים יחתמו על הסכמי סחר שיותירו את תמונת הסחר והרגולציה דומה לזו של היום.

מה לגבי ישראל?

• ההשפעה הישירה על כלכלת ישראל לא צפויה להיות משמעותית. האפיק העיקרי דרכו עשויה להיות השפעה הוא מתווה הריבית בארה"ב בפרט והמדיניות המוניטארית בעולם בכלל. סחר החוץ עשוי להיפגע אך מכיוון שאנו לא מצפים להאטה משמעותית בבריטניה, אירופה ושאר שותפות הסחר של ישראל אפיק זה הוא משני בחשיבותו.
• כאמור, אנו מצפים לראות דחייה של העלאת הריבית בארה"ב מה שצפוי לדחות גם את העלאת הריבית מצד בנק ישראל. אנו לא מצפים לראות העלאת ריבית בישראל לפחות בשנה הקרובה.

מהן ההשלכות מבחינת אסטרטגיית ההשקעות בתיקים?

• בשלב הראשוני, איננו ממליצים לבצע שינויים בתיקים כלל.
• עם זאת, אנו בהחלט חושבים שיש מקום, לאחר שקיעת האבק הראשוני בשווקים, לאמץ אסטרטגיית השקעות דפנסיבית יותר בהסתכלות קדימה.

מהן ההמלצות לגבי האפיק המנייתי?

• חשיפה עודפת לארה"ב ע"ח אירופה והמתעוררים ברכיב המנייתי והעדפה לסקטורים דפנסיביים יותר.
• בארה"ב אנו ממליצים על חשיפה לסקטורים המוטים יותר לביקוש המקומי כמו הצריכה הבסיסית. כמו כן, אנו ממליצים על חשיפה לענפי הטכנולוגיה והבריאות כהמלצה אסטרטגית.
• באירופה מבחינה גיאוגרפית אנו ממליצים על משקל יתר בגרמניה בריטניה ושוויץ ולמדדים החשופים יותר לביקוש המקומי באירופה.
• מכיוון שבטווח הקצר לא חל שינוי כלכלי מהותי – המדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה, אין חשש מאינפלציה והעולם ימשיך לצמוח. לכן, אם הירידות נמשכות עשויות להיווצר הזדמנויות כניסה מעניינות למדינות וסקטורים שונים.

מהן ההמלצות באפיק האג"ח?

• המדיניות המוניטרית בעולם צפויה להיות מרחיבה יותר ולאורך זמן רב יותר. בנקים מרכזיים כבר הודיעו כי יזרימו נזילות לשווקים במידת הצורך.
• אנו מצפים לראות פעולות מרחיבות מצד הבנק המרכזי ביפן כבר בשבועות הקרובים, הבנק המרכזי האירופי, המדינות הנורדיות והעלאת הריבית בארה"ב צפויה להידחות למועד מאוחר יותר.
• לאור האמור לעיל, אנו פחות חוששים מעליית תשואות ולכן אנו ממליצים על הארכת מח"מ באפיק האג"חי בתיקים.

מה צפוי להתרחש בשוקי המט"ח?
אנחנו לא נותנים תחזית למט"ח. התנודתיות צפויה להימשך והמטבעות צפויים להגיב בעיקר לאירועים הפוליטיים ולמדיניות הבנקים המרכזיים הצפויה בעתיד הקרוב.