על ה"משבר" שתקף את הבורסות אחרי ה'ברקזיט' - והמפולת במניות הבנקים

משום מה חשבנו בכתבה האחרונה שהשבוע נוכל לדסקס בצורה קצת יותר הגיונית את תוצאות הברקזיט והשפעותיהן, אבל מי שהקשיב שלשום לנאומו של ראש ממשלת בריטניה קמרון לפני הפרלמנט האירופי, לדברי המנהיגים האירופים וחברים בפרלמנט, יכול היה לקבל את התמונה האמתית כרגע (ו"כרגע" זה יום ד' בבוקר) והתמונה האמתית היא של בלגן.

דבר אחד בטוח, מהלאומנים, בהובלת הגברת לה-פן ועד לקנאי האיחוד נוסח ארה"ב מגרמניה (ובתמיכה עזה של מנהיגי המדינות ממזרח אירופה), כולם רוצים "שוק אחד משותף", לא שמענו אפילו נציג אחד שחושב שהדוגמה השווייצרית היא הפתרון. לא שמענו מאיש את המילה "שווייץ" וכולם שם בפרלמנט יודעים למה, כולל הציר הבריטי נייג'ל פרג' שלעג בנאומו לפרלמנט והסביר לצירים שהם חיים בהכחשה, הג'נטלמן הבריטי הקיצוני הזה יודע היטב שמה שנכון לשווייץ לא נכון לאף מדינה אחרת באיחוד מלבד לגרמניה, נקודה.

למה כול הספור הזה? כי לנו אין שום ספק שהשוק המשותף לא "יתרסק", "ירוסק" או "יפורק למרכיביו", אפילו אם סורוס מבטיח. אפילו הוא ו"בן בריתו" להצהרות שהאיחוד האירופי "גמור", הפרופסור רוביני, נבהלו מהצבעת הברקזיט ולפתע הם מדברים על "בניה מחדש של הגוש בצורה טובה יותר". נכון, בדיוק כפי שקרה בארה"ב בזמנו, כך גם קרה לרעיון האיחוד האירופי כשהחל לקרום עור וגידים לאחר מלחמת העולם הראשונה. עשו טעויות וגם לא יכלו לצפות את ההתפתחויות במיוחד בתחומי ההגירה (מי חלם על אביב ערבי ודאעש?), אבל הרעיון של שוק כלכלי/עסקי חופשי אחד הוא השאיפה של כול אדם נורמלי, בטח של כול צרכן ובטח של כול יצרן וסוחר.

ממלכת הפקידים של בריסל אז בסדר, מתחיל כעת הוויכוח הלגיטימי בין בריטניה, שהצבעתה הדליקה את כול הארגונים הלאומניים באירופה, לבין גרמניה, שמובילה את המצדדים בהמשך הסכם האיחוד כלשונו. הוויכוח הוא על "איך יכולה בריטניה ללכת בלי ולהרגיש עם". השורה התחתונה היא שבריטניה (לא כולה כמובן) רוצה להמשיך וליהנות משוק כלכלי/עסקי ענק וחופשי אחד, אבל ללא ההתחייבויות שבתקנון. זה לא יעבור, והנפגעת הגדולה תהיה בריטניה. את זה יודעים כולם, כולל האמריקנים, הסינים, היפנים ואפילו הרוסים שכועסים על אירופה (הם כועסים כבר 1,500 שנה).

• בלאגן בממלכה: האם שוק ההון הבריטי מהווה הזדמנות?
• "חרף הברקזיט, יבואו לעבוד בג'אסט איט הודות לתנאים הסוציאלים"

אבל, ולמרות הכותרות, שתי הבעיות הגדולות שיצרו את הברקזיט הן בנות פתרון. הראשונה היא ההגירה והשנייה היא "ממלכת הפקידים של בריסל" וכול הנואמים שלשום דברו על כך. אין שום ספק שבסופו של הוויכוח, בין אם בריטניה תהיה בחוץ סופית לבין אם לא, כתוצאה מהחלטתה יתקן האיחוד את הסעיפים הקשורים בהגירה וגם יטפל בבעיית הפקידות בבריסל. ההגירה היא הבעיה העיקרית כאמור ואם לא תתוקן יעזבו עוד מדינות את האיחוד.

התקינות הפוליטית שמובילה את ההתייחסות להגירה ההמונית חייבת לעבור כמה שינויים רציניים כי אינה משקפת את רצון העמים במערב. להזכירכם, הנשיא הארי טרומן כבר כתב בזמנו מכתב לראשי הצבא האמריקני, נימיץ ומק ארתור ב-1945 ש"תקינות פוליטית היא ??ק ט ר ינ ה שעוצבה ע"י מיעוט ה ז י ת י חסר הגיון שנדחפת לכותרות באמצעות מיינסטרים מדיה חולנית שמחזיקה בטענה, ב? א?ר יה, שאפשר לפנות את הצואה באמצעות תפיסת הצואה בקצה הנקי שלה" (אמתי לחלוטין). יודעים מדוע כתב כך הנשיא לרמטכ"ל ולסגנו? כי מק ארתור התלונן לנשיא שמברקים שלו הגיעו למדיה שהכריזה שהשפה בה כתב אינה תקינה פוליטית.

בכול מקרה, תגובת השוק לברקזיט הייתה מטורפת שהרי המידע כולו היה זמין לכול וכתבנו, בתחילת השבוע, "בואו נשב בשקט, שבוע-שבועיים, נתן למהומה לחלוף ואו אז נחליט מה לעשות לפי ההיגיון הכלכלי, זה תמיד עובד. בינתיים יש לכם זמן לבדוק כמה מהחברות המובילות ומחלקות הדיווידנד וכמה מהחלומות אחריהם רדפתם במחירי חלל". הסקטור שחטף הכי חזק בגלל גל ההפחדות ששטף את המדיה היה הפיננסי.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למה נפלו כך מניות הבנקים המובילים? לבטח אינכם מודעים לכך, אבל זו בדיוק השאלה ששאלו רבים ושכיכבה בכותרות בסוף 2008 ושוב ב-2011. ב-2008 היו סיבות כלכליות ברורות לנפילות שהרי המערכות הפיננסיות עמדו בפני קריסה וכבר דשנו בכך רבות, אבל הנפילות בין פברואר 2011 לנובמבר 2011 שהובילו את הבנקים לירידה ממוצעת של 31% (לעומת כ-15% שירד מדד ה-S&P) נוצרו מאווירת החששות ל"חזרה ל-2008" שאפפה את כותרות המדיה, ובלווי אזהרות סוכנויות הדירוג מחד וגורואים מובילים מאידך, הכול בעקבות המשבר המוניטרי שהתפתח בקיץ 2011 באירופה (איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון).

אלא שבין סוף 2011 ליולי 2015 עלה מדד ה S&P בקרוב ל-100% ואילו סל מניות הבנקים עלה ב-145%. למה זה קרה? כי סערת ההפחדה של התקשורת (וחלק מהגורואים שמובילים גם היום את מופע האימים) הסתיימה בלא כלום. נכון, היה משבר אבל המשבר טופל על סמך הניסיון שנלמד ב-2008 וכתבנו זאת אז בברור. הסברנו אז שמצבם של הבנקים המובילים ב-2011 השתפר משמעותית לעומת 2008, כולם גייסו כספים, שיפרו יחסים פיננסיים ו"ניקו את אורוות 2008", ומהרגע שהאיחוד האירופי קיבל החלטות נכונות הסכנה חלפה.

ביולי 2015 שברו המדדים שיאים שוב ואז החל להתפתח המשבר הסיני. ושוב, כמו שקרה ב-2011, החלה הפצצת האימה של המדיה. שתבינו, משבר אמתי בסין, כמו משבר אמתי בארה"ב, יכול אכן לגרום למשבר כלכלי גלובלי שיביא לתיקון משמעותי בשווקים, אבל גם בקיץ 2015 כמו בקיץ 2011 "הצגת האימה" החלה לפני, הרבה לפני, שנודעו העובדות. המדיה הבטיחה למשקיעים דרקון ענק ויורק להבות אימה וכאשר יצא הדרקון מבעד לעננים ראו המשקיעים צפור דרור קטנה מצייצת. גם בקיץ 2015 חטפו מניות הפיננסים הרבה מעבר למה שחטפו המדדים המובילים וגם על האפיזודה הזו הרחבנו בזמנו.

הרי לא תשכנעו אותנו שהנפילות ביומיים שלאחר הברקזיט של כול הבנקים המובילים מוצדקות כלכלית. האמת? כול הבנקים שאנחנו עקבנו אחריהם שבוע לפני ומאז הברקזיט, ירדו לרמות שבהן בין ספטמבר 2015 למרץ 2016 המליצו עליהם האנליסטים בחום (5 מתוך 7 אנליסטים שיצאו עם מחקרים על בנק ברקליס למשל המליצו ב"קניה"). האם משהו קרה מאז? משהו אמיתי? גם הפעם, בדיוק כמו ב-2011, נפלו כול מניות הבנקים המובילים ביחד ובגדול' והרבה מעבר לנפילת שאר הסקטורים.

הפחד מהבנקים ששטף את התקשורת לא התרכז רק בבנקים שקשורים בבריטניה. הבנק הגדול בעולם למשל, Industrial and Commercial Bank of China נפל בכ-10%, HSBC בכ-15%, ברקליס ב-35%, בנק אוף אמריקה ב-14%, כרדיט סוויס ב-26%, בנק סנטנדר ב-25% ועוד.

קריסת הפיננסים התרחשה בגלל חששות בלבד אחת הסיבות המרכזיות לנפילת הסקטור הפיננסי כולו הפעם הייתה ההחלטה של סוכנות הדירוג המובילה מודי'ס להוריד את תחזית האשראי של בריטניה מיציב לשלילי. סוכנות מודי'ס שכ"כ "הצטיינה" בהבנת תרחישי עבר, במיוחד בשנים 2006-8 כאשר העניקה דירוגי AAA למכשירים הפיננסיים המופלאים שלא היו שווים CCC ושוב ב-2011 כשהתחילה לפזר הורדות דירוג לחברות שהיו אז בתהליך התחזקות ברור, הזדרזה השבוע להוריד את תחזית האשראי של בריטניה מיציב לשלילי כאמור (את הדירוג עצמו השאירה על AA) ומדוע?הסוכנות היוקרתית שעל פיה יישק דבר בתחום הפיננסי אומרת שהיא צופה (בעקבות הברקזיט) השפעה שלילית על הכלכלה (הבריטית), אלא אם ייחתם הסכם סחר שיהיה דומה להסכם הנוכחי ושיאפשר לבריטניה את המשך הפעילות בשוק (האירופי) כפי שהייתה עד הברקזיט.

בגלל שכרגע קיימת רמה גבוהה של חוסר ודאות לגבי סוג ההסכם המסחרי שיהיה בין בריטניה לאיחוד היא "נאלצת" להוריד התחזית מיציב לשלילי. הפגיעה המידית כתוצאה מחששות מודי'ס היא באגחי"ם. בואו ונחשוב יחד לרגע. הרי אין לסוכנות הנכבדה שום סיבה עובדתית כרגע להוריד הדרוג, מהלך שיגביר את החששות, שהרי שום דבר לא השתנה בפועל וממילא יש לבריטניה שנתיים להחליט. אבל הסוכנות אינה מוטרדת מהמצב בפועל, הסוכנות מורידה את תחזית האשראי אך ורק בגלל החשש מטיב הסכם שייחתם בין בריטניה לאיחוד במהלך השנתיים הבאות. ונניח שההסכם, אם וכאשר ייחתם, יהיה טוב ממה שמודי'ס עדיין לא יודעת להעריך, מה אז? היא תעלה בחזרה את הדרוג של בריטניה ל-AAA? בינתיים היא מחלישה את מעמדה של בריטניה בתחום האשראי וגורמת למדינה נזק כלכלי.

סוכנות מודי'ס, שב-2013 הורידה את הדירוג הבריטי ל- AA, מ-AAA בגלל חששות (שאגב לא התממשו אבל הדירוג לא הוחזר) שוב מבססת את החלטתה על "חששות", ויודעים למה מיהרו ולא המתינו אפילו להתבהרות התמונה? כי טראומת 2008 רודפת אותם, כי הם מודעים לנזקים שגרמו אז וכעת, הפוך על הפוך, הם מגזימים ב"חששות". הציבור, שרואה הורדת הערכה שכזו ובידי סוכנות כמודי'ס, מיד "מחבר" את הנושא למערכת הבנקאית כשזה מזכיר לו את מה שקרה למערכת ב 2008.

הסיכום כרגע הוא כדלקמן: המשבר הפסיכולוגי שפרץ כתוצאה מההצבעה הבריטית עדיין קיים והמדיה אינה מוותרת. היום שלפו את מרק פאבר שוב, שהצהיר שהמשקיעים חוגגים על הטיטניק, אבל לאור "הצלחותיו" בחזוי ב-30 השנים האחרונות הוא צריך כבר להתבייש וצריך לקחת אותו עם גרגר מלח. נכון לרגע זה איש אינו יכול להעריך נכונה מה יקרה, בטח לא מה יקרה לכלכלה הגלובלית. ולמרות שהתקשורת מתעסקת שוב ב-Level 3 securities (נכסי זבל שהבנקים מחזיקים) זה בטוח לא "משבר ליהמן".

הנהגת אירופה נוהגת בתבונה ובקור רוח, והקלף העיקרי, שוק צריכה ענק ופתוח לחברים, בשליטתה. לא הבריטים ולא אף אחד אחר רוצה במלחמה עם השוק, כך שיגיעו להסדר. נראה שביומיים האחרונים ירד מעט מפלס החרדה של המשקיעים. שום מנוע צמיחה גלובלי לא נפגע, הכול בינתיים דיבורים. מי שייכנס לבדיקת אמתית של הבנקים לאחר שקוזזו מיליארדים מערכם ובהנחה שמשבר הברקזיט יגיע להסדר, יגלה שכמו תמיד במקרים של פניקה יצר העדר במנוסתו הזדמנויות נפלאות למשקיע ההגיוני, אפילו בבריטניה (ואולי בעיקר שם).

אנחנו עוקבים מקרוב, מזה שנים רבות, רק אחרי WFC, שקיבל מאז תחילת יוני ועד יום ב' האחרון 6 המלצות קניה, ואחרי SAN שנפגע קשות ורק יכולים לחזור על מה שאנחנו כותבים עליהם מאז שנות התשעים, מצבם טוב ממה שהיה אי פעם בעבר, אבל מי שיקנה בגלל המשפט הזה הוא טמבל. בגדול, אנחנו ממשיכים לחשוב כמו בשבוע שעבר, שהחיפזון מהשטן, פחות משבוע עבר מאז ההחלטה ומה שצריך לעשות, אם אינך טריידר או מחשב אלגוריתמי, זה לנצל הזמן ללימוד המצב ולהתייעצות ובמיוחד לבדיקה של כמה מהחברות המובילות בעלות מסורת דיווידנד מוכחת, כולל בנקים גדולים, אפילו הבריטים.