מסע בזמן בעקבות הברקזיט: מה יקרה בבריטניה עד 2021?

תוצאות משאל הברקזיט גרמו לזעזוע באירופה, בריטניה ובעולם כולו. המחשבה שהסדר הישן עלול להשתבש, וכל זה בגלל המון מוסת בקמפיין אגרסיבי, מביאה בימים אלה לפעולות השהייה, הן מצד הממשלה הבריטית והן מצד המדינות המובילות של האיחוד האירופי. בממשלה הבריטית אף מהרהרים בקול על ביטול המשאל ומנהיגים אירופים, כגון פרנסואה הולנד נשיא צרפת, מנסים לגבות אותה בקריאות לזירוז סילוקה של בריטניה מהאיחוד – מהלך שאמור להלך אימים על הציבור הבריטי.

אני רוצה לקחת אתכם למסע קצר בזמן: דמיינו שאתם נמצאים בלונדון, קיץ של שנת 2021. לונדון שוקקת מתנועת תיירים כאשר כמעט כולם מחזיקים שקיות עם מוצרים שהם רכשו ברחובותיה המרכזיים של העיר. כותרות העיתונים בבריטניה מבשרות כי הצמיחה החזויה בשנת 2021 עומדת על 3.5% ורמת האבטלה נמוכה היסטורית. 

שורשי התנופה הכלכלית-חברתית מצויים בשנת 2016, אז בחודש יוני נערך משאל עם בו הכריע הציבור על נטישת הסכמי בריטניה במסגרת השוק האירופי. ההחלטה התקבלה בביקורת רבה שעיקרה הנזק הכבד הצפוי לכלכלה כתוצאה מביטול תנאי הסחר ותנועת האזרחים החופשית במדינות האיחוד וכן העזיבה הצפויה של מטות פיננסיים ותאגידי ענק אשר קבעו את מקומם בבריטניה בשל נוחות השפה והשתייכותה לאיחוד האירופי.

• בלאגן בממלכה: האם שוק ההון הבריטי מהווה הזדמנות?
• "חרף הברקזיט, יבואו לעבוד בג'אסט איט הודות לתנאים הסוציאלים"

כשנתיים לאחר מכן, שנת 2018, עזבה בריטניה רשמית את האיחוד תוך שהיא חותמת על הסכמי סחר ותנאי הגירה עם מרבית מדינות אירופה. במהלך אותן שנתיים נשחקה הלירה שטרלינג לרמה נמוכה שמתקרבת למחיר שבו פאונד אחד שווה לדולר אחד, כאשר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה מוריד את הריבית במדינה לשפל היסטורי. במקביל, חלק ממטות הבנקים הגדולים עזבו לפאריס ולבריסל, בהשאירם נציגות סמלית בלונדון – כמוהם גם חלק מן המטות של תאגידים בינלאומיים. במהלך הזמן הזה, הצניחה בערך המטבע נמשכה, והפאונד איבד עשרות אחוזים מערכו ביחס לדולר וליורו, וזינוק בייצוא ובתיירות, סייעו לסמן ניצנים להתאוששות הכלכלית.

האזרחים הבריטים, אשר בהחלט סבלו בשנתיים האלה, 2016-2018, החלו להבין כי יש עבודה, צברו ביטחון והם חזרו לצרוך, מחירי הבתים שלהם חזרו לעלות, ומכירות מכוניות היוקרה החלו לזנק. 

ממשלת בריטניה, זו שאחרי עידן דיוויד קמרון, פעלה בנחרצות. במקביל לניהול המו"מ מול האיחוד האירופי להשגת תנאי עזיבה משופרים תוך רצון להפחית את ההגירה לבריטניה אך לשמור על הגישה לשווקים האירופיים, ביצעה הממשלה שינויים משמעותיים בבסיס התקציב. העצמאות הכלכלית אפשרה לה את החופש בקבלת ההחלטות והפנתה מקורות למתן מענקי עידוד והקמת תשתית בתחומי ההייטק ועולמות המכשור והפיתוח הרפואי, כמו גם עיבוי מערך ההוראה בסקטור הציבורי. בנוסף, הושקה תכנית לעידוד הצעירים בממלכה המאוחדת לפנות ללימודים אקדמיים בתחומים האלה וניתן סבסוד למעסיקים על מנת שיקלטו למפעליהם את בוגרי האוניברסיטאות.

עוד תכניות

בפרספקטיבה של חמש שנים, 2016 עד 2021, יצרה בריטניה את אחד מהמהפכים הכלכליים המרשימים שידענו. מנבואות זעם ותחושת חוסר האונים של חלק מתושביה – למדינה צומחת, גמישה כלכלית ובעלת מעמד בינלאומי כלכלי ופוליטי איתן. הצבעת המחאה הלאומנית השיבה לעם הבריטי את הריבונות הכלכלית שלו. אם נחזור להיום, יולי שנת 2016, אני סבור שהעם הבריטי נקט בצעד נועז של שבירת הכלים – מתוך מחשבה לאומית וכלכלית שתתברר כנכונה ומוצלחת בעבורם.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"