ההשלכות הצפויות של ה'ברקזיט' על חברות ישראליות

מוקדם עדיין להעריך את השפעות ההחלטה של העם הבריטי במשאל עם להיפרד מן האיחוד האירופי (BREXIT), איחוד בו בריטניה חברה מזה 43 שנים. איש אינו יודע כיצד תיושם ההחלטה, מה יהיה לוח הזמנים המדויק ומה יהיו השלכותיה. לכן, נכון יהיה להתאזר בסבלנות עד אשר התבהרות התמונה, ובינתיים להמשיך כרגיל את העסקים עם בריטניה.

קשה להעריך את מידת ההשפעה שתהיה לברקזיט על יחסי המסחר בין ישראל ובריטניה בכלל, ועל חברות ישראליות הפועלות במדינה זו בפרט. ננסה לשרטט מספר נקודות שעל חברות הפועלות בבריטניה לתת עליהן את הדעת בזמן הקרוב.

לישראל מסחר ענף מאוד עם בריטניה. על פי נתוני לשכת המסחר ישראל-בריטניה, היקף הסחר השנתי בין המדינות עומד על כ-5 מיליארד דולר. ואולם, מפתיע ככל שיהיה הדבר, לישראל אין הסכם סחר ישיר עם בריטניה, אלא הבסיס החוקי לסחר בין המדינות הוא הסכם התאגדות בין האיחוד האירופי לישראל. 

• בלאגן בממלכה: האם שוק ההון הבריטי מהווה הזדמנות?
• "חרף הברקזיט, יבואו לעבוד בג'אסט איט הודות לתנאים הסוציאלים"

כל עוד בריטניה חברה באיחוד האירופי, מתקיים סחר ללא מסים עמה במגוון רחב של סחורות ושירותים. אמנת הסחר בין ישראל לבריטניה היא אחת מ-50 הסכמי סחר שיש לאיחוד האירופי עם מדינות שונות, שלאחר יישום הברקזיט לא יחולו עוד על האי. כלומר, לאחר עזיבת בריטניה את האיחוד האמנה לא תנחה עוד את יחסי הסחר בינה לבין ישראל. כתוצאה מכך, יהיה צורך למסד ולקיים קשרי סחר חדשים וישירים עם בריטניה, שעלולים להיות יקרים ומכבידים. על חברות ישראליות הפעילות בבריטניה להתכונן מראש לסיכון זה, ולחשוב כיצד ניתן לצמצמו.

אך סיכוני הברקזיט אינם עתידיים בלבד, אלא מתקיימים באופן קונקרטי ומיידי. כידוע, הפאונד (ליש"ט) יורד בימים האחרונים בשיעורים שלא נראו כמותם מזה 30 שנה, ועל פי הערכות מגמה זו תימשך. ירידה זו מהווה הזדמנות אטרקטיבית עבור ישראלים המעוניינים להרוויח מקנייה ומכירה בעתיד של נכסים בבריטניה.  

בנוסף, חברות הדירוג S&P Moody ו-Fitch כבר הורידו את דירוג האשראי של בריטניה. התוצאה היא שמימון פרויקטים במדינה זו יהיה זמין פחות, אם בכלל. בתקשורת כבר דווח כי עסקאות מסוג מיזוגים ורכישות בקשר עם, או בתוך בריטניה עלולות להצטמצם בשנים הקרובות, כתוצאה מן הקושי הטמון כאמור במימון עסקאות ופרויקטים. תיאר זאת יפה בעיתון הוול סטריט ג'ורנל, בארט פרידמן ממשרד Cahill Gordon & Reindel בדברים שגובו על ידי משרד עורכי הדין Cravath, Swaine & Moore: "הייתי מצפה כי היקפי העסקאות מסוג מיזוגים ורכישות יושתקו עד מאוד אם לא יוקפאו לחלוטין, עד התייצבות השווקים ובירור ממדי השלכות הברקזיט".  

עוד תכניות

הברקזיט אינו כוח עליון, לכן נראה כי חברות לא יוכלו להשתחרר מחוזים שהמחיר בהם ננקב בליש"ט, מחמת הפסדים.

בנסיבות אלה, על חברות ישראליות הסוחרות בבריטניה לסקור את החוזים עליהם הן חתומות, לזהות את הסיכונים האפשריים ולנסות להפחיתם במידת האפשר. במסגרת זו, עליהן להתייחס לנושאים הבאים:

• על חברות שהן צד להסכמי הפצה או רישיון בשטחי האיחוד האירופי לבדוק מה צפוי לקרות להסכמים אלה לאחר שהברקזיט ייכנס לתוקף. עליהן לוודא ששוק גדול לא יילקח מהן לאחר שבריטניה לא תהיה עוד חלק מהאיחוד, ולשים לב כיצד הדבר ישפיע על כדאיותם של הסכמים אלה.
• על חברות העוסקות בביו-טכנולוגיה יהיה לקחת בחשבון כי לאחר מימוש הברקזיט ה-EMA לא תהיה עוד הרשות המוסמכת בבריטניה להנפיק אישורי שיווק לתרופות ומכשור רפואי, ולבחון האם יהיה להן כדאי, מבחינה כלכלית, לפעול לקבלת רישיון שיווק ספציפי בבריטניה לבדה.
• לאחר מימוש הברקזיט ה- unitary patent לא יפעל בבריטניה. הדבר יחייב חברות בעלות פטנטים לבחון מחדש את הסכמי הרישיון שלהן.
• חברות העוסקות בשירותים פיננסיים שבסיסן בבריטניה עלולות להיפגע במקרה של ביטול הכרת הנאמנות ההדדית (mutual recognition) בין האיחוד האירופי לבריטניה, מציאות שעלולה לסגור את השוק האירופי לחברות אלה. במקרה כזה, החברות יצטרכו לשקול העתקה של מקום מושבן ליבשת.
• בנוסף, כתוצאה מהברקזיט הבורסות של לונדון צפויות להיות הרבה פחות אטרקטיביות לגיוס כספים עבור חברות ישראליות, וספק רב אם הן ייצאו להנפקה ראשונה (IPO) דווקא שם.

לסיכום, תהליך הברקזיט יהיה ממושך ויארך כשנתיים, לכל הפחות. כאמור, איש אינו יודע מה תהיינה השפעותיו האמתיות, מאחר שזו הפעם הראשונה בה מדינה בסדר גודל כזה עוזבת את האיחוד האירופי. אי הוודאות יוצר את החשש הגדול ביותר, אך מצד שני, עבור האנשים נוטלי סיכונים (למשל, אלה שמרוויחים מתנועה של מחירים), הברקזיט עשוי להוות דווקא הזדמנות גדולה.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מאת: עו"ד קליפורד דיוויס, שותף בש.הורוביץ