האפיק הקונצרני ממשיך להיות נקודת אור לבורסה, אבל הגיע הזמן להיפתח למדדים חדשים

מרבית המשקיעים מנהלים את הרכיב הקונצרני על פי דירוג האשראי, אף שעד לאחרונה לא הייתה למשקיעים האפשרות לבחור דירוג מסוים בעת בחירה במדדי הבורסה. למעשה, כל מי שרצה לרכוש איגרות חוב קונצרניות בפיזור באמצעות תעודות סל או קרנות מחקות, נאלץ לרכוש את מדדי התל בונד, שהם סוג של סלט ירקות שהוכן על פי מתכון של הבורסה. מתכון אגב, שהוכן למניות ולא רלוונטי לאיגרות חוב.   לכן, בתקופות רבות, רמת הסיכון של התל בונד 20 עולה על זו של התל בונד 40, שזה סוג של אבסורד, וכל זאת מאחר שהבחינה נעשית על פי מתודולוגיית שווי שוק, שאינו רלוונטי כלל לאיגרות חוב, נהפוך הוא, שכן באפיק הקונצרני אנו מעוניינים בחברות עם החוב הכי נמוך ולא הכי גבוה.   נחזור לעניין האפשרות לבחור. יש כאלו שאוהבים את הסלט עם פטרוזיליה ויש כאלו שלא, יש כאלו שרוצים רק עגבניות. מה שבטוח - כולם שונאים לקבל ארוחה שהם בכלל לא הזמינו. במדדי התל בונד השונים יש איגרות חוב בדירוגים רבים ללא מתודולוגיה שמבהירה את רמת הסיכון במדד, ובחלקם, כמו למשל במדד התל בונד מאגר, גם בבסיסי הצמדה שונים. התוצאה היא מנת השקעה שלא בטוח שאליה התכוונתם.   אחת הדרכים ליצור חשיפה מאוזנת בהתאם לצרכי המשקיע, היא באמצעות השקעה במדדים שונים שהונפקו על ידי חברות שקיבלו רישיון ליצירת מדדים, דוגמת MSCI, ברקליס ומורנינגסטאר. בישראל היינו שבויים עד כה בעיקר במדדי הבורסה, אולם להערכתנו, המגמה העולמית של מדדים שהונפקו על ידי חברות ייעודיות, מראה את אותותיה גם בסיטי של תל אביב.   חייבים מגוון רחב של מדדים נחזור רגע אחורה. עד היום, הבורסה בתל אביב הייתה הגורם העיקרי אשר יצר מדדים על השוק המקומי, כמו למשל מדד ת"א 25, ת"א 100, משפחת מדדי התל בונד, מדדי אג"ח ממשלתיות ועוד. במשך שנים הורגלנו לחשוב שאלו הם מדדי הבנצ'מארק של השוק.   ניקח לדוגמה את מדד ת"א 25 אשר כולל למעלה מ- 30% מניות פארמה ומספר חברות שהזיקה שלהן למדינת ישראל היא אך ורק רישומית. נשאלת השאלה האם מדד זה משקף באופן אובייקטיבי את כלכלת ישראל? התשובה היא כנראה שלא.

לאורך הזמן, הקלה הבורסה את החסמים בכניסה למדד מסיבות שונות ומגוונות, כך שנוצר מדד מעוות שלמעשה סטה באופן מוחלט מהייעוד הראשוני שלו והוא להעניק חשיפה ל- 25 החברות הישראליות הגדולות במשק, בעוד שכרגע הוא משקף את 25 החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסת תל אביב. חשוב לומר שגם הבורסה הבינה את העניין ובקרוב אנו צפויים לראות רפורמה במדדי הבורסה אשר צפויה לספק פתרון גם לנושא זה.   לגופו של עניין, הגישה ודרך הבחינה של מדדים צריכה, להערכתנו, להיות רחבה יותר. למעשה, בעידן בו תעשיית מוצרי המדדים פורחת וישנו מוצר עוקב כמעט על כל מדד, חשוב שיהיו מגוון מדדים אשר מעניקים לכל משקיע את האפיק והסגמנט המדויק אליו הוא מעוניין להיחשף.   להתאים את שכבת הדירוג את המגוון הזה אנו מקבלים באמצעות מדדים שמורכבים על ידי חברות ייעודיות שמתמחות בכך. לאלו יש אינטרס ליצור מדדים רבים ומגוונים ככל האפשר. באמצעות שימוש במדדים אלו, ניתן להתאים את שכבת הדירוג המתאימה למשקיע, לפי המלצות יועץ ההשקעות בבנק ולפי בסיס ההצמדה - צמוד או שקלי.   כך למשל, ניתן לבחור לעקוב אחר מדד של אג"ח קונצרניות בדירוג AA ומעלה, שקלי או צמוד, בדיוק כפי שמקובל במקומות אחרים בעולם. תוכלו לעקוב אחר מדד של אג"ח קונצרניות בקבוצת דירוג A, שקלי או צמוד, או לבחור במדד HY אמיתי. באמצעות שימוש במדדים אלו, אשר לרוב גם נהנים מפיזור רחב, ניתן ליצור שכבת השקעה בדירוגים שונים ובפיזור גבוה.   למעשה, עולם המדדים הולך וגדל ויחד עם זאת הופך למגוון יותר ומעניין יותר. סל המוצרים מתרחב, ועלינו לשים לב למדדים הרבים אשר נכנסו לשוק משום שהם מביאים בשורה אמיתית ועונים להערכתנו על צורך אמיתי של משקיעים. מדדים אלו פותחים בפני המשקיע הישראלי מגוון רחב של אפשרויות השקעה באפיק הקונצרני, אשר מהווה להערכתנו הזדמנות מעניינת בתקופה זו. יחד עם זאת, אין ספק, כי על מנת להשקיע באיגרות חוב בצורה הנכונה ביותר, חשוב להתאים את הבחירה הספציפית למשקיע, ומגוון רחב של מדדים יאפשר לעשות זאת בצורה טובה מבעבר.  

ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.