הגדלת המיסוי על בעלי שלוש דירות - פגיעה אנושה בצורך בוודאות

בתקופה האחרונה, וביתר שאת בימים האחרונים, נמתחה מכיוונים שונים ביקורת קשה על כוונתו של שר האוצר משה כחלון להעלות את המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה. היה מי שטען כי מדובר בגזירה בולשביקית, אחרים טענו כי המדובר בצעד המחזיר את מדינת ישראל לימי מפא"י העליזים. מאמרי דעה נוקבים ציינו כי הצעת האוצר אינה מבחינה בין בעלים של דירות בשווי של 20 מיליון שקלים לבין בעלים של דירות בשווי של 3 מיליון שקלים, והזהירו כי עלות השינוי תגולגל על ציבור שוכרי דירות.   למרות הביקורת הרבה, לא עלתה על סדר היום אחת הבעיות המטרידות ביותר בהצעת האוצר. הכוונה היא לשרירותיות שבה מתקבלות החלטות במדינת ישראל, בעיקר בכל הקשור לענייני מיסוי, והשפעתן של החלטות אלה על רמת הוודאות שהציבור זכאי לה בהשקעותיו.   ברור לכולנו שיש אנשים שמעדיפים להשקיע בשוק ההון, אחרים קונים דירה, חלקם קונים חנות או משרד, ומרביתנו קונים רכב. כשאנחנו קונים נכס, לצד העדפותינו (טעם אישי, שנאת סיכון וכו'), אנחנו לוקחים בחשבון גם את ההשלכות הכספיות של אחזקת הנכס, ואת המסים הכרוכים בקנייתו ובמכירתו, כפי שידועים לנו במועד שקיבלנו את ההחלטה לרכוש את הנכס.   וודאות זו מהווה גורם קריטי בקבלת ההחלטה איזה נכס לרכוש והאם לרכוש את אותו נכס.   לצורך ההגזמה, אם נדע שבמקום 'טסט' לרכב בכל שנה נידרש לבחון את הרכב ארבע פעמים, נשקול שוב האם לקנות רכב שני, ואם מס השבח יעמוד על 80%, סביר להניח שנבחר להשקיע באלטרנטיבה אחרת שאיננה נדל"ן. על פי אותו הגיון, אדם שגר בדירה בבעלותו וירש דירה נוספת, והוא מתלבט האם להשקיע 500,000 ש"ח בשוק ההון או לקנות דירה להשקעה באילת, צריך להכיר את מכלול השיקולים הכרוכים בכך.   אם נניח, לצורך הדוגמה, ששכר הדירה שיקבל אזרח ישראלי מדירתו השלישית עומד על 4,000 ש"ח בחודש, הרי שלמעשה, הגזרה החדשה (1% בשנה מערך הדירה השלישית, או עד 1,500 שקל לחודש) מטילה מס של עשרות אחוזים על הכנסותיו של אותו אזרח מדירה זו. זאת, בנוסף למסים שמשלם ממילא אותו אדם בגין השכרת נכסיו. הטלת מס בדיעבד, יוצרת אפקט נוסף של חוסר וודאות, וודאות שהינה הכרחית לניהולו של שוק יעיל.   לצד המטרה החשובה של ויסות מחירי הדיור בישראל, לציבור נחוצה וודאות - וודאות לגבי מנגנוני הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך, מס ההכנסה, שיעור מס החברות, יציבות המערכת הפוליטית ועוד.   אין עוררין על כך שכל צרכן, בכל תחום שהוא, פועל בתנאי אי ודאות בנוגע לאורך חייו, לשערי הריבית, לרמות המחירים של מוצרים שונים וכמובן בנוגע לרמת האינפלציה. ואולם, התנהלותם של קברניטי הכלכלה, בניסיון כמעט נואש לווסת את מחירי הדיור, מגדילה באופן משמעותי את חוסר הוודאות של הציבור בגזרות המוטלות כל שני וחמישי.  

הכותב הוא שותף במשרד שיפמן, ספיר שטורם ושות', המתמחה בדיני מקרקעין (לרבות תביעות במקרקעין), התחדשות עירונית ומשפט מסחרי.