לקראת עונת המדדים הנמוכים, גם המשקיעים מנמיכים ציפיות

בזמן שאנחנו עסוקים באישורי תקציב ובהפתעות מכיוונו של מדד המחירים לצרכן, הנתונים הכלכליים שמגיעים מהעולם ממשיכים להיות פושרים פלוס. לאחר הנתונים החזקים משוק העבודה האמריקאי בשבוע שעבר, קיבלנו השבוע מספר נתונים פושרים. כך למשל, המכירות הקמעונאיות בארצות הברית לא עלו ושברו רצף חיובי של חודשים. אם מנטרלים את מכירות הרכבים אזי המכירות הקמעונאיות בכלל ירדו ב-0.3%. לעומת זאת, הסנטימנט הצרכני דווקא עלה יותר מהציפיות ומספר דורשי העבודה החדשים הנו פחות או יותר בצפי.

להערכתנו, מבחינה השקעתית הנתונים המעורבים מהווים חדשות טובות שכן היעדר הניצוצות בצמיחה שומר על הציפיות שהריבית תישאר אפסית לאורך זמן, וממשיך לתמוך בשוקי המניות ובאיגרות החוב הקונצרניות, זאת במיוחד לאור העובדה שחוץ מברבורים שחורים שתמיד מסתובבים, לא נראה שיש כרגע איזשהו אירוע ממשי שמאיים על השווקים.

בינתיים, בישראל, פורסם אתמול מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% בניגוד לתחזיות הכלכלנים שעמדו על 0.2%, בעוד שיעור עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילי ועומד על -0.6%.   ככל הנראה זהו  המדד האחרון ברצף המדדים החיוביים. על פי הערכות הקונצנזוס, מדד אוגוסט כבר צפוי להישאר ללא שינוי וספטמבר כבר יחזור להיות שלילי, כאשר לרוב, עונת המדדים הנמוכים מתחילה בספטמבר ומסתיימת במרץ.

לאחר שאסטרטגיית המדדים לא עבדה בשנתיים האחרונות בשל ירידה חדה באינפלציה אל מתחת לאפס, לעונת המדדים השנה, הגיעו המשקיעים עם ציפיות נמוכות במיוחד. הציפיות הנמוכות אפשרו לאינפלציה מצטברת נמוכה של כ- 0.8% בלבד, לעומת ממוצע של 1.2% בשלוש השנים האחרונות, להוביל את האפיק הצמוד ליתרון קל, לפחות עד סוף השבוע.

מאז חודש מרץ עלו איגרות החוב הממשלתיות הצמודות לטווח של 2 - 5 שנים  בכ-0.7%, לעומת עלייה של 0.6% באיגרות החוב השקליות, וזאת למרות ירידה של כ-15% במחיר הנפט בחודשיים האחרונים.

להערכתנו, לאחר 22 חודשים של אינפלציה שלילית, ובמיוחד נוכח העובדה שהאינפלציה במרבית מדינות העולם נמצאת ברמה נמוכה, המשקיעים מנמיכים ציפיות גם לעתיד. אלא שאפקט העיגון של המשקיעים והנחתם שמה שהיה הוא שיהיה, עשויים להעניק יתרון לאפיק הצמוד, זאת במיוחד לאור העובדה שבנקים מרכזיים עיקריים בעולם ממשיכים לתדלק את הכלכלות בריבית אפסית (ואף שלילית) ובהדפסת כסף. מכאן, שאם מסתכלים על איגרות החוב הצמודות למדד כסוג של הגנה אינפלציונית, הרי שהיום ניתן לרכוש הגנה זו בזול יחסית. בהקשר זה נציין שכניסת עונת המדדים הנמוכים עשויה ללחוץ את ציפיות האינפלציה עוד קצת למטה, כך שייתכן והאפיק השקלי יתנהג טוב יותר בתקופה הקרובה.

המס על דירה שלישית – השלכות על האינפלציה
אחד הסעיפים המעניינים שמיתנו את שלושת המדדים האחרונים היה הדיור אשר עלה פחות מציפיות חזאי המקרו. משקל סעיף הדיור, שעיקרו הוא שכר הדירה, הוא כ-26% מסך המדד, מכאן גם שלסעיף החדש שהכניס שר האוצר, משה כחלון, לתקציב המדינה ועיקרו להטיל מס על בעלי שלוש דירות ומעלה, יש השלכות על האינפלציה הצפויה ולכן גם על העדפות הקצאת הנכסים. הטענה הנשמעת היא שחלק מהמשכירים יגלגלו את המס על השוכרים ולכן מחירי השכירות יעלו וכך גם האינפלציה. להערכתנו, טענה זו קצת מוזרה שכן בעלי הנכסים לא היו צריכים שימסו אותם על הדירה השלישית בכדי לנסות ולהעלות את דמי השכירות, הרי אלו תמיד שואפים למקסם את תועלתם. אכן, שכר הדירה עלה בשנים האחרונות, אבל פחות ממחירי הדירות.

למעשה, בעשר השנים האחרונות עלו מחירי הרכישה בכ- 107% לעומת כ-41% בדמי השכירות. אז האם ניתן לייחס את העלייה המתונה יחסית במחירי השכירות לנדיבות של בעלי שלוש הדירות ומעלה? כנראה שלא. מחירי הדירות בבעלות אומנם הכפילו את עצמם בתקופת המדידה אך צריך לזכור שירידת הריבית החדה מאפשרת היום לקחת משכנתאות גדולות ביחס לעבר ולשלם תשלום חודשי נמוך יותר. בנוסף, את ההון העצמי מגייסים חלק גדול מהרוכשים מהוריהם, מהסבים והסבתות.  לעומת זאת, את שכר הדירה צריך לשלם מהשכר השוטף והוא כבר לא עלה באופן המאפשר עליית מחירים משמעותית. יתרה מזאת, התשואות על ההשקעה בדירות ירדו באופן משמעותי בדומה לירידת התשואות באיגרות החוב שמהוות אלטרנטיבת השקעה לדיור.

מכאן שתנוח דעתם של אנשי האוצר, שכר הדירה יעלה להערכתנו רק אם בעלי הדירות יראו שיש ביקוש גם במחירים גבוהים יותר, הם עשו את זה תמיד והם ימשיכו לעשות זאת בעתיד. מבחינת ההשפעה על האינפלציה, כמו גם על שכר הדירה, נכון יותר להערכתנו להתייחס לעלייה של כ-3.5% בשכר הריאלי בשנה האחרונה.

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.