האם ענישה מותאמת אישית תשיב את השקט למגרשי הספורט?

מכבי תל אביב בכדורגל הודיעה כי תתבע את האוהדים שגרמו להפסקתו של משחק הדרבי האחרון בגביע הטוטו, וזו הודעה שמחזירה אותנו לאחת המשוואות הבסיסיות ביותר של השמירה על החוק והסדר – כשאתה לא יכול לנצח במישור הפלילי, לך על המישור הכלכלי.

אין זה משנה אם אוזלת היד של המדינה בטיפול באלימות בספורט נובעת מחוסר יכולת של המשטרה, מחסור בתקציבים או מכך שטעויות השיפוט של לובשי הגלימות גדולות יותר מטעויות השיפוט של האוחזים במשרוקית. השורה התחתונה היא שהנסיון להשיב את השקט למגרשים במישור הפלילי רחוקות מלשאת פרי. בהתאם לכך, מישהו בקריית שלום נזכר, כנראה, שאת אל קפונה הכניסו לכלא בגלל עבירות מס והחליט לבצע התאמה של המשוואה הזאת לשנת 2016 ולמגרש הכדורגל.

התביעה האישית מגלגלת את הנזקים והקנסות אל מי שגרם להם בפועל, אך כדי שהיא תהפוך להתגלמות מוחלטת של הצדק - הרי שטוב תעשה מכבי תל אביב אם היא תודיע שאת הסכום שישלמו האוהדים המתפרעים בניכוי הקנסות וההוצאות שנגרמו בשל כך, היא תגלגל אל שאר האוהדים – אל האוהדים הטובים שרק רוצים לראות כדורגל בלי הפסקות באמצע, בלי להיפגע משאיפת עשן ובלי לשמוע מילים שבגללן הם לעולם לא יביאו את הילדים שלהם. את ההטבה הזאת אפשר לגלגל לאוהדים באמצעות סיבסוד כרטיסים שאינם כלולים במנוי, זיכוי ברכישת מוצרים בחנות המוצרים וכדומה. כך ניתן למצוא את הדרך גם לענישה פרטנית ונקודתית וגם לחיזוק התנהגות חיובית.

כדי שזה יהיה מושלם, הגיע הזמן שההתאחדות תודיע שעבור קבוצות שנוהגות בדרך הזאת היא תבטל מעתה את עונשי הרדיוס. אינני יודע מה היתה החשיבה מאחורי ההמצאה של העונש הזה, אך קל לנחש שכאשר לא ניתן להעניש באופן פרטני את האוהדים שנהגו באלימות וכאשר תופעת האלימות בספורט הולכת והופכת מרעד קל בכנף להתרסקות מוחלטת, החשיבה היתה שחייבים לשדר מסר שאומר באופן חד משמעי שהממסד, כלומר – ההתאחדות, אינה מוכנה לסבול את התופעה. יחד עם זאת, מדובר באופן מובהק בענישה קולקטיבית שיש לנהוג בו רק כאשר לא ניתן לאתר את האוהדים שראויים להענש.

אם אתם מסכימים למשוואה הזאת, הרי שחובה על ההתאחדות לייצר התאמה בין אופן הענישה לבין היכולת של הקבוצה (שהיא בפועל הגוף שמקבל את העונש) להצביע על האוהדים המתפרעים ולהוכיח שהיא פועלת בעצמה. הרי הקבוצה נענשת בגין משהו שעשו חלק מהאוהדים והיא נענשת מאחר ולהתאחדות אין את הכלים להצביע על האשמים באופן פרטני ולפעמים לקבוצות נוח לקבל עונש מההתאחדות מאחר והוא קל יותר מאשר להתמודד עם גרעין האוהדים האלים שלהן (ולכל קבוצה יש כזה).

במקרה כזה, כל קבוצה שמוכיחה מעל ומעבר לכל ספק שהיא לא רק מנסה, אלא גם מצליחה לאתר את האוהדים המתפרעים ולפעול בעצמה כדי לוודא שהם ייענשו (וקנס של 100,000 ₪  הן כאב ראש הרבה יותר גדול מכל עונש שבית המשפט יכול לפסוק) חייבת לקבל פטור מכל סממן של ענישה קולקטיבית ובראש ובראשונה –משחק הרדיוס שבמהות שלו מנוגד לכל הגיון ספורטיבי.

שנת 2016, כמעט לכל בעיה ישנו פיתרון דיגיטלי. מועדון שרוצה באמת יוכל להתקין מערכות לזיהוי פנים (כפי שמכבי תל אביב הודיעה שתעשה), להפעיל מערך פשוט וחכם לניטור הודעות ומסרים אלימים ברשתות החברתיות ולפעול נגד האוהדים שעומדים מאחוריהם וכדומה. מועדון שישתמש בכלים האלה יצליח לנצח את האוהדים האלימים ולחזק את הקשר עם האוהדים האמיתיים והטובים שלו. ומועדון שיישאר תקוע בתפישות וביכולות של שנות ה – 60 של המאה הקודמת ולא ישתמש בכלים האלה?  כנראה שמגיע לו לקבל עונשים ברוח של אותה תקופה ולחפש היכן לארח את משחק הבית הבא שלו.

אנחנו חיים בעידן שבכל ענף במשק מדברים על התאמה אישית לצרכן. כנראה שגם ענישה היא משהו שחייב להיות מותאם באופן אישי.