רגע אחרי האולימפיאדה - אילו תמריצים ומענקים רצוי לתת לספורטאים?

עשרה ימים חלפו מאז הסתיימה האולימפיאדה ה-31 ופסטיבל הגאווה הלאומית עומד לקראת סיום. כעת, יאלצו 47 ספורטאי נבחרת ישראל לחזור אל המציאות היומיומית המאתגרת הדורשת מהם לשלב בין משטר אימונים מפרך לצד הצורך להתפרנס בכבוד. אמנם, ערכה הכלכלי של מדליית ארד, אשר מורכבת בעיקר מנחושת ושוקלת 500 גרם, מוערך בכ-5 דולרים, אך היא נושאת עמה ערך סנטימנטלי רב ואת היכולת המופלאה להפוך את הזוכים בה - לגיבורי תרבות לאומיים. במסמך זה נבחן את היחס לו זוכים מדליסטים האולימפיים מצד משרדי הממשלה השונים, נבדוק את מדיניות המענקים והתמריצים, ואף ננסה להציע פתרונות יצירתיים, (אשר אינם דורשים חקיקה כלל), עבור הספורטאים.

המענקים הממשלתיים: ע"פ הוועד האולימפי, ספורטאי אשר יביא מדליית זהב יזכה לבונוס של 500,000 שקל ומאמנו יקבל בונוס של 250,000 שקל, מדליית כסף תניב לספורטאי הזוכה מענק של 400,000 שקל ו-200,000 שקל למאמנו. מדליית ארד כאמור, מציעה לזוכה ולמאמנו, סכומים של 250,000 שקל ו-125,000 שקל בהתאמה. אם נשווה את המענקים המקומיים ביחס לאלו הנהוגים בעולם, נגלה שבאופן מפתיע ישראל נמצאת בין המדינות הנדיבות מבחינת הבונוסים אשר מוענקים למדליסטים האולימפיים.

איטליה למשל מעניקה לזוכי מדליית הזהב כ-200,000 דולר, צרפת מעניקה להם כ-60,000 דולר, ארה"ב מעניקה 25 אלף דולר לכל ספורטאי שזוכה במדליית זהב, קנדה ואוסטרליה מעניקות 15 אלף דולר לזוכים בזהב. וישנן גם כאלו כמו בריטניה, נורווגיה ושוודיה, שאינן מעניקות בונוס רשמי לספורטאים זוכי המדליות.

סוגיית מיסוי המענק: לאחרונה נשמעו הצהרות מצד פוליטיקאים ועסקני ספורט שונים הקוראות לקדם חקיקה שתפטור את המדליסטים האולימפיים מתשלום מס על זכייתם. ראשית, נציין כי על פי חוק, זכייה במענק, בבונוס או בהטבה במסגרת מקצועו של מקבל הכסף - חייבת במלוא המס השולי שאותו אדם משלם במסגרת עבודתו. יחד עם זאת , אין זו הפעם הראשונה בה נדרשו פקידי רשות המסים לדון בסוגיה שכזאת.

כאשר הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר זכו בפרסי נובל, הוחלט כי מדובר בפרס חד־פעמי על מפעל חיים, והתקבלה החלטה לבצע "החרגה", ולפטור אותם מחובת תשלום המס. אנו סבורים כי על משרד האוצר ורשות המסים להגדיר את מאמץ הספורטאים והישגיהם כמפעל חיים ולפטור גם אותם מתשלום מס.

תכניות פרישה לספורטאים: סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת, נוגעת לסיום הקריירה של הספורטאים האולימפיים. לאחרונה הוגשה הצעת חוק המציעה שהמדינה תתגמל חודשית כל ספורטאי שזכה במדליית זהב, כסף או ארד במסגרת משחקי האולימפיאדה, כשהתגמול יהיה בגובה משכורת מינימום. התגמול יעשה בתמורה לפעילות חינוכית-ספורטיבית שיבצע הספורטאי יום אחד בשבוע.

אנו סבורים כי בטווח הארוך הצעת החוק הנ"ל לא תסייע כלל לספורטאים הפורשים ואף תפריע  להם להתמקד בבניית קריירה חדשה. על משרדי הממשלה ליזום תוכנית פרישה, אשר במהלכה יזכו הספורטאים הפורשים למלגת לימודים ולדמי מחייה נאותים במהלך כל תקופת לימודיהם, בנוסף על המדינה להעניק להם קדימות בקבלה לעבודה בחברות ובגופים ממשלתיים. 

לסיכום, חוסר המדיניות והעדר התמיכה הכספית מצד המשרדים הממשלתיים מאדירים עוד יותר את הישגם המרשים של ספורטאי נבחרת ישראל. על שני המדליסטים האולימפיים שלנו, אורי ששון וירדן ג'רבי, לא להמתין להצהרות הפוליטיקאים, ולנצל את התמיכה הציבורית שלהם לצורך גיוס ספונסרים מהסקטור העסקי, אשר יעניקו להם תשתית כלכלית ושקט תעשייתי, איתם יוכלו להתכונן לתחרויות הבאות.