האוזר, לידיעתך: כדאי שהפרידה מביינארט תוביל גם לפרידה מנויבך

חברת מיקרוסופט הודיעה השבוע על תכנית חדשה לרכישת מניותיה בסכום של 40 מיליארד דולר. מדובר בכ-9% ממניות החברה שנסחרת בשווי של 450 מיליארד דולר. תכנית קודמת של מיקרוסופט לרכישת מניותיה בהיקף של 40 מיליארד דולר מסתיימת בימים אלה ובמהלכה רכשה החברה כ-10% ממניותיה. בנוסף, החברה הודיעה לבעלי המניות כי הדיבידנד במזומן (חייב בניכוי מס במקור) יעלה מ-36 סנט למניה ב-2016 לסך של 39 סנט ב-2017.

רכישת המניות באסטרטגיית ההשקעות בוול סטריט היא סוג נוסף של "דיבידנד" מבחינת המשקיעים כיוון שכמות המניות בשוק מצטמצמת ובשל הימצאו של קונה גדול בשוק לכ-9% מהמניות.

מעטות החברות בבורסה בת"א שאימצו מדיניות של רכישת מניות מסיבית בצירוף חלוקת דיבידנד במזומן. אימוץ מדיניות דומה, גם אם בהיקף משמעותית נמוך, יביא משקיעים רבים גם בבורסה התל אביבית היבשושית להאמין בחברות שאימצו את המודל של מיקרוסופט.

צקצוקי לשון מיותרים
מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט חלה והתפטר בגלל מצבו הבריאותי. נאחל לו החלמה ובריאות. המנכ"ל והיו"ר, אמנון נויבך, היו מסוכסכים תקופה ארוכה ונדרש מפשר לניהול שיחות ביניהם. נויבך ודירקטוריון הבורסה מיהרו להוציא הודעה – "בתקופת כהונתו תרם ביינארט תרומה חשובה ביותר לבורסה בהתמודדות עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה. הוא גיבש הנהלה מקצועית, התווה אסטרטגיה מעודכנת והוביל שיתופי פעולה יצירתיים וגלובליים לטובת פיתוחה של הבורסה...".

נויבך שנזקק למגשר כדי לשוחח עם ביינארט, לא חסך דברי הלל מהמנכ"ל המתמודד עם מחלה קשה. אם חברי דירקטוריון הבורסה ויו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, היו אמיצים הם היו צריכים להיפרד מנויבך ולמצוא צמד מנהלים חדש שיצעיד את הבורסה קדימה. הבורסה שלנו סובלת מיובש מתמשך במסחר וממשבר אמון מצד המשקיעים כלפי החברות בנוסף למשבר ביחסים בין העובדים להנהלת המוסד. נויבך נמצא כבר שנתיים וחצי בבורסה ועד עכשיו לא ראינו שתקופת היובש הסתיימה. הגיע הזמן לשינוי מהותי ודפוסי חשיבה מחוץ לקופסה עם צוות חדש.

המלחמה על כרטיסי האשראי החלה
בנק הפועלים שיגר לכנסת מכתב בו הוא דורש להפריד את חברות כרטיסי האשראי "כאל" מבנק דיסקונט. כזכור, ועדת שטרום החליטה להפריד את ישראכרט (פועלים) ולאומי קארד (לאומי) משני הדואופולים ולאפשר לבנק השלישי בגודלו דיסקונט להחזיק בכאל במטרה לסייע לו לשמור על נתח השוק שלו ואולי להגביר את התחרות הבנקאית.

בבנק הפועלים כתבו: "חברת כרטיסי אשראי אחת בבעלות הבנק השלישי בגודלו, עשויה להביא ליתרון בלתי הוגן של אותה חברה על פני מתחריה – שהם השחקנים החדשים שאמורים לקום בעקבות החוק, ובכך לפגוע בהגנת הינוקא שהצעת החוק מבקשת לקדם".

הפועלים מתנגד גם להקטין את מסגרות האשראי ללקוחותיהם כדי לאפשר שגשוג לחברות כרטיסי האשראי שימכרו ויהפכו בעתיד לבנקים. הקטנת מסגרות האשראי תפגע, לטענת הבנקים, "בכוח הקניה של הצרכנים דבר שישפיע לרעה על המשק כולו". בשבועות הבאים נשמע שלל נימוקים נגד מסקנות וועדת שטרום. כיוון שכל בנק מעסיק 6 או 8 לוביסטים, יועצי משברים, יח"צנים, מתקפת האיומים וההסברים רק בתחילתה. כדי שלא נתבלבל בין טיעון רציני לפחות אמין כדאי לבנקאים להתרכז בנימוקים מהותיים בלבד.

ליאת לבנת היא כלכלנית ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)