האם בכלל ניתן להחיות את הבורסה בת"א?
בורסה
כבר חודשים ארוכים שאנו עדים לקיטון מתמשך בנפח מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב, וביום המסחר הראשון בספטמבר החליפו ידיים מניות בשווי שוק של כ-300 מיליון שקל בלבד. נפח הפעילות היומי הממוצע-נמוך בהרבה מהנתון הרשמי, שכן אם נפחית מכלל המחזורים את הפעילות בתעודות סל המחקות מדדי מניות זרים, הנפח היומי לא עובר את ה-600-700 מיליון שקל.
נתונים עגומים אלה בולטים עוד יותר כאשר מייחסים למחזור היומי הבורסאי את סך כל ההחזקות של ישראלים, מוסדיים ופרטיים, בנכסים פיננסיים בכלל ובמניות בפרט. על פי נתוני בנק ישראל, כלל הנכסים הפיננסיים שמחזיק הציבור נכון ל-30 ביוני האחרון מסתכמים ב-3.3 טריליוני שקלים. על פי קירוב שנעשה, עולה כי סך השווי של מניות מקומיות שמחזיק הסקטור המוסדי מגיע לכ 250 מיליארדי שקל. גודלו של מצבור הנכסים הכספיים שבידי הציבור מדהים, פי 10 מתקציב המדינה ופי 3 מהתל"ג. נתון זה מתקבל בקהילה הפיננסית הבינלאומית כמחמאה וכביטוי לאמון שרוכש הציבור החוסך לממשלתו. על רקע נתוני המאקרו המרשימים, נפח המחזורים בבורסה המקומית זניח לחלוטין.
מרבית המניות הרשומות - אינן נזילות
כל קורס מבוא לשוק ההון וניירות ערך מאפיין נכס נזיל על פי שלוש תכונות: מהירות המימוש הקצרה, העמלות המינימליות והפסדי המימוש הקטנים יחסית. נזילות הנכסים הפיננסיים הסחירים מתאפשרת כאשר לצד שוק ראשוני שבו פירמות מנפיקות מניות למימון פעילותן, מתקיים שוק מישני - בורסה שבה מתבצע מסחר יומיומי, מסודר ורציף המאפשר למשקיע פיננסי למכור מניותיו או לקנות בכל עת שיחפוץ.
- כל הכותרות
הבורסה המקומית פסקה כבר מזמן לקיים תכונות אלה. רק בתל אביב ניצב המשקיע בפני דילמה של סחירות מול איכות. בישראל, משקיע רציונלי ומעשי יעדיף במרבית המקרים לרכוש מניות מהקבוצה של ת"א 25 ואולי גם ת"א 100 שניתן לסחור בהן בקלות יחסית גם אם נתוני המנייה ו/או הפירמה כמו מכפיל, צפי הזמנות-מכירות, הענף, ההנהלה וכד' אינם מדהימים. זאת, לעומת עשרות רבות של מניות של פירמות קטנות יותר אך רווחיות מאד, מנוהלות היטב עם סיכויי צמיחה טובים ובענף מבטיח. מיגבלתן היחידה קשורה ברמת סחירות מניותיהן. בניית פוזיציה במניות כאלה עשוייה לקחת שבועות והזמן למימוש - דומה.
הזירה נוחה למניפולטורים
סיטואציה כזו "מזמינה" קרנות ושחקני בורסה לייצר רווחי הון מלאכותיים שלא על פי כללי הביקוש וההיצע ההוגנים. הקשר היסטורי; לפני עשרות שנים, כאשר המסחר במניה מסויימת לא התאזן, בעליית שער יומית של 10% נרשם שער הסגירה 5% קונים בלבד "ק-1". אם ביום השני חזרה התמונה נרשם שער של "ק-2" בעליה של 5% נוספים. ביום המסחר השלישי התירה הבורסה תנודת שער בלתי מוגבלת. עכשיו, נסו לדמיין אילו תכסיסים ידעו לייצר פעילי שוק לטובתם. חלק מהללו הורשעו בבית המשפט באשמת מניפולציה.
האם ניתן להחיות את הבורסה?
מצבה העגום של בורסת המניות מדאיג את כולם: משקיעים, ממשלה, רשות ניירות הערך והברוקרים. לאחרונה מרבה יו"ר רשות ני"ע הפרופ' האוזר להדגיש בהופעותיו הציבוריות את רוח הנכאים הפוקדת את השחקנים הגדולים בשוק באשר לסיכוי להחייאת הבורסה. מה עושים? ייאמר מיד: קריאה ציבורית והטפת מוסר בעלמא לגופי הפנסיה וקרנות הנאמנות איננה מספקת. החלפת ראשי הבורסה לפני מספר שנים מתוך ציפייה לפעילות נמרצת להגדלת נפח הפעילות ושיפור הסחירות לא הביאה לפתרון. זה היה ניסיון לטפל בסימפטומים במקום לטפל בשורש הבעיה.
שורש הבעיה נעוץ בכמה התפתחויות, כשהעיקרית שבהן היא שהבורסה והבנקים החברים בה סובלים כבר זמן ממושך מתדמית גרועה. ההתייחסות הפופוליסטית והאווירה האנטי עיסקית ברחוב שמלבים גורמי תקשורת שהפכו להיות "חברתיים" יותר ויותר, היא שורש הבעיה. שוב חוזרים ונשנים גם בקרב חברי כנסת ואישי ציבור ביטויים כמו קזינו, זירת הימורים או פתח להתעשרות קלה.
אותם סוציאל בולשוויקים מתעלמים מעובדת יסוד: בישראל ,כחלק מהכפר הגלובאלי, כמו במרבית המדינות המתקדמות בעולם, גיוסי הין במניות להרחבת פעילות פירמות אינה מנהג מגונה. המניות מהוות חלק לא מבוטל בתיקי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות וכן תכניות ביטוח חיים. חשוב להבין כי הסטיגמה השלילית שאימץ הרחוב פוגעת בערכים ובשוויים של המניות השונות, ובעקבות כך גם ברווחי ההשקעות הניצברות לפנסיה. במקביל, עודף הרגולציה המכביד על חלק ניכר מהתאגידים הבורסאיים מהווה גם הוא פקטור שלילי.
הואיל וההשקעה בבורסה יורדת בהדרגה מסדר היום הציבורי כאלטרנטיבה לפקדונות בבנקים לטובת השקעות בדיור ובנכסים מניבים ולפני שיהיה מאוחר מידי, חשוב ביותר מצד האוצר, רשות ניירות ערך ואולי גם בנק ישראל ליזום הקמת ועדה עם סמכויות, שיצורפו אליה פעילי שוק ההון לצד אנשי אקדמיה, אשר תגבש צעדים מעשיים להחייאת שוק המניות כמקובל בכל המדינות המתקדמות בעולם.
הכותב משמש כדירקטור בתאגידים בורסאיים ופיננסיים, כחבר בוועדות השקעה מוסדיות וכיועץ לחברות ציבוריות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
4.להוריד מס על הרווחדור 27/09/2016 22:32הגב לתגובה זו1 0פתרון הגיוני ממנו תרוויח גם המדינה בגלל גידול במחזורי המסחר.סגור
-
3.חבל על המאמץ, וכמות התגובות פה תעיד, החולה מתמני 27/09/2016 21:51הגב לתגובה זו1 0אין צורך ואין טעם ב 20 עד 25 שנה הקרובות להחיות את הבורסה הישראלית. בשוק גלובלי אין לה שום יתרון וזכות קיום, המס גבוה ולא הגיוני מול רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה בישראל. העולם מלא בהזדמנויות השקעה טובת בהרבה, סחירות נזילות ושקיפות. לאחר 20-25 שנה כאשר יהיה פה דור של אנשים פסיאודו סוציאליסטים שיתבגרו ויבינו שכרתו את הענף של הבטחון הסוציאלי פנסיוני שלהם בחיסול הבורסה- רק אז יהיה טעם להקים פה בורסה ישראלית לפי כללים אחרים לחלוטין. עד אז, כל הפרשנים שקוראים להקים ועדות, ונותנים המון עצות "טובות" לאחראים מבזבזים אנרגיה במקום הלא נכון. לכו לקנות דירות חברים, זה מה שהשרים וחברי הכנסת ופקידי האוצר והבנקים רוצים שתעשו.סגור
-
2.התשובה פשוטה: תורידו את המס! (ל"ת)ציפור 27/09/2016 02:58הגב לתגובה זו3 0סגור
-
1.ואני אומר לךבני גור 27/09/2016 00:36הגב לתגובה זו1 0שהקמטים האלה משהו נורא.סגור
