תקציב התמיכות בתכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) של המדען הראשי במשרד הכלכלה נגמר ביולי 2016, ועשרות מפעלים עם תכניות מו"פ טובות נותרו ללא תמיכה ממשלתית. מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אורי אורנשטיין, העריך כי כעשרה מפעלים קיבוציים נאלצו להקפיא תכניות מו"פ בגלל אי יכולתם לקבל תמיכה ממשלתית. עד סוף ספטמבר השנה כ-60 מפעלים בתחומי הייטק, מזון, מתכת, פלסטיק הקפיאו תכניות מו"פ, כך מעריכים במשרד הכלכלה.
בתעשייה הקיבוצית פנו לשר הכלכלה, משה כחלון, בבקשה לא לדחות ל-2017 השקעות במו"פ כיוון שמדובר באפיק השקעות בעל תשואה גבוהה למשק, תוך שחברות מצליחות החזירו את ההשקעה בתמלוגים. משרד האוצר ענה לפניות בנושא כי "כמו שמשפחה צריכה לנהל תקציב שיספיק לה עד סוף השנה, כך המדען הראשי צריך לדעת לנהל את תקציבו עד סוף השנה. מיצוי התקציב באמצע השנה הפך לשיטה שנועדה ללחוץ על האוצר להעביר למדען תקציבים נוספים וכך להגדיל את תקציבו השנתי".
במשרד הכלכלה התחלפו בשנה החולפת שלושה שרים: אריה דרעי (בגלל מתווה הגז), בנימין נתניהו ועכשיו משה כחלון. המשרד קוצץ וחלק מפעילותו עברה למשרד הרווחה. כחלון מתעתד אחרי העברת התקציב, בינואר או פברואר 2017, להעביר את המשרד לשר חדש ולהתמקד בתפקידו באוצר.
- כל הכותרות
מה כל כך חשוב במו"פ?
המדען הראשי של משרד הכלכלה שינה לפני כשנה את שמו – לרשות החדשנות. במשך השנים סיפורי ההצלחה בהשקעות המדען הראשי בלטו בחברות מוכרות ומשגשגות – אורבוטק, אי.סי.אי, איזיצ'יפ, רדבנד, ארגו, דורות, טאואר, קליקסופטוור, אי.די.אי ומאות נוספות. מרבית החברות הונפקו לציבור בישראל ובוול סטריט וזכו להצלחות עסקיות מרשימות. חלק נקנו, אחרי שהונפקו לציבור על ידי חברות ענק זרות, והניבו תשואות נאות למשקיעים בהם וכמובן למדען הראשי שמייצג את המדינה.
זירות הפעילות של המדען הראשי מתפרשות על מגוון חברות בשלבי חיים שונים: חברות הזנק, חברות בצמיחה, תשתית טכנולוגית, חברות שמתחילות בפעילות בחו"ל. הפעילות מתפרשת גם לצד חברתי-ציבורי כמו: תכנית להשבת אקדמאים לישראל, תמיכה במו"פ של טכנולוגיה מסייעת עבור בעלי מוגבלויות, הקמת מרכזי מחקר בפריפריה במטרה לסייע בחינוך וטכנולוגיה.
יצוא הסחורות קפא – המו"פ עוזר לגידול ביצוא
יצוא הסחורות מישראל קפא מאז 2013 למרות המשך הגידול בסחר העולמי, כך דיווח בימים אלה מכון הייצוא. המדען הראשי הוא אחד הגורמים המשפיעים על הייצוא, והקפאת תקציבי המו"פ בוודאי תפגע בנתוני הייצוא הצפויים עד מחצית 2017.
בדצמבר 2015 הודיע המדען הראשי על השקעת 100 מיליון שקל בקידום הסייבר הישראלי. ישנה בארץ תעשיית סייבר מפותחת – צ'ק פוינט, אימפרבה, רדוור ורבות נוספות וישראל נחשבת למעצמה בתחום. חברות עם רעיונות טובים בתחום זקוקים למדען כדי להתפתח כיוון שהתחום בוער. חברות כאלה לא יכולות לחכות ל-2017 עד שלמדען יהיה כסף לסייע להם. שר הכלכלה והאוצר משה כחלון עסוק בהעברת התקציב, בהורדת מחירי הדיור, במאבקים כלכליים נוספים. עליו למצוא זמן לטפל במציאת מקור לתקציב המדען במהירות כדי למנוע פגיעה בייצוא וביזמים שמחכים לסיוע ממשלתי מהמדען בזריזות.
* ליאת לבנת היא כלכלנית ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
14.הטענה שהתקציב הוקפא לא נכונהנפתלי 02/10/2016 19:24הגב לתגובה זו0 0התגובה של משרד האוצר ממצא את העניין,התקציב נגמר באמצע השנה ולא הוקפא כדי ליצור לחץ להגדיל את התקציב . הכישלון של המדען הראשי שצריך ללכת הביתה. תארי לך שתקציב הבריאות או החינוך היה נגמר באמצע השנה כמה כסף היה צריך להוסיף למשרדים אלו. מי שחושב שצריך להגדיל את התקציב צריך לבקש וללחוץ לקראת השנה הבאה , ולא לגמור את התקציב באמצע השנהץסגור
-
13.הקפאת תקציב המדען הראשי - חוסר אחריות לאומית מצד כחלוןדור 01/10/2016 21:52הגב לתגובה זו1 0פעילות המדען הראשי שהתחילה בשנות השבעים היא שיסדה ופיתחה את התעשית הטכנולוגית בישראל, הקטר העיקרי של המשק. פגיעה בתקציבי המדען הראשי היא פגיעה בעתיד של מדינת ישראלסגור
-
12.המדען הראשי מסייע למגוון עסקיםצלי 28/09/2016 20:13הגב לתגובה זו1 0לא רק לעיסקי הייטק כפי שניתן לחשוב בטעות.סגור
-
11.הסטטיסטיקה של המדען הראשי מענינתשרגא 28/09/2016 15:29הגב לתגובה זו2 0הבנתי שיצאו ונעזרו בכספי המדען חברות רבות שהפכו לגדולות ומובילות במשק. הם גם משלמות תמלוגים יפים. מענין לדעת כמה כספים ירדו לטמיון בהשקעות כושלות? הרי לא כל ההשקעות הצליחו...סגור
-
10.תקציב המו"פ חשוב לקידום עסקים קטניםהוגו 28/09/2016 14:38הגב לתגובה זו2 0עסקים קטנים זקוקים לעזרה במימון מהמדען הראשי ואסור למנוע זאת מהם כי זה ישביתם.סגור
- טען עוד
-
9.תחלופת השרים במשרד הכלכלה לא הועילה למדען הראשישמיר 28/09/2016 13:45הגב לתגובה זו2 0כל שר שנכנס לא היה מספיק זמן להבין את משמעות המענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחילת דרכם עם מוצר בדרך וצורך בכסף.סגור
-
8.כספי מדינהאפרים 28/09/2016 13:33הגב לתגובה זו0 0זה היה אמור להיות הכסף הכי בטוח, אבל מסתבר שדבר לא בטוח...סגור
-
7.למי שיש רעיון טוב שיחפש משקיעיםאיילה 28/09/2016 12:49הגב לתגובה זו0 2יש הרבה כסף פנוי למשקיעים וקרנות הון סיכון והן יכולות לממן יזמיות ועסקי הייטק וביומד מענינים מכסף פרטי.סגור
-
6.המדען הראשי עוזר לחברות הזנקשרה 28/09/2016 12:15הגב לתגובה זו2 0בלעדי הסיוע שלו חלק מחברות ההזנק היו מתקשות להתרומם עסקית וכך היזמות הקטנה לא הייתה מזנקת לפעילות מעשית.סגור
-
5.אין טעם לפגוע ביזמיםגיא 28/09/2016 11:44הגב לתגובה זו2 0היזמים זקוקים לתקציבי מו"פ בתחילת דרכם.סגור
-
4.הרבה מפעלים קמו תודות למענקי המדען הראשיעודד 28/09/2016 11:11הגב לתגובה זו2 0צריך למצוא מימון להמשך תקצוב המדע"ר בגלל שהוא מהווה קרש קפיצה לעסקי הייטק רבים וחלקם מצליחים.סגור
-
3.אין כסף-לחרדים ולמתנחלים תיאבון אינסופי. (ל"ת)אחד 28/09/2016 10:20הגב לתגובה זו3 1סגור
-
לא בכול אשמים החרדים . תתבגר (ל"ת)נפתלי 02/10/2016 19:26הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.עידוד היצוא והיזמות נפגעיםאהרון 28/09/2016 09:43הגב לתגובה זו3 0יזמים עם רעיונות ישומיים בעלי היתכנות רצינית מגיעים למימוש וביצוע ואז הם נתקלים בחוסר תקציב מו"פ. מדובר ,לטווח ארוך, בפגיעה אפשרית ביצוא וכמובן ביזמים שמחפשים מימון אחר שאינו זול.סגור
-
1.הפגיעה מתמקדת בחברות חממה וקטנותהייטקיסט 28/09/2016 09:17הגב לתגובה זו4 0אלו החברות שזקוקות במיוחד לסיוע כספי למו"פ מהמדינה והן עלולות להיות הנפגעות העיקריות מהעדר תקציבי מו"פ.סגור
