
"חזון השלום יכול להפוך למציאות באמצעות הכלכלה" - נפרדים משמעון פרס, שהוביל את תכנית הייצוב של 1985
נפרדנו אתמול משמעון פרס, אשר יזכר בדפי ההיסטוריה על פעילותו המשלבת בין שלום וביטחון. גם בתחום הכלכלה יש לשמעון פרס תרומה משמעותית למשק הישראלי, כאשר גולת הכותרת היתה הובלת תכנית הייצוב של 1985 כראש ממשלה, לאחר שב-1984 האינפלציה טפסה לכ-450 אחוז לשנה. התכנית שנרקמה ובוצעה ביולי 1985 דרשה את יישומם של צעדים כואבים ולא קונבנציונליים - בדמות קיצוץ כואב בתקציבי הביטחון והחינוך, אשר רק מנהיג נחוש היה יכול להשיג.
מנהיגותו בישיבת הממשלה המכרעת במטרה להשיג את התמיכה של השרים המפקפקים, באחת השעות הקשות ביותר שידע המשק בתחום הכלכלי, תזכר גם היא בדפי ההסטוריה. מנהיגותו באה לידי ביטוי גם בהישג מול ההסתדרות, אשר לאחר שביתה של יום אחד ויתרה על האינטרסים המגזריים והבינה את גדולתה של השעה – הבנה שאליה מגיעים רק באמצעות אמונה במי שמנהיג את המהלך. שמעון פרס הבין את המשמעות של המלצות הכלכלנים והוא לא נתן להזדמנות הגדולה לחמוק מידיו, תוך יישום תכנית רב-ממדית שהפכה לשיעור קלאסי בחיסול איפר-אינפלציות בכול הטקסטים שנכתבים בנושא זה בעולם.
פרס חזר להנהיג את הכלכלה כשר אוצר בסוף 1988 עד הרביע הראשון של 1990. בתקופה זו הוא נהנה מהפירות של תכנית הייצוב אשר אפשרה להפחית במקצת את שיעורי המס וממש לקראת סוף הקדנציה הוא חווה גם את התחלת גל העלייה מברית המועצות לשעבר. הממדים המשמעותיים של השינוי הפתאומי חייבו פעולה מהירה אשר בפועל התרחשה בעיקר בתקופה שלאחר כהונתו.
שמעון פרס נחשב גם למנהיג עקב חזונו ופעילותו למען קידום הטכנולוגיה העילית והפצתה במשק, אשר כידוע היא רכיב מרכזי של הצלחת המודל הכלכלי הישראלי אשר עם השנים עבר מגירעון מתמיד בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לעודף מבני המלווה אותנו כבר שנים רבות. אבל בעיני התרומה המרשימה ביותר של שמעון פרס, אשר מזוהה באופן ברור עם פועלו וחזונו - היא מנהיגותו בהובלת גישה פרגמטית שהיא אבן פינה בסיכוי לשפר את החיים במדינתנו: לקדם את חזון השלום, המתקשה להתרומם בתחום המדיני, באמצעות "שלום כלכלי". השלום עם מצרים, השלום עם ירדן, הניסיון לשיתוף פעולה עם הפלסטינים והכמות הגדולה של פרויקטים משותפים ששמעון פרס ניסה לקדם בחייו, זהו מתכון מנצח שרק בן אדם עם ניסיון בעשייה יכול להוביל ולנסות לקיימו בנחישות מתמשכת.
לו חזונו של פרס היה רוקם עור וגידים במידה משמעותית יותר, ייתכן שיכולנו להגיע לנקודת האל חזור, שהיתה מביאה את הצדדים לסטטוס-קוו שלפיו לא כדאי לאף צד לחזור לעימותים. את המשימה הזאת הוא לא הצליח להשלים.
יהי זכרו ברוך.
* הכותב הוא פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, האוניברסיטה העברית וראש התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר
- 6.איציק 02/10/2016 11:36הגב לתגובה זוכתוצאה מגבולות פתוחים עבודה ועשיית עסקים בישראל, עם התחלת האינטיפאדות נסגרו הגבולות, והכלכלה הפלשתינית קרסה, ומאז מסתמכת רק על תרומות, שבעיקר מעשירות את מנהיגיהם,,, משתמע מכך שלמנהיגי הפלשתינים חשוב יותר צבירת כספים והתעשרות מתרומות מרחבי העולם מאשר השלום שיביא לשגשוג כלכלי, וטובת האזרח הפלשתיני שנאנק במאבקי הישרדות,,, כך שחלומות השלום הם הזויים כל עוד מנהיגי הפלשתינים דואגים רק לעצמם ולמקורבים לצלחת,,,
- 5.אחד 02/10/2016 03:40הגב לתגובה זולאנטי ציוני.
- 4.קליפ 30/09/2016 19:15הגב לתגובה זולמה להסתיר את חסרונה של תוכנית הייצוב ?שפגעה במגזרים בלתי חשובים(העניים המטומטמים) והעשירה את הטייקונים החכמים. ת.נ.צ.ב.ה
- 3.דניאל 30/09/2016 12:15הגב לתגובה זואכן איש גדול הלוואי והיה נחשף לרעיון של ״כלכלה מבוססת משאבים״ שמציע דרך להתעלות על מחסור, עוני, מלחמות.. יש לנו את הטכנו׳, הידע והמשאבים כדי לשנות את העולם
- 2.משה 29/09/2016 10:58הגב לתגובה זולפליסטינים ולחמאס יש החלטה מחייבת שאף אחד לא יפר אותה והיא השמדת מדינת ישראל! קיראו את האמנה הפליסטינית והחמאס ואז תווכחו שהחלום של פרס הוא רק חלום ששיגע הרבה אנשים פה אצלנו.
- יוסף 30/09/2016 15:05הגב לתגובה זושמאלנית של מתדלקי כדורי ההזיה .יש דברים שלבני אדם קשה לתפוס כרגע העולם הולך למלחמות - "לכל זמן ואת לכל חפץ תחת השמיים " -את למלחמה - ואת לשלום
- 1.לשטחים בעקבות אוסלו! 29/09/2016 09:26הגב לתגובה זוהוא היה ונותר לוזר, כפי שהעידו עליו בני מפלגתו....
- יוסף 30/09/2016 15:09הגב לתגובה זואני לא הסכמתי עם ההזיות השלום שלו אבל הוא גם תרם למדינה הוא למשל חמש את המדינה ביכולת אטומית הוא תרם הרבה למדע וכו' אבל היה לו בעיה הלוסינציונית לגבי שלום לא כולם מושלמים .