אם לא זכינו לפנסיה תקציבית, האם בכלל תהיה לנו פנסיה?

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר דן בין היתר בתחום הפנסיה ובסכנות הטמונות לחוסך בתחום זה. הדוח מבחין בין העמיתים בפנסיה התקציבית, ואדגיש עמיתים ולא חוסכים כי בפנסיה התקציבית אין הפקדות אלא הכל משולם כחלק מהתקציב המדינה (פרט להשתתפות של אחוזים מועטים), ששם "הבור של הפנסיה" גדול - כ-650 מיליארד בסוף 2015 (56% מהתוצר הגולמי!). עם זאת, נראה שהסיכון של העמיתים קטן בהרבה מאשר של הקבוצה השניה של החוסכים, שם לכאורה הבור קטן יותר ולו מעצם העובדה כי מדובר על קרנות צעירות יותר ומחויבות לאיזון, אך הסיכון על החוסכים רב יותר.

מהנתונים העולים מהדוח מסתבר כי למרות שפע הכתבות ולמרות המודעות ההולכת ועולה של הציבור עדין היכולת והרצון של הפרט שחוסך להבין את המשמעות של הפנסיה היא נמוכה ולעיתים כמעט ולא קיימת. למה זה קורה? הרי ברור לנו שמדובר על החיסכון הגבוה ביותר שנחסוך בימי חיינו ועל עתידנו הפיננסי. לטעמי לשאלה זו תשובות רבות, ואחת מהתשובות שאני רגיל לשמוע הינה שלא משנה מה נעשה במילא לא יהיה לחברות כסף לשלם לנו, או "אני לא סומך על חברות הביטוח".

כפי שצויין בתחילת הטור, אכן בעיית הפנסיה והמקור לתשלום אינה בעיה פשוטה, התארכות תוחלת החיים וההנחות הפנסיוניות אינן תואמות כנראה את המציאות הכלכלית הקיימת. יחד עם זאת, מדובר על האפיק היחיד שקיים שמזכה את החוסכים בהטבות מס (למרות שחלקם לא מגיע להטבות אלו), האפיק היחידי שאליו יכול המעסיק להפקיד ולקבל ניכוי ממס והאפיק היחידי שמחוייב על פי חוק. האם המעסיק יכול להפקיד עבורנו לקניית נדל"ן במקום לפנסיה? ברור שהתשובה היא שלילית.

לגבי הדאגה לאיתנותה של חברת הביטוח, מובן כי רק לשוטים ניתנה הנבואה אך כהרגלנו ננסה להיתלות בעבר ואם נבדוק אותו בקפידה נראה כי נתקלנו בפשיטת רגל של חברת ביטוח אחת בשם "הסנה" שגם לאחר שפשטה רגל מבוטחי ביטוחי החיים והמנהלים שלה לא נפגעו, נגלה קרנות פנסיה ותיקות שהמדינה ערבה להתחיבויותיהן (עד גובה מסויים), האם כך יהיה גם בעתיד? לא בטוח, אך מדובר על ענף שמפוקח רגולטורית בצורה הדוקה ומוקפדת.

"מסבירים לי כלכך הרבה מושגים וכמה שאני מנסה אני לא מבין". דומה הדבר למי שאומר מכיון שהחומר קשה לי אני מוכן להפסיד הרבה מאד כסף. תנו לי לגלות לכם: איננו מדברים על נוסחאות מתמטיות או פיסיקליות קשות, אנחנו מדברים על כמה וכמה עקרונות שאם נקפיד עליהם נוכל להשיג הרבה יותר על ההשקעה.

בניגוד לפנסיה התקציבית שם הדברים ברורים וסגורים, בקרן הפנסיה הצוברת שלנו אנחנו חיבים להקפיד על כללים ברורים ועל מעקב לאורך זמן. השפעת דמי הניהול היא קריטית, וההבדל בין דמי ניהול של 6% מהפרמיה ו-0.5% מהצבירה לבין דמי ניהול של 2% ו-0.25% בהתאמה הוא הבדל שיכול לגרום לחסכון להיות גבוה יותר במעל 10%. ההבדל בין תשואה של 3.5% לאורך זמן לבין 4% לאורך זמן גם הוא משפיע על החסכון במעל 10% (ראו הערה בסוף המאמר), עלויות הביטוח משפיעות גם הן ועוד כהנה וכהנה.

לגבי השאלה האם לעשות את זה לבד או עם אנשי מקצוע, זו כבר שאלה שכל אחד יכול וצריך לשאול את עצמו. קיימים אנשי מקצוע טובים מאד בשוק הפנסיוני שתרומתם ללקוח גדולה לאין שיעור מעלותם, וכמו שבהחלטות גדולות בחיינו אנו מתיעצים עם אנשי מקצוע טובים ומצויינים ומשלמים להם את שכר טירחתם, גם במקרה הזה אפשר לפעול באותו מודל.

אז לא לטמון את הראש בחול , לא להמתין לדוח מבקר המדינה ולהתחיל לפעול ולבדוק כבר היום כאמור לא מדובר על פיצוח תורת הקוואנטים מדובר על פנסיה.

הערה:
ללקוח בן 35 אשר הוא ומעבידו מפקידים 20% משכר של 15,000 ש"ח עד גיל 67.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמוריםו/או בנכתב במאמר זה ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות במידה ומוזכרות**