מדנקנר ועד פישמן: יכולנו לזהות את הטייקונים השוקעים מזמן
המשק הישראלי עובר תהליך התפכחות שבו טייקונים ואנשי עסקים גדולים חווים פשיטת רגל, שמשאירה חובות ונפגעים כלכליים רבים. נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, מוטי זיסר ז"ל ואחרים נופלים מאיגרא רמא של הצלחות ורווחים לבירא עמיקתא של חובות, דיונים בבתי משפט והסברים על הגורמים לנפילה.
מהמר כפייתי מאופיין באישיות נרקיסיסטית ואנטי סוציאלית. הוא לא יקום משולחן הרולטה כאשר הוא מתחיל להפסיד את הרווחים הגדולים שצבר קודם לכן, למרות הזדמנות לחתוך את ההפסד ולצאת בנזק מבוקר. ההבנה כי הוא מסכן לא רק את עצמו אלא גם אחרים רבים, לא מהווה שיקול בעיניו.
לטייקון בסכנת קריסה יש מאפיינים מובהקים הניתנים לזיהוי: טבעת הדוקה, מעין "חצר ביזנטית" של יועצים בשכר גבוה שרק יעודדו לקיחת סיכונים ויעריצו את הפטרון שלהם. הטייקון חי בעולם בעל כפל משמעויות, עד כדי פיצול אישיות ממש; סחרור כספים ועסקאות מפוקפקות ביום, הילולות רליגיוזיות ותרומות לרבנים וגורואים רוחניים בערב.
פיצול האישיות מתבטא בשני אנשים שונים. האיש המוחצן בעל הביטחון העצמי מוגזם, כריזמטי, נמרץ, לא מתעניין בפרטים, רוצה את מאווייו כאן, עכשיו ומיד, משתעמם בקלות מכל מה שאינו הוא. מפתח התנהגות ראוותנית (רכישת או בניית בתים בעשרות מיליוני שקלים, רכישת מטוס פרטי) זקוק למשובים חיוביים וחיזוקים ללא הרף מסביבתו הקרובה, ולכן גם חשיבות רבה לאור הזרקורים, ראיונות רבים במדיה (או רכישת אמצעי מדיה), לקיחת חלק באירועים פומביים, ייזום אירועי חברה וצדקה ובעיקר בזבוז כספים רב ביחס למקורביו הקרובים והרחוקים.
האיש השני הוא לרוב שותק, מופנם, בעל חרדות רבות ודיכאון עד למשאלה של "תתפסו אותי כבר ". לא מייחס לחיים משמעויות נוספות חוץ מעושר ופרסום המחפים לרוב על ריקנות, העדר משמעות לחיים וקשיים ביצירת קשרים אישיים אמתיים.
הטייקון השוקע: קווים לדמותו
מהמר כפייתי כלכלי הוא מהמר פעולה השואף לממש את פנטזיות הגדלות שלו. המהמר הכפייתי נע על רצף של: זכייה-הצלחה-הפסד-ייאוש-ויתור. מנגנוני הכחשה מפותחים ואינטליגנציה גבוהה עוזרים לו לפתח אידיאולוגיות על הלקויות שלו: כולם גנבים, ככה מצליחים, עוד מעט ארוויח בעסק אחר, אפצה את כולם וכן אידיאליזציה של המצב: מעולם לא פגעתי באיש, אני מפרנס עשרות בתי אב, ושוב פיצול האישיות שצץ: אני תורם לנזקקים, אני יהודי מאמין, הרבנים מכבדים אותי.
ההצלחות הראשוניות והזכיות הראשונות הופכות את המהמר הכפייתי מעוד אדם רגיל ל"מידאס" כשההצלחות, מזינות את שגעון הגדלות הנרקיסיסטי. הפסד ראשון גדול ולא צפוי מהווה את הטריגר להתחלת ההדרדרות. יועצים חדשים מתגייסים לעזור לטייקון בעל הילת הווינר הנצחי, אבל הם לא יודעים שהטייקון כבר לא יכול לרדת מהקרוסלה; אוטוטו תגיע העסקה או מהלך גרנדיוזי אחר יבשיל ולכן הוא מרשה לעצמו לגייס עוד חוב ולבקש עוד הלוואות מהבנקים. הייאוש מחלחל לאישיותו של המהמר אך עדיין הוא יילחם על ניסיון להצלחה תוך היאחזות בחזון פנטזיונרי; דחיה מידית של כל ביקורת מציאותית, חוסר סבלנות, כעס על חו"ד של אנשי מקצוע והידוק קשר עם רבנים ומורי דרך רוחניים.
שלב הוויתור מגיע ומאופיין בנטילת השליטה מהטייקון. בית המשפט ממנה כונסים, רשות ני"ע ורשות המיסים פותחות בחקירות משלהן, העיתונאים "מכים על חטא" איך לא התריעו על המצב, המנהלים שהקיפו את הטייקון נעלמים. אחד האדם. ככל מהמר כפייתי יסרב הטייקון גם בשלב זה "להיכנע", והוא ימשיך כלפי חוץ לנהל "עסקים כרגיל" רק כדי להישאר בפעולה. מצב רוחו נע כמו ברכבת הרים בין הבטחות היועצים החדשים ששוב שכר לבין הידיעה כי האובדן טוטאלי. זהו מצב רגיש ופגיע ביותר לאישיות נרקיסיסטית ששריונה נפגעה. הוא חש דיכאון, ייאוש, מצב בריאותו מדרדר, הוא יכול להגיע למחשבות אבדן ואף לאבדן ממשי.
לפניו שתי ברירות; הכחשת המצב באופן טוטאלי גם מול החלטות חד משמעיות של בית המשפט, פניה לגורמים המעודדים אשליית ביטחון זמנית: החלפה נוספת של עו"ד ורו"ח, פניה לרבנים או סיוע מאנשי השוק האפור. האופציה השנייה היא הקשה ביותר למהמר כלכלי כפייתי - לקום משולחן ההימורים, הודאה בכישלון ועמה הקלה רגשית ונפשית.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.לא לבדOB1 02/11/2016 14:06הגב לתגובה זו2 0בכדי שניתוח נפילת הטייקונים יהיה מושלם , צריך להבין שהטייקון הנו פחות מחצי בעיה , רוב הבעיה היתה בנקים ומוסדיים למיניהם . הם שנתנו את הכסף , בעת שהיה להם רווחים "חזיריים " הכסף היה זולף והם חיפשו מקומות להשקיע את הכסף . בעת משבר שהנכסים של הטייקונים נשחקו , והבנקים דרשו את כספם או עוד בטחונות , אז נכנס הטייקון לסחרור , הטייקון לא הבין כי "הממזרים שינו את הכללים " וזו בעצם נפילתו .סגור
-
לכל טייקון יש חיית מחמדאביבה פרידמן 02/11/2016 18:00הגב לתגובה זו0 1מסכימה לגמרי עם דברייך. זהו חלק מהתסמין עליו דיברתי. הטייקון חווה הצלחות בהתחלה ואז הוא מוזן וממאמינים בו או בעלי אינטרסים או סתם נגררים. בוודאי שהוא לוקח כסף שהבנקים נותנים לו בהעדר ערבויות מספיקות אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שהוא מאמין שעוד סיבוב ברומניה הענייה יהיה בוננזה, שעוד סיבוב בקרדיט סוויס יניב רווחים מבלי לבדוק באמת את התנאים בעיוורון מוחלט. אנשי עסקים רבים השקיעו ברומניה הרוויחו ויצאו. לא במזל אלא בשכל. הטייקון מגיע לשלב של סיאוב כאשר הוא כבר יודע מה קורה אצלו וממשיך לקחת מהבנקים כסף. למה הם נותנים לו?! אנחנו יודעים אבל זה לא שייך לכתבה הזו.סגור
-
5.משקיעים פרטייםאביבה פרידמן 02/11/2016 01:10הגב לתגובה זו2 1הכתבה והערותיה נועדו למשקיעים פרטיים שסקר גלובס מצא כי חלק נכבד מהם מקבל החלטות על סמך "תחושות". משקיעי אווירה אילו חשופים לפרסום הטייקון או החברות המהמרות בנכסיהן, מתפעמים מהכתבות החברתיות ומרגישים "סבבה" עם ההשקעה שהם הולכים לעשות. חובה לקרוא את הסקר קצת ארוך אבל מועיל לכל אחד מאיתנו ולשאול את עצמו שאלות חכמות : http://smile.globes.co.il/research/investors.pdfסגור
-
4.את ממש אבל ממש חכמהאריפוטר 01/11/2016 22:21הגב לתגובה זו4 0אני אתן לך מדבקהסגור
-
3.מאחורי כל טיקון יש 3 פשיטות רגללחלום בגדול ולחלום 01/11/2016 21:55הגב לתגובה זו1 0הכל פרופורציונאלי,כמנהל השקעות שניהל מיליארדים,בעבר 100 אלף ש״ח ניראו לי המון כסף,אולם מדובר בפריצה של תקרת זכוכית שלאדם מן השורה יראה צעד מגלומני,כנראה שמבחינה אישיותית יש אנשים שיכולים לשחק במגרש של הגדולים(יזמים ועצמאים )ויש המפחדים ומסכימים לסבול בשקט ובהבנה(בודהיזם אל מול קפיטליזם)ובכל מקרה האנושות לא היתה מגיעה להיכן שהיא היום בלי דנקנרים וזיסמנים(סעי במזרח אירופה ותראי את הקיונים המרהיבים שבנו)סגור
- טען עוד
-
למנהל ההשקעותאביבה פרידמן 02/11/2016 11:59הגב לתגובה זו0 0מאחורי כל הצלחה בחיים ישנם כשלונות. בחיזורים, בנישואין, בגדיול ילדים ובעסקים. זו איננה הסוגיה. הסוגיה היא האם ישנו טיפוס של "מהמר כלכלי כפייתי" המצליח בכח הקסם שלו למשוך אחריו משקיעים ותאגידים, כמו גבר כריזמטי ונוכל המפיל באופן שיטתי נשים בפח. בנוסף חשוב שכל אדם בכל קנה מידה שלו עצמו יידע מתי הוא נכנס לטווח ההתנהגויות של ההימור הכפייתי.יש לכך סימנים רבים. לגבי מזרח אירופה, הרמת להנחתה; זוהי הדוגמא הנהדרת למשקיעים שנכסנו חוו הצלחות והתחילו להאמין שהם באמת מטאורים כלכליים. בכספי הרווחים העצומים הם קנו עוד ועוד קרקעות, והיום הם תקועים איתן די לנצח. לו ידעו למשל לקום בזמן זה לא היה קורה. איך קמים בזמן? מבינים שבמדינה שאין בה באמת שלטון חוק כמו רומניה ורוסיה, מדינות אפריקה, אתה לעולם לא תהיה טייקון כלכלי. עשית סיבוב מצויין- קח ולך. אבל לא, המהר הכלכלי הכפייתי משתכנע שיש לו מגע זהב. מכאן הנפילה קצרה. אי החיבור למציאות היא הבעיה. כל מבני הפאר שישנם במוסקבה וברומניה הם מצבה חיה לשגעון גדלות של אנשים שהפסידו שם כסף עצום שלהם ושל משקיעים שבטחו בהם. אשמח לשמוע את דעתך.סגור
-
2.יפה כתבת. אז מי הבא בתור לשיטתך ???חוזה בכוכבים 01/11/2016 21:10הגב לתגובה זו0 0הרי זה מה שרלבנטי למשקיעים היום....סגור
-
כוכבים נופלים ושביטים זוהריםאביבה פרידמן 02/11/2016 01:02הגב לתגובה זו0 0שמחה על השאלה המאפשרת להרחיב את הנאמר בכתבה לא רק לטייקונים אלא גם לחברות עיסקיות שהציבור מושקע בהן והן מסוכנות בגלל אובדן הקשר למציאות העיסקית האקטואלית, אובדן המיקוד העיסקי והקושי לחתוך. אלשטיין למשל שותת דם ולא חותך. מה יקרה לאלוביץ ביום שלאחרי ביבי? ככה היה דנקנר, יקיר הבנקים והשלטון. חברות ביצוע בניה הן מסוכנות כמו דניה סיבוס בגלל התרבות התביעות נגדן עקב כשלים בביצוע. טבע היא דוגמא עצובה לכוכב נופל וימשיך כך. טבע ממשיכה לקנות חברות תרופות שלא מסייעות לה בליבת העסקים שלה. טבע איננה בשוק התרופות המניעתיות שלשם צועד העולם, איננה מובילה בהפיכת הגראס לתרופה מוסדרת וריווחית כמו שוק האופיאטים. שוק פיתוחי הביו- רפואה רותח בארץ וטבע ממשיכה עם גנריקה. תנובה איבדה את החזון והפוקוס של מחלבה והפכה לפרת מזומנים לבעלי הבית, היא בנסיקה מטה, טרה למשל ממוקדת במותגים נעם ומו ומראה שהיא מחלבה מקצועית ולא בית השקעות. חברות הפרסום הגדולות מסוכנות כי השוק משתנה והן לא משתנות. הוצאות ספרים - לחתוך. הציבור התרגל לדחות קניית ספרים חדשים עד שיירד המחיר ולא שב לקנות. מקווה שעניתי. אשמח לשמוע את דעתך.סגור
-
הנבואה לא ניתנה לשוטיםאביבה פרידמן 02/11/2016 12:08הגב לתגובה זו1 0דיברנו על טבע והיום מתפרסם מדד שקיפות החברות של החברות והיא מדורגת בציון C דהיינו; שקיפות בציון שבין 26-50 בביצועי החברה בארץ ובחו"ל. איך מתמחרים את זה? גם לגבי קבוצת בזק פתאום כאשר שמים לב נשמעים רחשים בעיתונות. השאלה אם שמים לב וכיצד מתמחרים את המידע. http://www.themarker.com/markets/1.3109777סגור
-
1.חכמת הבדיעבד היא הגדולה מכולםיכולנו להיות טיקונים 01/11/2016 11:21הגב לתגובה זו3 1זה בדיוק ההבדל בין יזם שלוקח סיכונים ומתאים עצמו לסיכונים ובין אקדמאי שיושב על התחת ומנתח בדיעבדסגור
-
חכמת הבדיעבד החכמה והעצובהאביבה פרידמן 02/11/2016 01:54הגב לתגובה זו0 0http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-08-29/why-they-did-it-madoff-and-enron-s-fastow-explain-the-biggest-frauds-in-u-s-history כדאי לקרוא את הספר הזה.. חשוב לכל מי שחי את שוק ההוןסגור
-
לא לומדים לקחאביבה פרידמן 01/11/2016 14:37הגב לתגובה זו2 0נדמה לנו כי אנשים לומדים לקח מהעבר אבל זה לא קורה. איפיון סממנים של מהמר כלכלי כפייתי הם חשובים למשקיעים לנוס ממניות החברות שהוא מחזיק ובעיקר מהאג"חים. גם אנשים פרטיים מתנהגים כמו מהמרים כפייתים לא רק בקזינו , גם בבורסה. בצד אלה ישנם טייקונים שאינם נרקיסטים, אין להם להביא לשופט אלפי מכתבי תודה. הם עובדים ויוצרים ערך לחברות שלהם - שם צריך להשקיע. כאשר טייקון עורך אירוע חברתי שלא קשור לעסקיו ודואג שכל פרט יגיע למדורי הצהובונים צריך להיזהר ולא להיסחף. שם באור הזרקורים מתחילה הנפילה. סיכונים כדאי לקחת אבל צריך לדעת לנהל אותם בקשר הדוק למציאות. לקיחת סיכון היא לא יצירת ערך אם אינה מנוהלת כראוי.סגור