הבעיה שזועקת כעת מהאופציות השבועיות

השבוע האחרון הדגיש בעיה כואבת הקיימת באופן רדום מזה זמן רב, אך עדיין לא נתנה את אותותיה בשוק הנגזרים המקומי. אני מדבר על מדידת הסיכונים של פוזיציות שבועיות וחודשיות יחדיו. אני יודע שאופציות אלו נחשבות מוצלחות יחסית ואיני רוצה לקלקל את המסיבה. אני גם לא רוצה להיכנס מעל במה זו לשאלה המוסרית לגבי האופציות השבועיות - האם הן דומות מאוד במאפייניהן לאופציות הבינאריות, שנאסרו למסחר על ידי רשות ניירות ערך, או שהן עדיין מתפקדות כאופציות ונילה לגיטימיות שניתן (לנסות) לגדר איתם סיכונים.   איני רוצה להיכנס גם לשאלה העסקית האם אופציות אלו מקצרות את מח"מ הספקולנטים הממונפים, נותנות אפשרות למהמרים המושבעים לקזינו להגיע לשערי הבורסה בת"א וכן פוגעות בצורה מסוימת באופציות החודשיות החשובות למסחר בסיכון וגידור. מה שאני כן רוצה זה להדגיש את הבעיה הקיימת במערך הסיכונים והתרחישים של הבורסה לגבי אופציות אלה.   המצב כיום מאפשר לסוחרים לבצע פוזיציה שבועית ממונפת מול חודשית, לפקוע בבוקר יום הפקיעה ולהיכנס לחשיפה ממונפת במסחר שלאחר מכן. לבעיה זו יש כמובן דוגמות רבות ומגוונות אבל, האיכותית והמרוכזת שבהם היא הגעה ליום הפקיעה עם מספר רב של חוזים סינטטיים בלונג בשבועי ובשורט בחודשי, בפוזיציה שאינה דורשת בטחונות כלל, ואז, רגע לאחר הפקיעה, להיחשף בדלתא מלאה להמשך המסחר.   מה שקרה בשבוע האחרון הוא חוסר במוכרים באופציות השבועיות ועליה דרמטית בסטיית התקן. זה תהליך שלא איפשר לשחקנים הפועלים באופציות השבועיות מול החודשיות, לגלגל את ההגנות לאופציות השבועיות הבאות ובכך להשאיר פוזיציות ממונפות ומסוכנות, הן להם והן לברוקרים, תוך אמונה שהשווקים ירגעו ואז יוכלו לקנות את אותן ההגנות לפוזיציות הממונפות המדממות.   אז מה הפתרון? יש מספר פתרונות לבעיה זו, אך לטעמי הפתרון המרכזי הוא שצריך להפסיק להכניס את הפוזיציות השבועיות יחד עם החודשיות כבר ביום רביעי (או מאמצעו/סופו של יום רביעי). בצורה כזו, הלקוחות יוכלו לחרוג כבר ביום רביעי כשבתיקם עדיין הפוזיציה של האופציות השבועיות המחכה לגלגול, והם ולא יחכו עם פעילות זו ליום חמישי לאחר הפקיעה, כשכבר האופציות השבועיות אינן אבל הסיכון נשאר.   העניין הזה שלפיו הבורסה רצתה להכניס תוספת קטנה של אופציות שבועיות אל מלאי האופציות הקיימות ולא ציפתה לגודל ההצלחה, מזכיר לי אמרה ידועה - beware of what you ask for. זה כמו שבנק ישראל רוצה רק להעלות קצת את האינפלציה וקצת את הדולר. שר האוצר רוצה להוריד קצת את מחירי הנדלן. הבנקים בעולם רוצים להעלות קצת את הריבית ולהוריד קצת את מחירי נכסי הסיכון הגואים. הבנקים המרכזיים רוצים שגב' כהן ומיסיס סמיט יגדילו קצת סיכון בחסכונותיהן כדי שיקבלו תשואה. ובכן, סיטואציות כאלו אף פעם לא נמדדות במשורה. שוו בנפשכם מה יקרה כשלבסוף הצלחתם של הגופים האלה תהא מעל ומעבר לכל דמיון.