על יחסי העבודה העכורים באל על שיכולים לגרום לנזק כלכלי משמעותי

הסכסוך המתמשך בין הנהלת אל על 1.68% לטייסי החברה גרם בימים האחרונים לביטול טיסות, ירידות שערים במניות אל על, מערכת יחסים עכורה עם השמצות, שיימינג ותגובות אגרסיביות. בחודשים האחרונים מחזיקה החברה בשיא בינלאומי מפוקפק של – שיאנית האיחורים העולמית.

לפני מספר ימים הודיע ועד העובדים באל על על כוונתו לפתוח בסכסוך עבודה רשמי. אם יושג רוב של יותר מ-70% מהעובדים שיסכימו לסכסוך הוועד יפתח בשביתה. הנהלת אל על נקטה עד לאחרונה מדיניות פייסנית ומפעילים את כל הטיסות כמתוכנן. הסכסוך שהחמיר עם טייסי אל על שעלות שכרם מגיעה עד לכמאה אלף שקל בממוצע לחודש, גרם להנהלה לשנות אסטרטגיה ולבטל טיסות. ביטולים שפוגעים בנוסעים נאמנים העלולים, אם הביטולים ימשכו, להעביר את נאמנותם לחברות מתחרות ובלבד שיטוסו ללא חשש.

השקט התעשייתי הופר ביוני 2015 נחתם הסכם עבודה קיבוצי שבמסגרתו התחייבו כל העובדים, כולל הטייסים, לשקט תעשייתי עד מאי 2018. במסגרת ההסכם קיבלו העובדים מענק חד פעמי של כ-3 מיליון דולר ותוספות שכר. הטייסים מוטרדים מהכניסה הצפויה של תקנות שעות העבודה שאומצו בחקיקה אירופית ואמריקאית (FTL) ואשר מגדירות מחדש את היקף שעות העבודה לטייסים. התקנות החדשות קובעות כי טייס לא יעבוד יותר מ-60 שעות שבועיות, 190 שעות תפקיד בחודש ואלף ימי תפקיד בשנה. שעת תפקיד כוללת גם את הזמן שנוסע הטייס לשדה התעופה, התדריך והזמן שהוא ימצא בטרמינל אם הטיסה מתעכבת. גם נושא שעות ההסתגלות של 36 שעות מנוחה אחרי שבעה ימי עבודה וזמן "התאקלמות" לאחר טיסות טראנס אטלנטיות נכללים בתקנות במטרה לשפר את בטיחות הטיסות ומוכנות הטייסים.

• הונאה בכספי אל על: שמעון פרץ נידון ל-14 חודשי מאסר
• "יש לנו תכנית אסטרטגית מפוקסת, אל על תהיה יותר גדולה וחזקה"

טייסי אל על ששכרם נשחק ולא עודכן משנת 2000 פיצו את עצמם לא בהסכמי עבודה, אלא בניפוח שעות העבודה. באל על מועסקים 600 טייסים וקיים חוסר קבוע בקצינים ראשונים וקברניטים. טייס צריך לתת 75 שעות עבודה בחודש (כולל הטסה) ולכן במשך שנים הטייסים השתמשו בשעות נוספות כדי להגדיל את שכרם. כך צמחה השיטה לפיה בטיסות הטייס יטיס לכיוון אחד בעוד שטייס אחר שיטוס (במחלקת ביזנס) כנוסע יקבל שכר על הטיסה ליעד וגם על החזרה מהיעד (שיטת ה"פיצול" בעגת אל על). טייס שלא מגיע לטיסה בגלל הודעה על מחלה גורם לאל על להקפיץ טייס אחר שמקבל תוספת של 230% על שכר הבסיס בגלל שהוקפץ. הטייסים טוענים שקיימת מצוקת כח אדם והם טסים שעות רבות מהמתוכנן בגלל ליקויי ניהול של ההנהלה בתחום גיוס טייסים.

המחלוקות בין ההנהלה והטייסים הגיעו גם לדיון בבית הדין הארצי לעבודה שנדרש לבעיה של טייסים בני 65 שאינם יכולים לשמש כטייסים למרות שגיל הפרישה מעבודה לפי החוק בישראל הוא – 67. 40 טייסים כיום מקורקעים מחמת גיל והם דרשו להמשיך ולקבל שכר מלא עד גיל 67. דרישתם נדחתה בנימוק שהפסקת טיסה בגיל 65 היא אילוץ חוקי. הסכסוך המתמשך הוביל גם לשכירת צוותים ומטוסים זרים (טיסות רטובות) עבור אל על וכך בטיסות רבות צוותים מספרד או אנגליה לא נתנו לנוסעים את התחושה שאל על היא הבית לנוסעים כמו הסיסמא של החברה.   לכו לפתרון ביניים בלי להחריף את הסכסוך מבלי להעמיק בסבך המחלוקות בין ההנהלה לטייסים ברור שהשבתת החברה אינה מהלך רצוי לשני הצדדים. אל על זוכה בשנים האחרונות לביקורת מצד נוסעים על איכות השירות, האיחורים, מטוסים דחוסים, מזון לא טעים וגם לעיתים מחירים לא תחרותיים. מהראוי שבמקום שביתות או דיונים משפטיים עמוסי כעס וטינה, ימצאו ההנהלה והוועד בורר מוסכם ויתחייבו לקיים את פסיקתו. תנאי פתיחת הבוררות יקבעו מלכתחילה בהסכמה ובלבד שנאמנות הנוסעים וזמינות הטיסות ישמרו. אם לטסים ימאס מאל על רווחיות החברה תפגע ולא יהיה מהיכן לשלם תוספות שכר או להגיע להסכמי עבודה שיכובדו. אל על נהנית כיום ממחיר נמוך של הדלק ומביקוש לנופש בשל רמת מחירים סבירה לנופש. לטייסים ולהנהלה כדאי לשמור על מטה לחמם ולא להיכנס למאבק שיפגע בכולם ללא יוצא מהכלל.

ד"ר מיכאלה אלרם היא מרצה לניהול במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) ודירקטורית ברמי לוי

עוד תכניות